נדחתה על הסף תביעתו של חבר קיבוץ אשר עתר כנגד החלטה על שינוי אורחות חיים

בשנת 2013 החל קיבוץ שדה בוקר בהליך לשינוי אורחות החיים, אשר בסופו התקבלה ברוב הנדרש, החלטת אסיפת הקיבוץ על שינוי אורחות החיים והפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש.

לטענת התובע, החלטת אסיפת הקיבוץ התקבלה כתוצאה ממהלכים מתוכננים של הנהלת הקיבוץ אשר "הוביל באף" את חברי הקיבוץ למציאות חדשה המנוגדת לעקרונות הקיבוץ, תוך התעלמות מתכלית הקיבוץ כפי שהותוותה עם הקמתו בשנות ה- 50 ותוך ביצוע שינויים מעשיים באורח החיים (כגון ביטול תורנויות וארוחות בוקר בחדר האוכל) אשר נועדו לקבוע עובדות בשטח.

בשל האמור, פנה התובע לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן צו מניעה זמני כנגד החלטת האסיפה וכן הגיש תביעה לצו מניעה קבוע כנגד יישום החלטת האסיפה.

לאחר דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני, הגיש הקיבוץ בקשה למחיקת התביעה על הסף.

דיון והכרעה

בית המשפט חזר על החלטתו בעניין צו המניעה הזמני וקבע כי כתב תביעתו של התובע אינו מצביע על כל פגם שנפל בהתנהלות אסיפת הקיבוץ הן בהצבעה עצמה והן בדיונים שקדמו לה ונראה שההחלטה אכן משקפת את רצון החברים לשנות את תכליתו של הקיבוץ ולהופכו לקיבוץ מתחדש.

בית המשפט קבע כי המדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית אשר מטרתה לעצור החלטה אשר התקבלה כדין ועל דעת רובו המכריע של חברי הקיבוץ. בית המשפט אף ציין כי התובע הינו בגדר "פרש בודד" וכי חברים אחרים בקיבוץ סירבו להתייצב לימינו בהליך ולצאת כנגד ההחלטה.

בנוסף קבע בית המשפט, כי על אף שהקיבוץ לא פירט בבקשה האם הוא מבקש למחוק את התביעה או לדחותה על הסף, הרי שדין התביעה להידחות על הסף הואיל וכתב התביעה אינו מגלה עילה אשר יש בה בכדי להצדיק את הסעד המבוקש.

סיכום

בית המשפט הורה לדחות את התביעה על הסף.

הקיבוץ רשאי להגיש בקשה לשומת הוצאת, אשר אם תוגש תועבר לתשובת התובע

ניתן ביום: ג' אייר תשע"ו, 06 11 מאי 2016, בהעדר הצדדים.