אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום רב,
1. תקנה 26(א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
"26. (א) אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
...
(5) חבר בועדת הביקורת של האגודה;"

2. ניתן להבין מלשון תקנה זו, כי חבר בועד ביקורת אינו יכול להיבחר לועד, כך שעליו להתפטר מתפקידו בשביל שיוכל להגיש מועמדות וניתן יהיה לבחור בו לועד ההנהלה.

3. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בסעיף 10 להנחיות רשם האגודות בעניין ועדות הביקורת (אשר אמנם אינן בעלות מעמד מחייב, אך בהחלט מהוות מסמך אשר נכון להסתייע בו), בו נקבע כי:

"10. חבר לא יוכל להגיש מועמדותו באותה עת לועד ולועדת הביקורת."

4. על פניו ניתן ללמוד מסעיף זה, בקל וחומר, שעל חבר ועדת הביקורת להתפטר מתפקידו בטרם יוכל להגיש מועמדותו לועד ההנהלה של האגודה.

5. פרשנות זו אף מתיישבת, כאמור, עם לשון תקנה 26 הנ"ל.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב רוני,

1. מתוך שאלתך עולה כי את, כמו גם תושבי הרחבה נוספים החברים באגודה הקהילתית (ולא באגודה החקלאית), נדרשים לשלם ארנונת מועצה, ארנונת ועד מקומי ומיסי אגודה קהילתית.
2. באשר לתשלומי הארנונה (הן ארנונת מועצה והן ארנונת ועד מקומי) –
2.1. אכן מדובר על מס הנקבע לפי מ"ר, ואם לא נפל פגם בחישוב השטח בו את מחויבת, או בהליכי אישור הארנונה של המועצה והועד המקומי וכיו"ב – נראה כי מדובר בחיוב הנעשה בהתאם לדין.
2.2. יחד עם זאת, ישנם מקרים ונסיבות המאפשרים לרשות המקומית ליתן פטור או הנחה מארנונה, כך שמומלץ לך לפנות למחלקת הגביה במועצה לבירור זכאותך בעניין.
3. באשר לתשלום מיסי האגודה –
3.1. ככלל, אגודה רשאית לחייב את חבריה בתשלום מסים, על פי החלטת רשויות האגודה המוסמכות, על בסיס כל שיטה אשר תהווה שיטה שוויונית וסבירה, כך שאם אין בפיך טענות לקיפוח/חוסר תום/אפליה בהתנהלות האגודה כלפייך, אין מניעה שהאגודה תמשיך בגביית מיסי האגודה מן החברים.
3.2. יחד עם זאת, גם במקרה זה באפשרותך לפעול אל מול הגורמים הרלוונטיים באגודה לצורך הכרה במצבך ככזה המצדיק מתן הנחה במיסי האגודה או לחילופין, לפעול לשינוי החלטת האסיפה (או הגורם המוסמך), כך שגובה המסים ייקח בחשבון גם סוגיות של הכנסה/מספר חברים וכיו"ב.
3.3. אמנם קיימת אפשרות של הפסקת החברות באגודה הקהילתית, אך לפעולה זו עלולות להיות השלכות על איכות החיים הכללית ביישוב, על טיב היחסים בין תושבי היישוב, ועוד. יתר על כן, גם במצב זה, ייתכן והחבר העוזב יידרש להמשיך ולשלם עבור השירותים אותם הוא ימשיך לקבל מן האגודה, כגון: גינון, שמירה וביטחון, תאורה וכיו"ב, וכן שתימנע ממנו אפשרות לעשות שימוש בשירותים אחרים כגון: חינוך משלים, תנועות נוער, תרבות, ועוד.

בברכה,
מימוני שלוש ושות'

שלום רב.

ראשית, אנו שמחים שמצאת ענין בחומרים המתפרסים באתרנו, ומקווים שכך יהיה גם בהמשך.

ובאשר לשאלתך – תלונות על פעולות הועד המקומי ניתן להפנות לועדת הביקורת של הועד המקומי, לגורמים השונים במועצה האזורית (ראש המועצה, ועדת הביקורת של המועצה ומבקר המועצה), ובמקרים מסוימים אף למשרד הפנים.

שלום רב,
1. ס' 134 (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), קובע כי על הוועד המקומי מוטלת החובה להעביר בכל שנה תקציב לאישור המועצה, וכך לשונו:
"134. (א) לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה לאישור."

2. המועצה רשאית לבצע שינויים בתקציב שהציע הוועד המקומי לפי שיקול דעתה, לרבות תיקונים והוספות כאשר שינויים אלה מחייבים את הועד המקומי, כאשר ניתנת לוועד המקומי רשות ערעור על השינויים לשר הפנים.(ס' 134א לצו).

3. על כן, ברי כי התקציב אותו אישרה המועצה הוא היחיד שמחייב עפ"י חוק, ולכן אין הוועד המקומי רשאי לפעול בניגוד לתקציב זה, לרבות סעיף מסעיפיו.

4. במידה ואכן הוועד המקומי פועל בניגוד לתקציב שאושר ע"י המועצה, כמתואר בשאלתך, הרי שניתן לפנות לוועדת הביקורת של הוועד המקומי, לוועדת הביקורת של המועצה האזורית, למבקר המועצה ולראש המועצה, על מנת שייבחנו הסוגיה ויפעילו סמכויותיהם בעניין.

שלום רב,

1. ככלל, רשאית אגודה שיתופית להחליט על כל עניין הקשור עם תפעולה התקין, והמגמה היא לצמצם את ההתערבות בהחלטות רשויות האגודה.

2. יחד עם זאת, אין מדובר בכוח בלתי מוגבל, ובתי המשפט, כמו גם רשם האגודות השיתופיות, מתערבים בהחלטות האגודה, בנסיבות המתאימות. כך לדוגמא, כאשר החלטות אינן הולמות את החוק או את תקנון האגודה; אם מדובר על החלטות אשר התקבלו בחוסר תום לב ובחוסר סבירות; אם מדובר על החלטות הגורמות לפגיעה בזכויות החברים בצורה בלתי מידתית ובלתי ראויה; ובאם ההחלטות מהוות קיפוח המיעוט ללא הצדקה עניינית;

3. מכאן, שבמידה ואכן השינוי שנערך בתקנון השיוך הפנימי גרם לפגיעה כלפי שני חברים, וקיים חשש הדבר נעשה שלא בתום לב או ללא הצדקה עניינית, ייתכן ויש מקום לפנות לביהמ"ש, לרשם האגודות השיתופיות או לבורר, על מנת שתיבחן חוקיות ההחלטה, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

4. הדברים שלעיל יפים גם באשר לשאלתך השנייה, כאשר ניתן להוסיף, כי במידה ומדובר בהשוואת דירתו של הרווק לדירה של גרוש עם ילד, הרי שעל פניו אין בכך משום גריעה בתנאיו של הגרוש, אלא רק הטבה עם החבר הרווק, וממילא לא נראה כי קיימת בכך בעיה. מה עוד, שבהחלט ניתן לחשוב על שיקולים ענייניים אשר יכולים להצדיק השוואת תנאים זו, כגון רצון להקל על חברים רווקים וכיו"ב.

שלום רב,

1. כמובן שהרשם אינו יכול לטפל באופן אישי בכל תיק ותיק המגיע לטיפולו, ולשם כך ממונים עוזרים ומפקחים (ראה לדוגמא בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות).
2. ובאשר לשאלתך - ערעורים הנוגעים לבחירות לועד ההנהלה יש להגיש לרשם האגודות, אשר לעיתים מנתב הטיפול למפקחים שבאזורי הארץ השונים, האחראים על הטיפול באגודות השייכות לאותו מחוז.

שלום רב,
לא ניתן לתת תשובה כללית לשאלתך, אלא יש לבדוק את נסיבות המקרה המיוחד שלך.
הנך מוזמנת ליצור עמנו קשר על מנת שנוכל להציע לך את מתן שירותינו המשפטיים.

שלום רב,

1. בס' 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) החוק מגדיר מיהו בן ממשיך:
"בן ממשיך" – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;"
2. ככל והבן הממשיך עומד בהגדרת ס' 1, בכדי להתקבל כחבר באגודה עליו לפעול לפי הוראות ס' 3א (ב):
"3א (ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך."
3. מהתקנות עולה כי טרם קבלתו כחבר אגודה על הבן הממשיך לעמוד בהגדרה הכתובה בס' 1, לשם כך עליו להחזיק במשק החקלאי מכוח ירושה או התחייבות בלתי חוזרת, ולאחר מכן לגשת עם המסמכים הרלוונטיים לוועד ההנהלה באגודה ולהגיש בקשה להתקבל כחבר בה.
4. אם כן, נראה כי אכן הדרישה מצד האגודה להפקדת ההתחייבות טרם הגשת הבקשה לחברות באגודה היא דרישה חוקית, שכן בהעדר הפקדת התחייבות בלתי חוזרת מהוריך אינך עונה על הגדרת בן ממשיך ואינך זכאי להגיש בקשה להתקבל כחבר אגודה.

שלום רב,

1. מאחר ואין בידינו את כלל הנתונים הנדרשים, נפרט להלן תשובה כללית בלבד.
2. תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), קובעת כך:
12(א) החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה; הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה – כפי שנקבע בתקנות האגודה".
3. אמנם הסעיף עוסק בקביעת דרישה לרוב מיוחס בתקנון עצמו, אך על פניו אין מניעה כי התקנון יסמיך את האסיפה לקבוע דרישה לרוב מיוחס לנושא כזה או אחר, וחזקה כי לא נפל פגם בסעיפי התקנון אשר אושרו לרישום על ידי רשם האגודות.
4. בענייננו, הוראות תקנון האגודה כפי שהובאו בשאלתך, מסמיכות את האספה לקבוע את הרוב הדרוש לקבלת החלטה בכל נושא שתראה לנכון. הלכך, ככל ואכן נקבע כי החלטה בנושא מסוים מצריכה רוב מיוחס, וכך גם שינוי אותה החלטה, אזי נראה כי אם בוטלה ההחלטה שלא על פי הרוב המיוחס הנדרש היא אינה תקפה.
5. בשלהי הדברים נשוב ונציין, כי שלצורך מתן תשובה פרטנית ומדוייקת לשאלתך, יש צורך לקבל את הנתונים הספציפיים.

שלום רב.

1. המצב המתואר בשאלתך, כונה על ידי השופט אהרון ברק כ"בחירה ללא בחירות", קרי – מצב בו מספר המועמדים קטן או שווה למספר הכיסאות של הגוף הנבחר (בג"צ 1302/96 סיעת "עצמאות ושינוי" נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין).

2. מצינו שנקבע לא אחת, כי יש מקום להכרה בהליך של "בחירה ללא בחירות", וזאת, בין היתר, מאחר והצורך בעריכת בחירות מתייתר לאור העובדה שבכל מקרה המועמדים אשר הגישו את מועמדותם הם אלה שייבחרו, ומאחר שהדבר עולה בקנה אחד עם תכליות של יעילות וחיסכון, ועם הרצון לסיים את הליך הבחירות, מהר ככל שניתן, כדי לאפשר פעילות תקינה ומיטבית של הגוף הנבחר.

3. במסגרת עמ"נ 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים, דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים במקרה דומה למקרה האמור בשאלתך, בו האסיפה מינתה ועדת קלפי, ולאחר שחלף המועד להגשת מועמדות, התברר כי חמישה מועמדים הגישו את מועמדתם, מספר הזהה למספר המקומות בועד. ועדת הקלפי התייעצה עם יועמ"ש האגודה ועם נציג רשם האגודות, והוחלט למנות לועד האגודה את חמשת החברים שהגישו את מועמדותם.

4. הן עוזר רשם האגודות והן נשיא ביהמ"ש המחוזי אשררו החלטה זו, תוך שנקבע כי: "ועדת הקלפי פעלה כדין עת החליטה להכריז על חמשת המועמדים כוועד החדש, ולא להעביר את ההחלטה בעניין זה לידי האסיפה הכללית".

5. בין היתר, נשענה ההחלטה על היקש מהאמור בסעיף 171(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), שם נקבע כי אם היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד המקומי שווה למספר החברים העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי, וניתן יהיה להכריז על המועמדים שאושרו כחברי הועד המקומי.

6. חרף האמור יש לעיין בתקנון האגודה ולראות האם ישנה התייחסות למצב זה. ככל ואין התייחסות בתקנון, הרי שעל פניו, בנסיבות המתוארות בפנייתך, אין מניעה שועדת הקלפי תכריז על המועמדים כועד הנבחר.

בברכה,

שלום רב.

1. על פי סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות, שר העבודה הוא הרשאי למנות את רשם האגודות השיתופיות, וכן בסמכותו למנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, לרבות הקניית סמכויות הרשם לאותם אנשים:

"שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן".

2. באשר ליתר העניינים הנזכרים בשאלתך, כגון הרציונל העומד בבסיס השיטה או ענייני הרוטציה במשרדי הרשם – יש להפנות השאלה לשר העבודה ולמשרדי רשם האגודות השיתופיות.

בברכה,

שלום רב,

1. השוויון בהצבעה בא לידי ביטוי בכך שלכל חבר באגודה יש קול אחד בהצבעה באסיפת החברים.
2. במושבים, כל בעל משק בן זוגו, בן ממשיך, ובן זוגו של הבן הממשיך זכאים להתקבל לחברות באגודה.
3. היחידה המשקית בה מתגורר החבר איננה אישיות משפטית היכולה להיות חברה באגודה שיתופית אלא רק האנשים המתגוררים באותה יחידה משקית, ולכן מכיוון שהיחידה המשקית איננה חברה באגודה, היא לא יכולה להיות בעלת זכויות הצבעה בה.
4. יחד עם זאת, החובות והזכויות הכלכליות במושב צריכות להתחלק בין היחידות המשקיות באופן שיוויוני. באופן זה מיסי אגודה מוטלים על היחידות המשקיות באופן שיוויוני ולא על החברים עצמם. כך גם חלוקת רווחים ו/או הטבות כלכליות מחולקות בין המשקים באופן שיוויוני.

שלום רב אברהם,
1. זכויות של חבר אגודה בנחלתו הינן זכויות בר רשות, ואלו מוענקות לחבר על ידי האגודה, אשר בעצמה הינה, ברוב המקרים, בגדר ברת רשות של הסוכנות היהודית או שוכרת לתקופה של 3-5 שנים מטעם רשות מנהל מקרקעי ישראל המעמידה את "משבצת" הקרקע לשימוש האגודה.
2. עקב מעמדה המורכב של הקרקע, הדרך לקבלת זכות בנחלה מותנית בהסכמת האגודה, והסכמה זו ניתנת רק למי שמתקבל כחבר בה.
3. בעקבות בג"צ דרורי 1793/03 , קבעה רמ"י בהחלטה 970 שבעל נחלה שקיבל את נחלתו בהיותו חבר אגודה ומעוניין להפסיק את חברותו בה, רשאי לעשות זאת ולהמשיך להיות בעל זכויות בנחלה.
4. באשר למצב דברים בו מלכתחילה תירשם נחלה על שם מי שלא נתקבל לחברות באגודה, אין הלכה מחייבת המתירה עניין זה, אך קיימות מספר פסיקות חריגות של בתי המשפט המחוזיים, המכירות באפשרות כזו, וגם זאת רק בהתקיים מספר תנאים. ערעור בעניין תלוי ועומד בביהמ"ש העליון.

שלום רב,

1. על מנת שניתן יהיה להשיב באופן מדויק לשאלתך, יש צורך לבחון את הוראות תקנון האגודה בנושא, אך יחד עם זאת, נוכל להתייחס ל-2 נקודות עקרוניות.
2. ככלל, במצבים בהם בעלי נחלה רוצים להעביר את זכויותיהם בנחלה למי שמונה על ידם כבן ממשיך, האגודה דורשת ויתור של ההורים על זכויותיהם כחברי אגודה. תנאי זה נועד למנוע מצב בו ישנם בנחלה 3 דורות של חברים, שכן לאחר שהזכויות בנחלה עברו לבן הממשיך, הוא גם יהיה זכאי למנות בן ממשיך מטעמו.
3. עם זאת, מצב זה אינו מוחלט וקיימים מקרים רבים בהם האגודה מאפשרת קיומם של שלושה דורות חברים במשק אחד, דוגמא לכך ניתן ללמוד מצו שנחתם לאחרונה ע"י שר הכלכלה המאפשר לאגודות במושבי עובדים לקבוע מנגנון בו יינתנו שישה קולות הצבעה לכל משק ללא תלות במס' החברים הנמצאים בו.
4. מלבד זאת נציין, כי גם במצבים בהם האגודה לא תתנה את העברת הזכויות בנחלה בוויתור על החברות באגודה, ייתכן והדבר יוביל לכך שההורים כבר לא יעמדו בתנאי הכשירות לחברות בתקנון (ככל ולדוגמא, דורש התקנון כתנאי כשירות – בעל זכויות בנחלה), ואז תוכל האגודה לפתוח בהליך להפקעת החברות גם בעתיד. בכל מקרה, על פי פסיקת בתי המשפט, אין מדובר בהליך אוטומטי

שלום רב שלומי,

1. על פניו נראה כי כל עוד אין החלטה אחרת של הרשם, הועד הנבחר ממשיך לכהן והחלטותיו תקפות ומחייבות.

שלום רב,

1. בעניין זה, ראוי ומומלץ להמתין לסיום החקירה והחלטת הרשם.
2. היה והחלטת הרשם תכיל ממצאים של עבירה פלילית לכאורה, ניתן לגשת למשטרה עם הדו"ח. ממצאי הרשם יתקבלו ביתר תשומת לב וחשיבות במשטרה מאשר תלונה ללא דוח החקירה.

שלום רב,
1. הסמכות לתקן את פנקס החברים נתונה לרשם האגודות השיתופיות.
2. ניתן לפנות אליו ולהגיש הסתייגויות, או טענות אחרות לגבי מעמדו של חבר האגודה ולבקש למוחקו מפנקס החברים.

שלום רב,
1. ככלל, כאשר ועד מקומי צורך שירותים שונים חלה עליו חובת מכרז מכח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), על פי הוראות התוספת השנייה לצו זה (סעיף 89 לצו המועצות האזוריות, אשר הוחל על ועדים מקומיים בסעיף 132(ג) לצו).
2. יחד עם זאת, חובת המכרז חלה רק החל מהתקשרויות בסכומים בגובה מסויים. כיום, סכום זה ביחס לועדים מקומיים עומד על כ-70,000 ₪
3. יתרה מכך, ישנם "פטורים" שונים ביחס לחובת מכרז, ואחד מהם הוא מקרה של ספק יחיד. לכן, ככל והועד המקומי צורך מן האגודה שירותים אשר רק היא יכולה לספק (לדוגמא – מים. כאשר האגודה היא ספק המים ביישוב), אזי ניתן להתקשר בין הצדדים לגבי אספקת שירות ספציפי זה ללא חובת מכרז.
4. מעבר לכך נציין, כי העובדה שישנם יישובים בהם הועד המקומי צורך שירותים מן האגודה, בסכומים בהם יש חובת מכרז, ולא מתקיים אחד מן הפטורים שבתוספת השנייה, אין בה, לכשעצמה, כדי ללמד כי הדבר תקין או מותר.
5. לסיכום – מומלץ להימנע מיצירת הסכם אספקת שירותים גורף בין הועד המקומי לאגודה, אם כי ניתן ליצור הסכמים ביחס לכל שירות ושירות, ובכך ליצור "רווח כפול". ראשית, ניתן ליצור הסכמים לגבי שירותים בהם קיים פטור ממכרז. ושנית, ההתקשרויות הספציפיות יכול ויהיו בסכומים נמוכים אשר אינם מצריכים עריכת מכרז:
5.1. שירות אשר לגביו האגודה משמשת, כאמור, כספק יחיד – אין חובה לבצע מכרז.
5.2. שירות אשר התשלום בגינו אינו מגיע לסכום החייב במכרז – אין חובה לבצע מכרז.
5.3. שירות אשר אין לגביו פטור והוא בסכום החייב במכרז – על הועד המקומי לבצע מכרז (זוטא או פומבי, בהתאם לסכום ההתקשרות).

שלום רב,
כחבר אגודה, אני יודע שחלוקת הרווחים הנה לפי נחלה ולא לפי חבר, כך שנראה לי שאתם בהחלט זכאיים לקבל כל הכנסה מהקולקטיב, גם אם טרם הגדירו אתכם כחברים.
בכל מקרה מציע להמתין לתשובת עוה"ד.

שלום רב משה,
1. באופן עקרוני, עד שיהיו בעלים בנחלה שבעליה הקודמים הלכו לעולמם, הכספים המחולקים לבעלי הנחלות צריכים להישמר בנאמנות בידי האגודה.
2. כאשר היורשים יסיימו להסדיר את רישומם כבעלי הנחלה, ולצורך כך אף להתקבל כחברים באגודה, יהיו היורשים זכאים לקבל את הכספים שנשמרו עבורם בנאמנות באגודה.
3. בכל מקרה, יש לבחון גם את תקנון המושב והסכם החכירה.

שלום רב אביחיל,
1. התקנה אליה את מתייחסת הינה תקנה 24 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כך:
24. (א) הועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.
(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.
2. בתקנה זו אמנם נקבע כי בישיבתו הראשונה יבחר הועד מבין חבריו יורש ראש ובעלי תפקידים, אך זאת "לפי הוראות תקנות האגודה", ובכל מקרה הבחירה הינה "זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית".
3. מכאן נראה, שכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון האגודה, אין מניעה שבמסגרת בחירת הועד על ידי האסיפה, תכריע האסיפה גם בשאלת זהות יו"ר הועד. חרף האמור, נראה שראוי לקבוע הוראה מעין זו במפורש בתקנון האגודה.
4. באופן זה ניתן להגיע לפתרון אותו אתה מבקש להשיג, של זהות יו"ר הועד על פי רצון הציבור, וזאת מבלי שיהיה צורך לפעול לשינוי התקנות שהותקנו על ידי שר העבודה.