אימוץ ממצאי דו''ח
בפני רשם האגודות השיתופיות
תיק מספר 1779/229/01
ברית הקואופרציה הצרכנית
אגודה מרכזית בע"מ
ע"י יו"ר הברית מר זכי ניסים
מרח' תובל 11 רמת גן
(להלן: "הברית")
חברת העובדים השיתופית
הכללית בארץ ישראל בע"מ
(להלן: "חברת העובדים")
הסתדרות העובדים הכללית
החדשה ע"י בא כוחם עו"ד משה
שחל מרח' בן זכאי 6
(להלן: "ההסתדרות"
קו-אופ הריבוע הכחול אגודה
צרכנית שיתופית בע"מ
ע"י עו"ד ליפא מאיר ושות'
מרח'
(להלן: "הריבוע הכחול")
קו-אופ צפון אגודה צרכנית
שיתופית בע"מ ע"י בא כוחה
עו"ד דורון גושן משדרות רות פלי"ם
(להלן: "קו-אופ צפון")
קו-אופ ירושלים אגודה צרכנית
שיתופית בע"מ ע"י בא כוחה עו"ד
אברהם הררי ממשרד פיינשטיין
עורכי דין, רח' התיבונים 14
ירושלים
(להלן: "קו-אופ ירושלים")
ה ח ל ט ה
**************
ביום 29.4.2001 התקבל אצל רשם האגודות השיתופיות דו"ח החוקר עו"ד
"ממצאי בדו"ח זה מחייבים את המסקנה אליה הגיעו זה מכבר החברות הצרכניות בברית לפיה לברית אין כל עתיד והיא אינה מסוגלת ליישם את היעודים והמטרות שלשמם הוקמה.
בנסיבות אלו הנני ממליץ לכבוד הרשם בדרכים העומדים לרשותו על פי החוק על מנת לגרום להפסקת פעולתה של הברית, וזאת בין בדרך של פירוק, או בכל דרך ראויה אחרת".
דו"ח החקירה הועבר להתייחסות כל הצדדים, וביום 28.6.2001 התקיים דיון בפני.
עמדת ברית הקואופרציה הצרכנית
עמדתו של יו"ר ברית הקואופרציה הצרכנית הייתה, כי אין ברית ללא חברים. מאחר וקו-אופ צפון פרשה בתאריך 25.3.2001 מהברית ופרישתה הינה עובדה קיימת, הרי בעקבות זאת קיים תהליך פירוק הברית.
יו"ר הברית השאיר לשיקול הרשם כיצד לפעול ובאילו דרכים יש לממש את ההמלצות שבדו"ח.
עיקר עמדת חברת העובדים וההסתדרות הכללית:
נגדו נחרצות למסקנות דו"ח החקירה. לטענת בא כוחן נפלו פגמים פרוצדורליים בדו"ח. החוקר חרג מסמכותו היות והוטל עליו רק לבדוק את הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של הברית.
לכן, על הרשם לפסול מתוך הדו"ח שהגיש החוקר את כל הקטעים הנוגעים ו/או הדנים בעתידה של הברית, לרבות, את דעתם של בעלי העניין השונים אשר תמכו בפירוק הברית. כמובן, במיוחד, לפסול את המלצת החוקר כי יש לפרק את הברית.
לדעת חברת העובדים וההסתדרות, אין סיבה לפרק את הברית ואין להתייחס לעמדתם של החברים האחרים שהביעו עמדתם בפני החוקר בעד פירוק הברית. לדעתן, שאר החברים הם גופים עסקיים המתכחשים למטרות שלשמם הם נוסדו ומתכחשים כיום לרעיון הקואופרטיבי אשר בגינו השקיעו החברים באותם הגופים כספים שאפשרו את התפתחותם ושגשוגם. הם מעונינים להשתחרר מהמגבלות ומהפיקוח שהברית מטילה עליהם, מגבלות ופיקוח שהם לטובת חברי האגודות החברות בברית.
לדעתן, מטרת הברית עדין שרירה וקיימת. העובדה כי כיום האגודות החברות בברית מתחרות זו בעסקי זו אינה רלבנטית ואינה נוגעת ליכולתן להמשיך ולפעול ברוח עקרונות הקואופרציה גם במסגרת התחרות העסקית ביניהן. עדין הן יכולות לפעול במשותף, באמצעות הברית, על מנת להשיג הטבות עסקיות אשר אפשר וכל אחת בפני עצמן לא תוכל להשיג. פעולה ברוח זו אך תתרום עסקית לכל אגודה בפני עצמה ומכאן שאף לכל אחד מחבריה. המחדלים שנתגלו בניהול הברית במהלך השנים האחרונות אינם מצדיקים את פירוק הברית אלא להפך יש לנסות ולשקם את הברית.
לדעתן, "הדבר דומה לתפקוד לקוי של מחלקה במשרד הממשלתי שמבקר המדינה מצא בה ליקויים מנהליים. היעלה על הדעת כי בשל כך בלבד יסגרו את המחלקה?"
וכך נטען: "גם במדינת ישראל בשנת 2001 מותר לארגון העובדים הגדול במדינה המונה קרוב למליון עובדים ועובדות, לפעול למען רווחת העובדים באשר הם. גם כיום מותר להסתדרות לפעול על מנת שחבריה, אותם ביקשה להשקיע באגודות הצרכניות השונות במהלך שנות המדינה, ייזכו להטבות כספיות מאותן האגודות. מטרות אלה עודן לגיטימיות והן ראויות לכל שבח".
ובהמשך הדברים נאמר כי אין האגודות החברות בברית רשאיות להמליץ על פירוק האגודות אלא אם ייערך משאל בין חבריהן בשאלה הזאת. חברי האגודות שבברית השקיעו הכספים באגודות מתוך ידיעה ברורה כי ההסתדרות וחברת העובדים מפקחות על הנעשה באותן האגודות והן אלה שיוודאו עבורם בכל עת, כי הן מנוהלות כדין, לטובת החברים ובהתאם לעקרונות הקואופרציה.
לדעתן, אין הועד הממונה של הריבוע הכחול יכול להמליץ על פירוקה של הברית.
ההסתדרות וחברת העובדים מודעות היום לכך, שניהול ענייני הברית לא היה תקין במהלך השנים האחרונות. לטענתן, גם מחדליו של רשם האגודות השיתופיות אפשרו את כל אותם קלקולים אשר נתגלו בניהול ענייני הברית, עליהם מצביע החוקר עו"ד נועם בדו"ח שהגיש.
לדעת ההסתדרות וחברת העובדים, התסיסה שעדים אנו לה, לאחרונה, בכל הנוגע לאגודות השיתופיות הצרכניות החברות בברית, נגרמת אך ורק כתוצאה מההישגים הכלכליים של האגודות. הישגים כלכליים אלה הינם ההוכחה הטובה ביותר שרעיון הקואופרציה הצרכנית, מבית מדרשן של ההסתדרות וחברת העובדים, ראויים להערכה ולהמשך ולא לפירוק, אשר ישרת ויעשיר גורמים בעלי עניין.
עמדת הריבוע הכחול
הועד הממונה סבר כי יש לאמץ הממצאים, המסקנות וההמלצות שבדו"ח החוקר והינו ממליץ בפני הרשם לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו עפ"י סעיף 46 לפקודת האגודות השיתופיות ולהורות על פירוקה של ברית הקואופרציה הצרכנית אגודה צרכנית בע"מ.
כידוע, לועד הממונה הוקנו סמכויות שבדין ועליו לקבל החלטות במקום המוסדות הנבחרים של האגודה. הועד הממונה לא בא לייצג אידיאולוגיה או רקע היסטורי.
לדברי ב"כ הועד הממונה טעה ב"כ ההסתדרות וחברת העובדים בפרשנות של סעיף 43 לפקודה. סעיף 43 מגדיר את נושאי החקירה אך אי אפשר להתעלם מסעיף 46 לפקודה שבעקבות חקירה מוסמך הרשם להחליט על פירוקה של האגודה.
הועד הממונה אימץ את מסקנות דו"ח החקירה שהברית מתה מוות טבעי. החוקר נתן תעודת פטירה לגוף שמצא כי מת זה מכבר, וניסיון ההחייאה של חברת העובדים הינו מאוחר מדי.
חברת העובדים וההסתדרות זנחו את תפקידן כשהגוף מת מוות טבעי. גם אם מבחינה אידיאולוגית יש להצטער על כך, אין בכך למנוע הקמת אגודות חדשות. אם רוצה ההסתדרות למצוא פתרון כלכלי לשאר חברי ההסתדרות אז אולי כדאי ליזום הקמת אגודות צרכניות חדשות. לדברי ב"כ הריבוע הכחול גם הריבוע הכחול חדל מלהתקיים כאגודה צרכנית בתחילת שנות ה90- בהסכמת ההסתדרות וחברת העובדים והפך לאגודת אחזקות. ברגע שהחליטו להעביר פעילות האגודה הצרכנית לחברות, שחלקן נסחרות בבורסה, האגודה עצמה חדלה להיות אגודה צרכנית. הברית חדלה מלתפקד, כאשר שלושת האגודות חברות בברית קבעו את עמדתן. אין צורך לשאול את החברים של האגודות כי החברים בברית הם שלושת הקואופרטיבים.
לדברי ב"כ הועד הממונה, ההסתדרות מכה על חטא שלא מילאה את תפקידיה. ההסתדרות לא קיימה את הפיקוח ואפשרה לגורמים אינטרסנטיים לפגוע בזכויות החברים וכן איפשרה השתלטות של המיעוט בכוח הדמוקרטיה. לפיכך הינו ממליץ לרשם לאמץ את הממצאים.
עמדת קו-אופ צפון
ב"כ קו-אופ צפון הצטרף להמלצות וטען כי קו-אופ צפון אינה חברה יותר בברית מאז 25.3.2001 בהסכמת חברת העובדים. תפקידה של הברית היה רלוונטי כאשר שלשת הקואופרטיבים לא היו בתחרות והיה מקום לתאם את הפעילות. רצתה ההיסטוריה או המציאות הכלכלית והחלוקה הטריטוריאלית הגיעה לסיומה. הקיום של הברית הפך להיות לא רלוונטי ואבד הבסיס לקיומה. הברית מתה מוות קליני, לא בגלל שחברת העובדים נכשלה, אלא כיוון שזה תהליך היסטורי, שכל אחד מחברי הברית הגיע לאותה המסקנה. כן הוסיף, כי בעצם עזיבת הברית לא ויתרה קו-אופ צפון על זכויותיה במניית החבר שלה בחברת קרן לקואופרציה צרכנית בע"מ.
עמדת קו-אופ ירושלים
הברית הגיעה לקץ דרכה. בהתייחס לדבריו של ב"כ ההסתדרות וחברת העובדים צריך לבדוק את תפקודיה של הברית בעשור האחרון על פי החקיקה המודרנית, לרבות נושא ההגבלים העסקיים וכדומה. בשנים האחרונות, הברית לא עשתה דבר וגם אינה יכולה לעשות דבר וראוי שלא תעשה. כל פעולה שלה אינה יכולה להתבצע במסגרת הגורמים התחרותיים בשוק. הברית הגיעה לסוף דרכה ואין כל צורך בפיקוח שמציעות ההסתדרות וחברת העובדים. קו-אופ ירושלים שקלה לפרוש אך נוכח ההליכים השהתה הודעתה. לגבי חברת קרן לקואופרציה צרכנית בע"מ, עמדת קו-אופ ירושלים זהה לדעתה של קו-אופ צפון.
לאחר שעיינתי בדו"ח החוקר, טעוני הצדדים בכתב ובע"פ, הנני קובע כדלקמן:
1. אין ספק כי ברית הקואופרציה הגיעה לסוף דרכה. שלשת האגודות הצרכניות, קו-אופ הריבוע הכחול, קו-אופ צפון וקו-אופ ירושלים אינן מעונינות עוד בהמשך הפעילות. למעשה הן טענו כי הברית מתה מוות טבעי וכל שעשה החוקר היה, כפי שטען ב"כ הריבוע הכחול, "הוצאת תעודת פטירה".
2. הברית אינה מתפקדת כדין מזה זמן רב. לא הועילו התראות הרשם, שדרש זימון המוסדות ועריכת בחירות. כידוע, מאז 1989 ועד היום, במשך 12 שנים, לא כונסה האסיפה הכללית.
3. ברית הפיקוח, שהיא הרואה החשבון המוכר של האגודות המרכיבות את הברית סיימה את תפקידה בסוף אוגוסט 1992 ואז פסקה גם הזיקה בין ברית הקואופרציה וחברותיה לברית הפיקוח. חיסולה בפועל של ברית הפיקוח, היה סממן משמעותי ליציאתן לעצמאות של האגודות הצרכניות וניתוקן מ"חבל הטבור" של ברית הקואופרציה.
הנני מאמץ את דבריו של החוקר בנושא שקבע: "ברית הקואופרציה המשיכה להתקיים גם אחרי פירוקה של ברית הפיקוח, ברם לא חלף עשור מאז הפסיקה ברית הפיקוח את פעילותה ולמעשה ברית הקואופרציה היום הגיעה למקום דומה בו ניצבה ברית הפיקוח ערב הפסקת הפעילות בה. ללא ספק מהסיבות הכלכליות והתמורות שחלו בארץ ובכלל זה ירידת מעמדה של ההסתדרות, פעלו גם הם על ברית הקואופרציה נגזר עליה גורל דומה לזה של ברית הפיקוח".
4. מאז 1989 פנה מפקח מטעם רשם האגודות השיתופיות מספר פעמים לברית ודרש את כינוס הועדה ואף הפנה את תשומת לב הברית כי אין הנהלה חוקית לברית מזה שנים. ביום 4.2.99 פנה עוזר הרשם לברית במכתב התראה לפיו ינקטו הליכים משפטיים נגד הברית באם לא תזמן אסיפה כללית. ביום 23.5.99 נתבקשה מעוזר הרשם אורכה של 90 יום.
בעדותו של יו"ר הברית בפני החוקר נאמר: ""ניסינו לבצע אסיפה חדשה, קבענו
ועדת בחירות, הדבר התפוצץ מאחר והייתה מחלוקת בין האגודות הדבר היה בחודש
ספטמבר 99".
אין ספק כי חוסר היכולת לזמן אסיפה מצביע כי מדובר בגוף שחדל לפעול ואינו מעונין יותר לפעול.
5. המינהלה של הברית סיימה את כהונתה ביום 1.12.92 ומאותו מועד ואילך פעלה המינהלה ללא סמכות. המינהלה עצמה חדלה מלהתכנס ומשנת 1993 הפסיקה לתפקד כגוף המתווה מדיניות.
החלטות מהותיות התקבלו ללא דיון אלא באישור בכתב של חברי ההנהלה, לרבות, החלטה שלא להתערב ביחסים שבין אגודת קו-אופ הריבוע הכחול לבין חברת העובדים. לרבות, תיקוני תקנון ובמיוחד תיקון תקנון קו-אופ צפון המאפשר עזיבת הברית.
קבלת החלטות מהותיות, ללא כינוס חברי המינהלה, הינה פגם חמור ומלמדת עד כמה הפכה מינהלת הברית לכלי חסר כל תוכן ולמכשיר להכשרת החלטות פורמליות עבור האגודות המרכיבות את הברית, תוך התעלמות מהיסודות עליהן הוקמה.
6. חברת העובדים, החברה בברית, שיתפה פעולה עם מינהלת הברית. ביום 9.12.99 התכנסה המינהלה, כשרוב הנוכחים היו חברי הריבוע הכחול, על מנת לבחור את מומלצי הברית למורשון. בישיבה הוצגה רשימה של 23 מועמדים. נציגי חברת העובדים לא הופיעו ובנושא זה מציין החוקר: "למדתי מקריאת דברי מר גאון בפרוטוקול ישיבת המזכירות כי לא רק שחברת העובדים לא התנגדה לקבלת החלטה כאמור אלא נערך סיכום בין מר בני גאון לבין מזכיר ההסתדרות לפיה תמנה חברת העובדים 8 אנשים מטעמה למורשון."
7. הברית הינה אגודה מרכזית. על פי סעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות, אגודה מרכזית הינה:
""אגודה רשומה אשר נוסדה להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרונות הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודות מימון מרכזיות".
סעיף 2 לתקנון הברית קובע:
"המטרות :
מטרת האגודה לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים והחברתיים של חברי התנועה הצרכנית הקואופרטבית בישראל המאורגנים בה, בהתאם לעקרונות קואופרטיביים ובייחוד:
I. להדריך את חבריה ולכוון את פעולתם;
II. לפעול כמוסד מרכזי של התנועה הצרכנית הקמעונית לענייני משק, מסחר, כספים, חברה, חינוך והסברה קואופרטיביים, ארגון וייצוג;
III. לטפח חסכון, ייעול משקי, עזרה הדדית, לחזק את הקשרים בין החברים ולהקל על פעולותיהם בדרכים אחרות כדי להביא לידי שיפור עסקיהם ושיטות פעולתם;
IV. לפתח רעיון הקואופרציה הצרכנית ולטפח הקמת אגודות צרכניות חדשות."
על פי תגובתם לחוקר של מר זכי ניסים מנכ"ל הברית דהיום, מר דורון קשוב - יו"ר המינהלה של אגודת קו-אופ צפון, מר
8. החוקר בפרק ה', סעיפים 43 עד 46 לדו"ח החקירה, התייחס באריכות לחברת העובדים וזאת לנוכח עמדתה של חברת העובדים בפניו. החוקר, לאחר שסקר את מעמדה ותפקודה של חברת העובדים בברית, קבע:
"דרישותיה של חברת העובדים, כפי שבאו לידי ביטוי במכתבו של עו"ד שחל מיום 12.2.2001, "להחזיר עטרה ליושנה" ולאפשר לחברת העובדים למלא את התפקידים שיועדו לה על פי התקנון, איננה אפשרית היום, שכן תפקידיה של חברת העובדים בברית הקואופרציה היו והינם כ"לווין המלווה את החללית", ומאחר והחללית נחתה (או יותר נכון התרסקה) הרי שאין עוד מקום עוד ללויין, ובהמחשה לענייננו – ברית הקואופרציה במציאות בו כל אחת מחברותיה מתחרה אחת בשניה אינה מסוגלת עוד היום לקיים את התפקידים אשר יועדו לה בתקנון ואשר לשמה הוקמה, במציאות כזו בוודאי אין לחברת העובדים היכולת, אף אם רצתה זאת, לשמור על גחלת הקואופרציה הצרכנית.
יש לזכור כי חברת העובדים קיבלה מעמד מיוחד בתקנון ברית הקואופרציה עמ' שתוכל לעמוד על המשמר, ולדאוג ליישום עקרונות השיתוף, הסיוע ההדדי והקואופרציה בין האגודות.
חברת העובדים לא השכילה בזמן אמת לבצע את תפקידיה, ועתה עת כל אחת מהאגודות הצרכניות (שתי אגודות בלבד שנותרו חברות בברית), מתחרות אחת בשניה לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
בנסיבות אלו אינני יכול להסכים עם דרישותיו של עו"ד שחל בעניין "החייאתה" של ברית הקואופרציה. כל החייאה כאמור תהווה "החייאה מלאכותית" אשר לא תפיח רוח חיים בברית, אלא תגרום להמשך החזקת מנגנון מיותר שאינו מועיל לאיש".
9. פרישת קו-אופ צפון מהברית לא לוותה בכל התנגדות מטעם ברית הקואופרציה או חברת העובדים. יתרה מזאת, כפי שציין החוקר בסעיף 30 לדו"ח, נציגי חברת העובדים נכחו בישיבת המזכירות ברית הקואופרציה ביום 6.9.99 ותמכו במתן הסכמת הברית לשינויים בתקנון קו-אופ צפון, המאפשר את היציאה מהאגודה.
בנושא זה מקובלים עלי דבריו של החוקר, במיוחד, סיכומיו בנושא סעיף 4,3 ו5- בעמוד 30:
"3. במשך כל התקופה בה דעכה ברית הקואופרציה, חברת העובדים לא נקטה בשום צעד לשנות את פני הדברים, נהפוך הוא, נציגי חברת העובדים נתנו ידם לתיקון תקנון אגודת קו-אופ צפון באופן שאיפשר את פרישתה מהברית.
4. פרישתה של אגודת קו-אופ צפון מהברית, בהסכמת מזכירות הברית, ותנועת העובדים יצרה תקדים מחייב ששהכשיר את הדרך לפרישת שתי האגודות הצרכניות שנותרו חברות בברית.
5. חברת העובדים זכתה למעמד מיוחד בתקנון ברית הקואופרציה ע"מ שתוכל לעמוד על המשמר, ולדאוג ליישום עקרונות השיתוף, הסיוע ההדדי והקואופרציה בין האגודות".
חברת העובדים לא השכילה בזמן אמת לבצע את תפקידיה, ועתה עת כל אחת מהאגודות הצרכניות (שתי אגודות בלבד שנותרו חברות בברית), מתחרות אחת בשנייה לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.
וכן דבריו של החוקר בסעיף 11 בעמוד 34:
"11. חברת העובדים גורסת, כי הברית צריכה להמשיך ולפעול ולמלא אחר ייעודה ותפקידיה בהתאם לתקנונה. לדאבוני בקשה זו אינה ריאלית, ראשית משום שבמצב הנוכחי קיימות שתי חברות בלבד בברית כאשר שתיהן הביעו את רצונן לפרוש מחברותן בברית, ושתיהן מתחרות האחת בשניה דבר אשר נוגד את רוח עיקרון שיתוף הפעולה והדדיות שהיווה בסיס להקמתן.
שנית ניסיון העבר הוכיח שחברת העובדים לא צלחה לעשות שימוש במנגנון הקיים בתקנון לצורך שמירה על זכויות חברי הקו-אופ, תהיה זו אשליה להאמין כי דווקא היום לאחר שהפעילות בברית הקואופרציה הופסקה לחלוטין, תוכל חברת העובדים לעשות יותר מבעבר ולהחיות את הברית".
10. בנסיבות אלה, כאשר כל החברים מביעים עמדתם שהברית סיימה את תפקידה והחוקר דחה את דרישות חברת העובדים, כל שנותר הוא להתייחס לטענות ההסתדרות שנטענו, יחד בנשימה אחת, עם טענות חברת העובדים. להסתדרות אין כל מעמד בדיון זה אלא לחברת העובדים. ספק אם חברת העובדים עצמה, שאינה פעילה כמעט בכל נושא הקואופרציה יכולה כיום בהתבסס על תפקידיה ההיסטוריים לחזור לתמונה. אם אכן יכולה היא, אין דבר המונע ממנה להקים אגודה חדשה שאליה יצורפו קואופרטיבים צרכניים חדשים שירצו בה כמובילה וכמנחה. אך את תפקידה בברית סיימה זה מכבר ואין לה כל מעמד מיוחד כאשר החברים בברית אינם רוצים בברית ואינם מעונינים לחדש את תפקידה ההיסטוריים של חברת העובדים. בדיון בפני, איש מבין החברים לא תמך בעמדת חברת העובדים. חברת העובדים גם לא השכילה להביא ראיות לכך שהינה פועלת לטובת חברי הקו-אופ החברים בברית.
11. הנני דוחה את עמדת ב"כ חברת העובדים בדוגמא שנתן בעניין מבקר המדינה. לדעתו כאשר מבקר המדינה מעביר ביקורת על גוף מסוים אין פירושו שצריך לחסלו. לעומתו, תשובת ב"כ הריבוע הכחול לדוגמא הייתה כי אם מבקר המדינה מצא משרד ששכחו ממנו, שעובדיו עוסקים במס שבוטל, האם ימשיך אותו משרד לעבוד? תשובה זו דווקא נראית לי.
אין ספק כי מדובר בגוף שחדל מלהתקיים וכך גילתה הביקורת. יתרה מזאת, למעשה הברית אינה מסוגלת עוד לעסוק בנושאים שלשמם היא הוקמה.
12. הנני דוחה את טענתו המקדמית של ב"כ חברת העובדים לעניין דו"ח החוקר והמלצותיו. החוקר פעל על פי סעיף 43 לפקודה ואכן אין פסול בהמלצתו שאפעל על פי סעיף 46, הדן בנושא פירוק. אין לרשם סמכות להורות על פירוק אלא לאחר שנעשתה חקירה. סעיף 46 אינו עומד בזכות עצמו אלא
13. ניתן להפעילו לאחר ביצוע החקירה. לפיכך טוב עשה החוקר שנוסף על
14. בדיקתו המליץ בפני על דרך הפירוק.
15. אין חברת העובדים עוסקת בפיקוח על אגודות. בתקנוני אגודות רבות יש סמכויות רבות לחברת העובדים. אולם חברת העובדים, פרט למקרים בודדים של מינוי נציגים להנהלה, אינה טורחת לבצע תפקידה ובודאי לא בגוף שחדל לתפקד. לפיכך, לא תוכל חברת העובדים לבצע את התפקידים שהינה מתיימרת ומתעתדת לבצע בהתאם להודעותיה בתגובה לחקירה ולחוקר ואם אכן כוונותיה רציניות אין דבר העומד בפניה להקים ברית חדשה ורישום אגודות צרכניות חדשות.
16. בקשתה של חברת העובדים לערוך משאל בין החברים של האגודות החברות בברית, אין לה כל בסיס. נושא החברות בתאגיד אחר הינו בסמכותה של הנהלת האגודה המכהנת, לרבות סמכותו של הועד הממונה. חברי הועד הממונה הינם למעשה כדירקטורים בתאגיד החייבים חובת נאמנות וחובתם לפעול לטובת התאגיד ואין הם צריכים בכל נושא לקבל את עמדת החברים. ב"כ חברת העובדים לא הצביע על כל חובה חקוקה לעשות כן. בודאי שאין הגיון בנושא, במיוחד לאור העובדה, כפי שהוגדרה ע"י ב"כ הריבוע הכחול, כי מדו"ח החקירה מתברר כי הברית מתה מוות טבעי והחוקר נתן תעודת פטירה לגוף שנפטר זה מכבר. מה הטעם לערוך משאל האם להחיות גוף שאינו קיים ועבר מן העולם?
17. לטענת חברת העובדים כי האגודות החברות בברית עדין יכולות לפעול במשותף, באמצעות הברית, על מנת להשיג במשותף הטבות עסקיות וכל אגודה בפני עצמה תוכל להשיג רווח, ופעולה כזו תתרום עיסקית לכל אגודה, הרי בנושא זה ראוי לציין את דבריו של ב"כ קו-אופ ירושלים שאמר שצריך לבדוק את תפקידיה של הברית בעשור האחרון על פי החקיקה המודרנית כגון נושא ההגבלים העסקיים וכדומה.
אוסיף ואציין כי לאור התחרות, שבין חברי האגודה, ספק רב אם דבר זה ייתכן. במיוחד לאור העובדה, כי חברות הברית אינם נשמעות יותר לברית והברית חדלה מלתפקד ולקיים את מטרותיה מזה זמן רב ומזה שנים לא קבלה כל החלטות בנושא.
לסיכום
הנני מאמץ את דו"ח החוקר כלשונו על כל ממצאיו וכן את המסקנה אליה הגיעו חברי הברית ועמדתם של חברי הברית: קו-אופ ירושלים, קו-אופ הריבוע הכחול, עמדת האגודה שפרשה מהברית קו-אופ צפון ואת עמדתו של יו"ר ברית הקואופרציה הצרכנית, לפיה אין לברית כל עתיד והיא אינה מסוגלת ליישם את היעודים והמטרות שלשמן הוקמה. בנסיבות אלה הנני מחליט להשתמש בסמכותי הקבועה בסעיף 46 (1) לפקודת האגודות השיתופיות ומורה על פירוקה של הברית. לגבי זהות המפרק אקבל החלטה נפרדת לאחר שאוועץ בחברי הברית.
ניתן היום 15.7.2001
אורי זליגמן, עו"ד
