''על כן...ויהיו לבשר אחד''. אך לא בעיני קיבוץ גבעת עוז. אחרת איך אפשר להסביר שהוא מבקש לפנות את מירב מדירתה שבקיבוץ, אף על פי שבעלה חבר קיבוץ?
מירב מתגוררת בקיבוץ מזה כשמונה שנים ביחד עם בעלה, שהינו חבר הקיבוץ. מגוריה בקיבוץ וזכויותיה בדירה קשורות קשר הדוק להיותו של בעלה חבר הקיבוץ. לפינויה מהדירה השלכות ישירות ומשמעותיות על בעלה, לרבות על זכויות היסוד שלו כאדם וכחבר הקיבוץ. על כן, יש לצרף אותו כנתבע בתיק ולתת לו את הזכות להגן על עצמו בפני התביעה עסקינן.
הקיבוץ מתנגד לבקשה וטוען כי הטריבונל המתאים לבירור סכסוך בין ח' דותן רוכמן לבין הקיבוץ הינו מוסד הגישור והבוררות של התנועה הקיבוצית. משכך, לא ניתן לחייב את הקיבוץ לנהל הליך כזה כנגד מי מחבריו, אם לא החליט על כך בדרך ובאופן הקבועים לכך בתקנון.
טוענת מירב רוכמן כי לא מדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה, ואשר נכנס לגדר "עניינים פנימיים", אלא מדובר בסכסוך חוקתי הטומן בחובו סוגיות כגון אפליה לרעה ופגיעה בעקרון השוויון וכן תקיפת סבירות וחוקיות החלטות מוסדות האגודה. סכסוך כזה ממילא אינו מתאים לדיון והכרעה בבוררות.
דיון והכרעה כב' הרשמת רגד זועבי
תקנות סדר הדין האזרחי מסמיכות את בית המשפט לצרף בעלי דין חיוניים, כדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. צירוף נתבע נוסף נעשה, בין היתר, כאשר ישנו חשש שפסק הדין שיינתן עלול ולו בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית ובכך לא נפתרת ב"שלמות" וב"יעילות" המחלוקת בין התובע ובין הנתבע המקורי.
במקרה זה אם תתקבל תביעת הקיבוץ לפינויה של מירב מדירת המגורים, בה היא מתגוררת עם בעלה, הדבר עלול לפגוע בזכותו החוקית של האחרון, הן כפרט והן כחבר קיבוץ. אין ספק כי מעמדה וזכויותיה של מירב בקיבוץ קשורות קשר הדוק להיותו של בעלה חבר הקיבוץ, ומשכך על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בשלמות וביעילות בשאלות הכרוכות בתביעה דנן, יש לצרף אותו כנתבע בתיק ולאפשר לו להתגונן כנגד התביעה.
הנימוק העיקרי של הקיבוץ שעניינו פיצול טריבונלים טבעי בין המבקשת לבעלה, אין בו אף הוא, כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
פקודת האגודות השיתופיות קובעת כי יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה, הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם ובין באופן אחר.
מאחר והתביעה הזו דנה במעמדה של מירב בקיבוץ והסעד המבוקש במסגרתה הינו סעד כספי ופינויה מהקיבוץ, הרי שאין עסקינן בסכסוך בין הקיבוץ למי מחבריו בנוגע לעסקי האגודה.
מכל מקום, "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" המוזכרים בפקודה אינו כולל סכסוכים "חוקתיים", שאין לדון בהם בבוררות.
התביעה הזו יכולה להיכנס לגדר "סכסוכים חוקתיים". טענותיה של מירב מופנות כנגד חוקיות פעולות הקיבוץ. היות והרחקת חבר קיבוץ אפשר לראות בו עניין חוקתי ולא פנימי .
לכן ההחלטה היא שדותן רוכמן, בעלה של מירב יצורף כנתבע נוסף לתביעה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג אייר תש"ע, 27 אפריל 2010.
לאתר הבית של קיבוץ גבעת עוז.
