בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר לתלמידים לעבור ללמוד בישיבה שמחוץ לאזור הקיבוץ שמתגוררים בו

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, בפני כב' הש' ד' ברק ארז, כב' הש' ג' קרא, כב' הש' גרוסקופף, 403/19 – מדינת ישראל – משרד החינוך נ' פלוני

הורים לתלמידים אשר סיימו בית ספר יסודי ערערו על ההחלטה שלא לאפשר לילדיהם ללמוד בישיבה תיכונית הנמצאת שמחוץ לאזור הרישום של הקיבוץ בו הם מתגוררים. לאחר שבית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם זו, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ודחה אותה.

הרקע

המשיבים הם הורים לתלמידים, תושבי קיבוץ בית רימון, שביקשו כי ילדיהם, שלמדו בבית הספר היסודי בקיבוץ לביא, יעברו ללמוד בישיבה תיכונית ביישוב שדה יעקב, הנמצאת מחוץ לאזור הרישום של הקיבוץ. במסגרת הבקשה, טענו ההורים כי לא קיימת ישיבה תיכונית באזור הרישום של הקיבוץ, ועל כן לא קיימת להם אלטרנטיבה אלא לשלוח את ילדיהם לישיבה הנ"ל. בישיבה הסכימו לקבל את התלמידים, אך מחלקת החינוך במועצה האזורית גליל תחתון, שבתחום שיפוטה מצוי קיבוץ לביא וקיבוץ בית רימון, דחתה את בקשת ההורים. ערר שהוגש על ידי ההורים למנהלת המחוז במשרד החינוך, נדחה אף הוא.

בספטמבר 2018 עם תחילת שנת הלימודים החדשה, החליטו ההורים על דעת עצמם שלא לשלוח את ילדיהם ללמוד. וזאת במחאה על ההחלטה שלא לאפשר להם להעביר את ילדיהם לישיבה התיכונית.

לאחר התקיימות בחירות לרשויות המקומיות, בהן התחלף ראש המועצה, ביקש ראש המועצה החדש ממנהלת המחוז במשרד החינוך, לשקול מחדש את עמדתה. הנימוק המרכזי לכך, היה חוסר המענה בישיבות התיכוניות שבאזור הרישום של הקיבוץ.

אולם, מנהלת המחוז סירבה לבקשתו, וטענה כי ראש הראשות המקומית אינו כשיר לאשר העברת תלמידים ממוסד חינוכי אחד לאחר. עוד הוסיפה, כי התנהגות ההורים היא בניגוד לדין משעשו דין עצמי ולא שלחו את ילדיהם למוסד החינוכי.

על החלטה זו עתרו ההורים לבית המשפט המחוזי, וביקשו, לשנות את החלטת משרד החינוך. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם, תוך שקבע כי אין כל סיבה שלא לאשר לתלמידים ללמוד בישיבה התיכונית בפרט במצב בו הישיבה מוכנה לקבלם לשנה הקרובה. על פס"ד זה הגיש משרד החינוך ערעור לביהמ"ש העליון.

הכרעה ודיון

בית המשפט העליון קבע כי לא היה כל מקום לכך שהורי התלמידים, יעשו דין לעצמם ויימנעו מלשלוח את ילדיהם לבית הספר שאליו הם רשומים. ביהמ"ש הוסיף לציין, כי התנהגות כגון דא עולה לכדי חוסר ניקיון כפיים מצד ההורים. וכן כי, בנוסף לכך, הגשת העתירה על ידיהם הייתה נגועה בשיהוי.

יחד עם זאת, הודיע בא כוח המדינה כי בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין ולנוכח חלוף הזמן מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בעת הזו המדינה אינה עומדת על כך שהתלמידים לא ילמדו בישיבה התיכונית.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה הנ"ל, ולפיכך, הוא המליץ לבאי כוח המשיבים להסכים לקבלת הערעור ולביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות בעניין ההוצאות.

בעקבות כך, הודיעו באי כוח המשיבים כי הם מסכימים להצעת בית המשפט.

סיכום

 הערעור התקבל. בכפוף להבהרה באשר להמשך לימודיהם של התלמידים בישיבה התיכונית.

ניתן ביום כ"ו באדר א התשע"ט (3.3.2019).

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: