ביהמ"ש התיר לאגודת כפר גדעון לחזור בה מהמלצתה להעניק מגרש במושב לאחד החברים

הרקע

בשנת 2008 החליטה אגודת המושב כפר גדעון להקצות מגרש לאלמוג מימון, אולם עקב סכסוך שהיה לאגודה עם צד שלישי חל עיכוב באפשרות רישום זכויות מועמדים חדשים במינהל. בסוף, הוסדר הסכסוך בשנת 2010, אך לאחר הסדרתו החליטה האסיפה הכללית להקצות את המגרש לחבר יאיר אפיק.

בעקבות אירועים אלו, עותר מימון לביהמ"ש ומבקש לקבל הצהרה כי ההחלטה הגוברת היא זו שהקצתה להם את המגרש ובה הוחלט לקבלם כחברים במושב, שכן, החלטה זו מהווה התחייבות חוזית כלפיהם המחייבת את האגודה, וכי כל החלטה מאוחרת יותר אשר הקצתה את המגרש למישהו אחר - מבוטלת.

לטענת מימון, הוא פנה למנהל לצורך קבלת מכתבי המלצה ואף שילם תשלומי פיתוח, אך זכויותיו לא נרשמו בעקבות סכסוך שהתגלע בין האגודה לצד ג'. משנפתר הסכסוך, לא היתה מניעה לרשום את זכויותיו בקרקע, ולכן אי הרישום ע"י האגודה מהווה הפרת חוזה. מימון סבור, כי סכסוך שהתגלה בינו לבין אחד מחברי ועד המושב הוא הגורם לסיקול הקצאת המגרש.

מנגד, לא מכחישה האגודה כי הקצתה תחילה את המגרש למימון, אך טוענת כי היה מדובר אך ורק בהמלצה, שכן, האגודה איננה בעלת הזכויות במגרש אלא המדינה באמצעות המינהל, ועל כן להמלצת האגודה אין כוח מחייב. לחלופין, טענה האגודה, כי אפילו היה להחלטתה כוח מחייב, הרי שתוקף ההחלטה פג משלא נעשה בה שימוש מאז שנת 2008.

האגודה מוסיפה ומדגישה, כי הינה בעלת סמכות לשנות את המלצתה בהתאם לשיקול דעתה, בבחינת "הפה שהתיר הוא הפה שאסר", וזאת נוכח סמכותה להביע דעה בנוגע לאופי האנשים שיתגוררו בתחומיה, ככל שהדבר נדרש לשמירה על צביונו ועל המרקם החברתי המאפיין אותו.

דיון והכרעה

ראשית, דן ביהמ"ש בשאלה האם המלצת האגודה השיתופית הינה כהתחייבות חוזית, ופוסק, כי כבר נפסק בעבר כי תפקיד האגודה "להמליץ", בעוד שתפקידו הבלעדי של המנהל הוא הקניית הזכות להיות "חוכר".

שילוב של השיקול המאפשר לכל יישוב ויישוב לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים עם השיקול של הקושי הקיים בכל ניסיון לקבוע מראש אמות-מידה פרטניות, אשר תהיינה יפות במידה שווה לקבוצה גדולה של יישובים, הוא הגורם להבנה כי לכל יישוב יש את הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו. עם זאת, החלטתו של היישוב מהווה המלצה בלבד ולא הענקת זכות.  בהתאם להבהרה זו, קובע ביהמ"ש, כי אין מקום לקבל את טענת מימון לפיה המלצת האגודה להקצות לו מגרש מהווה התחייבות חוזית, שהרי מדובר בהמלצה בלבד. עם זו, מדגיש ביהמ"ש, כי טרם חזרתה של האגודה מהמלצתה עליה לכבד את זכות הטיעון של העשוי להיפגע מהחלטתה לחזור בה מהחלטתה קודמת.

בהמשך, דן ביהמ"ש בשאלה האם ראוי להתערב בהחלטתה של האגודה, וקובע, כי על החלטות האגודה חלים כללי הביקורת השיפוטית הרגילים, אולם התערבות בהחלטת האגודה על קבלת חברים לשירותיה תיעשה במקרים חריגים בלבד. בהתאם לכך, פוסק ביהמ"ש, כי מימון אמנם לא קיבל הודעה פורמלית, כפי שאולי ראוי היה למסור לו, אולם בפֹעל הוא ידע עובר לאסיפה כללית הראשונה כי האגודה חזרה בה מהמלצתה וכי האגודה החליטה להקצות מחדש את המגרש. כמו כן, מדגיש ביהמ"ש, כי מימון היה מודע לכך שהתשלומים אשר שילם היוו דמי רצינות לצורך השתתפות במכרז ולא לצרכי פיתוח.

לבסוף, מציין ביהמ"ש, כי כל עוד לא נחתם הסכם מחייב בין מועמד אשר קיבל המלצה מהאגודה לבין המינהל, רשאית האגודה לשנות את המלצתה בהתאם לשיקול דעתה, ומבהיר, כי לא יהיה נכון לכפות על האגודה הר כגיגית לצרף ליישוב קטן יחסית, בו היא מנהלת חיי קהילה, מתיישבים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על פי מטרות האגודה ורוח חבריה.

סיכום

ביהמ"ש דוחה את עתירתו של מימון וקובע כי האגודה רשאית לחזור בה מהמלצותיה, ולכן מימון אינו זכאי למגרש בכפר גדעון.

ניתן ב- ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013.

תגיות: מושב, כפר גדעון