ביהמ"ש העליון החמיר בעונש וגזר 20 חודשי מאסר על גזבר המועצה האזורית מרחבים אשר הורשע בשוחד וגניבה בידי עובד ציבור
אשכול לוי עבד במשך כ-35 שנים במועצה האזורית מרחבים, ובין השנים 2008-2004 כיהן כגזבר ומזכיר המועצה. במסגרת תפקידו וכמי שהיה מורשה חתימה מטעם המועצה, נהג לוי לאשר תשלומים לקבלנים אשר ביצעו עבודות עבור המועצה.
בשנת 2012 הורשע לוי, ע"פ הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של לקיחת שוחד וגניבה בידי עובד ציבור, וזאת בעקבות שוחד שקיבל מידי אחד הקבלנים. ביהמ"ש המחוזי גזר על לוי מאסר בפועל במשך 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי לקופת המועצה.
המדינה לא היתה מרוצה מעונש המאסר הקל שהוטל על לוי, וטענה כי עונש זה לא הולם את העבירות החמורות בהן הורשע לוי, וכי ביהמ"ש המחוזי לא נתן משקל מספק לעובדה להרשעת לוי בשתי עבירות ולמשקלם של הערכים המוגנים שנפגעו על ידי פעולותיו.
המדינה מוסיפה ומדגישה את תופעת השוחד בשלטון המקומי ואת החשש מפני אובדן אמון הציבור במוסדות המדינה והשלטון המקומי. לא רק זו טוענת המדינה, אלא שהנסיבות בהן התחשב ביהמ"ש המחוזי בעת מתן גזר הדין, היעדרות עבר פלילי והמחיר ששילם לוי בשל הרשעתו, הינן אופייניות לרובם של לוקחי השוחד, שהודות למאפיינים אלה זכו מלכתחילה להיות עובדי ציבור הנושאים במשרת אמון. המדינה אף מוסיפה ומדגישה כי אמנם הודאתו של לוי בביצוע העבירות ופרק הזמן שחלף מעת סיום החקירה עד להגשת כתב אישום מצדיקות הקלה בעונש, אולם אין הכוונה לעונש כה קל.
מנגד, דוחה לוי את טענות המדינה, וסבור כי החלטת ביהמ"ש המחוזי ראויה, שהרי כבר בהזדמנות הראשונה הוא הודה בעבירות המיוחסות לו וכי המדינה השתהה עם הגשת כתב האישום.
דיון והכרעה
ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי שיקולי הכרעתו מתבססים על הצורך להתמודד באופן נחרץ עם תופעת השחיתות הציבורית, כאשר העבירות העומדות בפתח הדיון, לקיחת שוחד וגניבה בידי עובד ציבור, הינן מן החמורות והמובהקות שבהן. בית המשפט מוסיף ואומר, כי אימץ עמדה מחמירה כנגד עובדי ציבור שחטאו בשחיתות, וכי החשיבות הנודעת לענישה קפדנית בתחום זה נובעת לא רק מחומרת העבירות ומנזקיהן, אלא גם מן הקושי הטמון, באופן טבעי, בגילוין. ביהמ"ש אף מציין כי חומרת עבירת השוחד נלמדת מהעלאת רף הענישה המירבית בגין עבירה זו ע"י המחוקק, מ-7 שנות מאסר ל- 10 שנות מאסר.
ביהמ"ש מחליט להתערב בעונש שהושת על לוי ע"י ביהמ"ש המחוזי ומציין כי מרבית זכויותיו הכלכליות לא נפגעו כתוצאה מההרשעה. כמו כן, קובע ביהמ"ש, כי אכן היעדרו של עבר פלילי מצד המורשע בעבירה מהווה שיקול מרכזי לקולת העונש, אולם, כאשר עסקינן בעבירות של לקיחת שוחד או גניבה בידי עובד ציבור, נראה כי משקלו של שיקול זה נגרע.עם זאת, פוסק ביהמ"ש, יש להתחשב בנסיבות המקילות מצידו של לוי: הרשעתו באירוע אחד בלבד במשך 35 שנות שירותו הציבורי; השיהוי הלא מבוטל של המדינה בהגשת כתב האישום; העובדה כי המשיב קרוב בעת הזו לסיום ריצוי שני שלישים מעונש המאסר שהושת עליו; חוות דעתו החיובית של שירות המבחן בעניינו. בהתאם לשיקולים אלו, מחמיר ביהמ"ש את עונש המאסר שהושת על לוי ע"י ביהמ"ש המחוזי.
ביהמ"ש העליון גוזר על לוי 20 חודשי מאסר בפועל, אך אינו משנה את שאר העונשים אשר השית עליו ביהמ"ש המחוזי.
ניתן ב- ט"ו בתמוז התשע"ג 23.6.2013.
