אם זה נראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, הולך כברווז אז זה כנראה ברווז. אם הח' תלמה עתיר איילון, נולדה בקיבוץ עינת, גדלה בקיבוץ, הקיבוץ נהג בה כחברת קיבוץ במשך שנים, אז כנראה שהיא חברת קיבוץ.

בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים עמנ (י-ם) 534/08. בפני: כב' השופט דוד חשין, סגן נשיא. תלמה עתיר איילון נ' קיבוץ עינת.

 

רקע

הח' תלמה עתיר איילון, בת 39, ילידת קיבוץ עינת ובת להורים חברי הקיבוץ, נשואה ואם לשני ילדים, התגוררה ומתגוררת כל חייה בקיבוץ עינת. בשנים האחרונות הקיבוץ עובר שינויים, במסגרתם נדרש לשאלה מי הם חבריו. הקיבוץ פנה לרשם האגודות השיתופיות  בבקשה להורות על מינוי חוקר כדי שיוגדר ויוסדר מעמדם בני קיבוץ שקיימת אי בהירות לגבי מעמדם, והוא נוהג בהם כבני רשות הנתמכים על ידו, בין החברים הללו הייתה גם הח' תלמה עתיר איילון. החוקר שמונה, מר שרגא פולק,  קבע לגבי הח' תלמה עתיר איילון כי היא "טוענת לחברות מאז שחרורה מצה"ל ... כרגע אינה עובדת אולם כל הכנסה שלה מועברת לקיבוץ וכאמור מקבלת תקציב לדבריה אין לה זכות לבחור ולהבחר ואינה משתתפת באספות כלליות".  לאחר שהח' תלמה עתיר איילון לא התייחסה לדו"ח, ולאחר ששקל את העניין, החליט הרשם, על פי סמכותו לאמץ את מסקנות החוקר שלא להכלילה ברשימת חברי הקיבוץ .

כשנה וחצי לאחר מכן פנתה הח' תלמה עתיר איילון לרשם בבקשה לדון מחדש בנושא, וזאת, לאחר שהקיבוץ הודיע כי הוא איננו מתנגד לכך, בציינו עם זאת כי איננו חוזר בו מעמדתו. בהמשך חזר בו הקיבוץ מהסכמתו ובאי כוחו טענו להיעדר סמכות עניינית של הרשם. הרשם, לאחר שדחה את התנגדותם, החליט למנות חוקר חדש, את מר מורן בן נעים, כדי שיבחן מחדש את שאלת חברותה של הח' תלמה עתיר איילון .

בדו"ח שהגיש המליץ בן נעים שלא להכיר בח' תלמה עתיר איילון  כבחברת קיבוץ. החוקר מציין כי לאחר סיום המסלול של "לימודים כנגד עבודה" נותרה הח' תלמה עתיר איילון ללא הגדרה פורמלית של מצבה. אומנם הח' תלמה עתיר איילון פנתה בשנת 98' למזכיר הקיבוץ וביקשה להתקבל לחברות ונענתה "כי עקב המדיניות הנהוגה באותה העת בקיבוץ, לא מבצעים אף הליך של קבלה לחברות ללא יוצאים מהכלל". מכך למד החוקר כי לפחות עד למועד זה לא ראתה הח' תלמה עתיר איילון את עצמה כחברת קיבוץ. החוקר ציין כי הח' תלמה עתיר איילון העידה בפניו שמעולם לא השתתפה באסיפות הקיבוץ מפאת חוסר עניין. החוקר קבע: "שלל הראיות והתימוכין שהוצגו בפני על ידי הצדדים מוכיחים מעל לכל ספק כי הקיבוץ נהג בח' תלמה עתיר איילון כתלויה וסיפק לה את כל צרכה מעל המתבקש, כאשר כל רצונו היה לאפשר לה לרכוש השכלה ומקצוע, אשר יאפשרו לה להתפרנס בעתיד מבלי שתזדקק לעזרת הקיבוץ". החוקר קבע כי לא מתקיים במקרה זה התנאי הבסיסי לתחולת תקנה 2א לתקנות בדבר התנהגות הדדית של הח' תלמה עתיר איילון והקיבוץ, לאחר שהקיבוץ לא נהג בח' תלמה עתיר איילון כבחברה.  הח' תלמה עתיר איילון השיגה על המלצת החוקר. בהחלטתו אימץ רשם האגודות השיתופיות את המלצתו של החוקר שלא להכיר בח' תלמה עתיר איילון כבחברת קיבוץ.

דיון כב' השופט דוד חשין, סגן נשיא

תקנה 2א לתקנות קובעת: ""נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין ... יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

את החריג שבסיפא לתקנה פירש הרשם שההסדר בדבר תלויה בחבר קיבוץ (המצוי בבסעיפים 73-72 ו – 81-80 לתקנון הקיבוץ) מהווה הוראה מפורשת שאין לקבל אדם כחבר באגודה מכח התנהגות.  

בית המשפט לא מקבל פירוש זה. לפי לשונה, תקנה 2 דורשת "הוראה מפורשת" הקובעת פוזיטיבית שגם אם "נהג אדם ונהגו בו  כחבר האגודה" לא יראו אותו כחבר. גם תכלית החקיקה, שבאה להגן על זכויותיו כחבר של מי שנהגו בו כך, אך לא התקבל פורמאלית לחברות, דורשת שהפגיעה באותו אדם תהיה רק באמצעות הוראה מפורשת הקובעת כי אפילו נהגו בו כחבר, לא יראו אותו כך. התקנות לעניין "תלוי חבר" אינן מתאיינות גם אילולא פרשנותו של הרשם, משעה שמי שהוא "תלוי חבר" לא חלה עליו התקנה מלכתחילה, ואין רואים אותו אפוא מלכתחילה כ"חבר".

השאלה המתבקשת היא באם הח' תלמה היא  "תלוי חבר", לא כחריג בתקנה 2א, אלא כאפשרות בפני עצמה, שאם היא מתקיימת במקרה זה, הרי, שכאמור, לא חלה כלל התקנה.

הח' תלמה עתיר איילון טוענת כי קביעתו של הרשם בדבר היותה "תלוית חבר" איננה מנומקת ואיננה מבוססת על תשתית עובדתית כלשהי. לטענתה, לא החוקר ולא הרשם קבעו כי היא נזקקה או נזקקת לתמיכה לצורך קיומה. לדבריה, היא אדם עצמאי, עובדת, נשואה ואם לילדים. הח' תלמה עתיר איילון מוסיפה וטוענת כי לא קיים בדל ראיה המלמד על כך שהקיבוץ הגדיר את מעמדה כ"תלוי חבר" ולא הוצג ולו מסמך אחד המתייחס אליה באופן זה.

 החלטתו של הרשם, שלפניו כבר העלה הקיבוץ את הטענות המפורטות  לעניין מצבה של הח' תלמה עתיר איילון כמי שנזקקה לתמיכה, לא נסמכה על  האם היא "תלויי חבר" כפי שהיה צריך להיות וכפי שנטען על ידי הקיבוץ, אלא מנתונים אחרים: מאי השתתפותה של הח' תלמה עתיר איילון באספות החברים ומדחיית בקשתה בשנת 98' להתקבל לחברות.

אשר לאי קבלתה של הח' תלמה עתיר איילון לחברות בשנת 98': החוקר השני, שציין את הבקשה שנדחתה, ראה בכך הוכחה שהח' תלמה עתיר איילון לא היתה חברה עד למועד שבו ביקשה להתקבל לחברות, בהוסיפו, כי התנהגותה כלפי הקיבוץ לא השתנתה עד למועד החקירה הראשונה כ-7 שנים לאחר מכן. ואולם, אי קבלה לחברות איננה מהווה ראיה לכך שהמבקש (שנדחה) לא היה חבר, שאחרת למה נועדה תקנה 2א, שלא באה אלא ליתן מענה לאותם מקרים בהם לא הייתה קבלה פורמלית לחברות. וכך, אי קבלתה של הח' תלמה עתיר איילון לחברות בשל נסיבות שאינן קשורות בה ספציפית, כעולה מתשובת המזכיר אז, אינה יכולה לשמש הוכחה לאי היותה חברה על פי המבחן שבתקנה 2א.

סיכומו של דבר: החוקר ובעיקר הרשם, היו ערים למצב זה שבו, כפי שאמר הרשם, ניתן לקבל הן את עמדת הח' תלמה עתיר איילון והן את עמדת הקיבוץ, אך קיבל את עמדתו של האחרון. אלא שכטענת הח' תלמה עתיר איילון, הקיבוץ, שפנה לרשם בבקשה לקבוע את מעמדה של הח' תלמה עתיר איילון לא הרים את הנטל להוכיח כי היתה "תלויית חבר", ועל כן לא ניתן לקבוע כי נהג בה כב"תלויית חבר". בבסיס החלטת הרשם עמדה הקביעה כי הקיבוץ נהג בח' תלמה עתיר איילון כב"תלוי חבר", כאשר החלופה לכך הייתה התנהגות כאל "חבר". משנדחתה ההגדרה של "תלוי חבר" ליחסים שבין הצדדים, ולא הוצעה חלופה שלישית, לא נותר אלא לקבוע קיומה של חברות מכוח התנהגות, על פי הרישא לתקנה 2א.

הערעור מתקבל. קיבוץ עינת ירשום את הח' תלמה עתיר איילון  כחברה בפנקס החברים שלו.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות..

ניתן היום י"ב אייר התש"ע (26/4/2010).

לאתר הבית של קיבוץ עינת.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: