בוטלה הלכת ציפורי אשר אפשרה רישום זכויות בנחלה ע"ש מי שאינו חבר המושב, ואשר צמצמה את שיקולי ועדות הקבלה בקיבוצים ובמושבים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים, לפני כב' המשנה לנשיאה ח' מלצר, כב' השופט ע' פוגלמן וכב' השופטת ד' ברק-ארז. ע"א 716/17 – ציפורי מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' סטיב ביתן

ביהמ"ש העליון קיבל את הסכם הפשרה בין הצדדים בתיק ציפורי, ובכך בוטלה קביעת בית המשפט המחוזי אשר חייב את המושב לרשום כבעלי הזכות בנחלה גם את מי שלא התקבל לחברות באגודה השיתופית ואשר החיל את הקריטריונים אשר נקבעו ב"חוק ועדת קבלה" ביחס ליישובים קהילתיים והרחבות גם על קיבוצים ומושבים.

הרקע

מר ליפשיץ ז"ל, חבר המושב ציפורי, ביקש למכור את זכויותיו בנחלה לבני הזוג ביתן.

לצורך כך החלו בני הזוג ביתן בתהליך קבלה לחברות במושב, אולם בקשתם נדחתה בוועד ההנהלה וכן באסיפה הכללית של המושב בנימוק של אי התאמה לקהילה.

חרף כך, המשיכו בני הזוג בהליך קניית הנחלה, וזאת לאחר שהתנאי בהסכם המכר המחייב קליטתם לחברות, הוסר בהסכמה בינם לבין המוכר.

לאור האמור הגיש המושב תביעה לקבלת פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע, המונע מהזוג לקבל את הזכויות בנחלה – וזו נדונה בתחילה בבית המשפט המחוזי.

הכרעת בית המשפט המחוזי

ביהמ"ש המחוזי הכריע כי אין בסיס לטענת המושב ולפיה העברת הזכויות בנחלה מותנית בקבלת הרוכש לחברות במושב, זאת מאחר והסמכות הבלעדית לניהול קרקעות המדינה נתונה לרמ"י, ומכיוון ולא ניתנה כל הוראה מרמ"י המאפשרת קיומו של תנאי כזה להעברת זכויות בנחלות המושב, אין לו כל תוקף.

בנוסף, חוזה המשבצת אשר מסדיר את היחסים בין רמ"י למושב ומעניק למושב את הזכויות לעניין הקרקעות מתייחס לאישור המושב בעניין העברת זכויות בנחלה, אולם אינו כולל התנאה בה הקונה חייב להתקבל כחבר במושב. בהתאם לכך קבע ביהמ"ש כי הסעיף בתקנון המושב המתייחס לעניין העברת הזכויות בטל מכיוון ולמושב אין סמכות לקבוע תנאי מעין זה.

בהמשך לאמור, קבע ביהמ"ש המחוזי כי העובדה שבני הזוג לא התקבלו לחברות במושב אינה מספיקה לביטולו של חוזה המכר, וכי המושב כלל לא דן במתן הסכמתו לרמ"י להעברת הזכויות במנותק משאלת קבלת הזוג כחברי המושב, ומשכך יש לראות בהחלטה זו כהחלטה שניתנה משיקולים זרים, וככזאת היא אינה קבילה.

לבסוף, קבע ביהמ"ש המחוזי, כי הקריטריונים הנמצאים בתיקון לפקודת האגודות השיתופיות ("חוק ועדות קבלה"), אשר אותם רשאית ועדת הקבלה לשקול בבואה לדון בהקצאת מקרקעין ביישוב קהילתי, צריכים להיות שיקולים מנחים במתן הסכמת המושב להעברת הזכויות בנחלה.

לאור האמור, דחה ביהמ"ש המחוזי את תביעתו של המושב, וקבע כי עסקת המכר תקינה ועומדת, כך שבני הזוג ביתן יוכלו לרכוש הנחלה אף מבלי להתקבל כחברים במושב.

המושב ערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי וערעורו נדון בפני בית המשפט העליון.

הערעור בבית המשפט העליון

בהליך שהתנהל בביהמ"ש העליון הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביניהם, ולפיו המשיב יתקבל לחברות במושב והאגודה תרשום את המשיב כבעל נחלה שאותה הוא רכש.

ביהמ"ש העליון קיבל ואישר את הסכם הפשרה בין הצדדים ובכך, למעשה, בוטלה הכרעת בית המשפט המחוזי אשר הכיר בחובת מושב להעביר זכויות בקרקע גם כאשר הקונה אינו מתקבל לחברות במושב, ואשר חייב את ועדות הקבלה באגודות החקלאיות (קיבוצים ומושבים) לפעול בהתאם לקריטריונים אשר נקבעו בחוק ועדות קבלה ביחס ליישובים קהילתיים והרחבות.

 

ניתן ביום: ד' בתמוז ה'תשע"ט (7.7.2019).

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: