אי תשלום מיסים
בפני עו"ד לאה רוזנטל תיק 2624/40/02
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : דורון כהן
טל אל ישוב קהילתי כפרי
ד.נ. אשרת25167-
המערער
ו ב ע נ י ן : טל אל ישוב קהילתי כפרי
ד.נ. אשרת25167-
המשיבה
ה ח ל ט ה
1. בינואר 2002 הסכימו הצדדים להעביר את המחלוקת בנושא חובות המערער למשיבה, לדיון בפני בורר.
הבורר פסק ביום 20.3.02 כי על המערער לשלם למשיבה 5,202.- ש"ח נכון לתאריך 28.2.02, כפי שתבעה המשיבה על פי הרשום בספרים. על פסק הבורר הוגש ערעור זה.
2. הצדדים מסכימים כי המערער עבר מספר בתים עד שנמצא המגרש המתאים עליו בנה המערער את ביתו.
ב20.10.96- הוגרל מגרש מס' 53.
ב30.11.98- קיבל המערער את מגרש 201.
3. המערער החל להתגורר באגודה בסוף 1995.
מוסכם כי עד סוף 1996 שילם מיסים כסדרם.
מוסכם כי החל מסוף 1998 שולמו מיסים כסדרם.
נותרה מחלוקת בעניין אי תשלום מיסים עבור שנתיים.
4. טענות המערער:
(א) הייתי מפקח בניה בעת פש"ר של הקבלן התבקשתי לעבור משלב ג' לבנה ביתך. נעניתי. היה עלי להוסיף 15,000.-$ וגולדמן (המזכיר) הבטיח כי המעבר לא יהיה כרוך בתשלום נוסף מעבר לכך.
(ב) ביוני 2000 הגעתי להסכם עם עמנואל קורן מזכיר המשיבה. בתקופת 22 חודש, אני סופג 3 חודשים ושאר החוב מתחלק חצי בחצי.
ההסכם לא יצא לפועל. בהסכם חושבה קרן + ריבית.
אני טענתי שלא זוכיתי בפלשיטקה עניין של מדידה שעולה 700.- ש"ח. אני בצעתי לבד את המדידה על כן מגיע לי זיכוי בסך 757.- ש"ח בסעיף זה.
הייתי בזכות בכרטיס החו"ז שלי. ובדף חשבון (נספח ה3/) כן זוכיתי בנושא הפלשיטקה.
(ג) ריבית האגודה בסך 2% לחדש היא גבוהה מדי. איני מוכן לשאת בה.
(ד) למעשה חיכיתי כל הזמן לאשור מהמנהל למגרש 201. איני צריך לשלם מיסים עבור תקופה של שנתיים בהם לא היה לי מגרש ולא היה לי בית. מדוע עלי לשלם מיסים כשנותרתי ללא נכס?
(ה) יש הבדל ביני לבין תושב שלב ג'. לאחרונים היה היתר בניה, רק הבניה עוכבה בגלל צו מניעה. לי לא היה דבר ביד. הראיה ברגע שקיבלתי מגרש ב30.11.98- אני משלם מיסים כמו כל תושב.
(ו) האגודה גבתה פעמיים עבור פלשטיקה – פעם ממני ופעם מהתושב שבא אחרי. על כן אני מבקש החזר.
(ז) כששילמתי 15,000.-$ במעבר לבנה ביתך זה כלל ביוב. כמו כן, שלמתי 20,000.- ש"ח בנובמבר 2001 לקולחי משגב.
5. טענות המשיבה:
(א) הואיל והמערער היה מודע להסתבכות קרובה בפרויקט הבניה שלבים ב' ו-ג', הוא העדיף מגרש בבנה ביתך.
(ב) לטענה בדבר אי-תשלום עבור שנתיים:
אחד: כל תושבי שלב ג' לא יוכלו לממש זכותם עקב צו אסור בניה ולמרות זאת שילמו מיסים (דמי חבר, ללא מס ומים).
השני: לאחר השנתיים בהם היה המערער חסר מגרש, לא היתנו את קבלתו בצורך לעבור ועדת קבלה או בתשלום דמי כניסה גבוהים יותר, אלא המערער קיבל ישירות את מגרש 306 במקום 201 בשלב ג'. יש לומר שבכך המערער שמר על רצף ועל זכויותיו באגודה.
(ג) מתצהיר עמנואל קורן (ההסכם בשנת 2000).
אין כזה דבר תשלום עבור פלשטיקה. המשיבה אינה משלמת עבור מדידות. על-כן לא היה מקום לזכוי כזה וההסכם התפוצץ.
לטענה ו' של המערער לא גבינו פעמיים עבור פלשטיקה. היום כולם בונים בבנה ביתך ואין גביה מרוכזת על כן טענת המערער לקזוז פלשטיקה, נופלת.
(ד) סך 5,202.- מורכב מקרן + מס חבר בלבד + הוצאות פלשטיקה + ריבית + קו מים.
(ה) לטענת המערער כי יש להחזיר לו כסף עבור תשלומי הביוב:
זהו היטל אשר מוטל על כל תושב על פי חוק עזר עירוני משנת 1994. קולחי משגב מטילים ההיטל ואף תושב לא מקבל החזר.
במסמך ה7/ משמעות המילה ביוב היא שהמשיבה עוזרת לכל מתיישב להגיע עם הביוב לאזור קצה המגרש. בכך נושאת המשיבה.
(ו) המשיבה מסכימה גם היום להסדר שהוצע בהסכם משנת 2000.
6. לאחר ששמעתי את הצדדים ועברתי בעיון על התיק והמסמכים אני מחליטה כדלקמן:
7. מתצהירו של גולדמן יצחק (המוציא והמביא באגודה בתקופה קודמת) עולה כי הועד הורה למערער לעבור לבנה ביתך ובשלב זה זיכה את כל תושבי שלב ג' שעברו מבנייה מרוכזת ל"בנה ביתך", בהסכמה.
אם חיוב כלשהו לא זוכה יש לזכות.
8. התקופה בה אנו דנים לעניין אי התשלום של המערער 10/96 – 11/98, יש לזכור כי מחד: המערער התגורר כשנתיים ללא בסיס קבוע והיתר בניה.
מאידך: המערער לא שילם דמי כניסה גבוהים יותר וכן לא עבר ועדת קבלה – נשמר לו הרצף, כמו כן יש להניח כי הבניה ב"בנה ביתך" מרווחת ונעימה יותר.
הואיל ולא היו מגורים קבועים המערער מחוייב רק בחלק מהמיסים, נמצאנו למדים כי לתקופה הנדונה היו יתרונות וחסרונות.
9. לא השתכנעתי כי יש לקזז את הפלשטיקה.
10. נושא אגרת ביוב אינו רלוונטי ואיני דנה בו. שוכנעתי כי מדובר בהיטל חובה המוטל על כל תושב על פי חוק וכי המערער לא שילם אגרת ביוב פעמיים. במידה וכן, יפנה המערער ל"קולחי משגב" ויבקש החזר.
11. לנושא הריבית.
הואיל ומדובר בתקופה מסויימת ומוגדרת שבה לא שולמו המיסים והואיל והוכח כי דורון כהן שילם מיסים עד לתקופה זו באופן שוטף וכך עשה גם מיד לאחר תם תקופת הביניים, אין לומר כי מדובר ב"סרבן תשלום כרוני", אלא אני מוצאת כי ניתן להגדיר זאת כ"נסיבות מיוחדות" במקרה דנן, ולא לחייב המערער בריבית המלאה שגובה האגודה מתקופת קיום המחלוקת ועד לתשלום היום.
כאמור, שני הצדדים מסכימים כי המערער היה ב"מעמד מיוחד" לעניין התקופה הנדונה.
12. אני מאמצת את הנסיון להסכם פשרה שהושג ע"י הצדדים בשנת 2000 וקובעת כדלקמן:
(א) החוב נכון לדצמבר 2001: 5,000.- ש"ח.
(ב) מחצית מחוב זה הוא: 2,500.- ש"ח.
(ג) עד התשלום בדצמבר 2002 ריבית
בגובה 1% לחודש לא מצטברת 300.- ש"ח.
13. המערער ישלם למשיבה סך 2,800.- ש"ח בתשלום אחד או בשני תשלומים שווים ורצופים האחד ל1.12.2002- והשני ל1.1.2003-.
14. בהחלטה זו אני קרובה מאד לעמדת הצדדים לפשרה ומכירה בריבית מיוחדת לתקופה מיוחדת.
15. המערער ישלם את התשלומים השוטפים לשנת 2002 כסדרם.
16. אני ממליצה למשיבה לשקול כנוס אסיפה כללית לצורך קבלת החלטה בנושא גובה הריבית המוטלת על חברים חייבים.
17. אין צו להוצאות.
19. החלטה זו תישלח בדואר רשום לצדדים.
ירושלים: י"ג בכסלו התשס"ג לאה רוזנטל, עו"ד
17 בנובמבר 2002
עוזר רשם האגודות השיתופיות
