ביהמ"ש דן בשאלת תחולתו של תקנון הקיבוץ בנוגע לסכסוך בין שני חברי קיבוץ

בבית משפט השלום בקצרין, בפני כב' הש' רונן פיין. ת"א 20809-02-18 – פיין ואח' נ' בוכניק ואח'

בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה במסגרת תביעת לשון הרע בין שני חברי קיבוץ עין גב, במסגרתה התבקש ביהמ"ש להורות על העברת התיק לדיון במסגרת הליך בוררות בהתאם לתניית הבוררות המופיעה בתקנון הקיבוץ.

הרקע

הצדדים הם חברי קיבוץ עין גב הנמצא בצפון הארץ. בין הצדדים נתגלע סכסוך בעקבות תלונה שהגיש הנתבע במשטרה כנגד התובע. התלונה נסגרה מחוסר אשמה, וכתוצאה מכך הגיש התובע תביעת לשון הרע כנגד הנתבע בגין תלונת שווא. במקביל הגיש הנתבע תביעה שכנגד בגין לשון הרע, בה טען כי התובע הטריד אותו מספר פעמים וגרם לפגיעה בפרנסתו.

במסגרת ההליך המשפטי הגיש התובע בקשה לעיכוב ההליכים בביהמ"ש בתביעה שכנגד שהגיש הנתבע והעברת הסכסוך לדיון בבוררות. לטענתו בתקנון הקיבוץ ישנה תניית בוררות הכוללת הוראה לפיה על הצדדים למצות את ההליכים הפנימיים במסגרת הקיבוץ עוד בטרם הפנייה לבוררות.

לטענת התובע, הנתבע לא פעל למיצוי ההליכים במסגרת הפנימית של הקיבוץ בטרם הגיש את התביעה שכנגד. התובע מציין, כי ייתכן וחלק מהמקרים אשר נזכרו בתביעה שכנגד מתייחסים לנקודת זמן בה הנתבע עדיין לא היה חבר באגודה, ואולם, לטענתו, מדובר בזמן בו הנתבע היה חתום על הסכם התחייבות לצורך קבלה לחברות בקיבוץ, ובמסגרתו הוא חתם גם על תקנון הקיבוץ.

עוד טוען התובע, כי התביעה שכנגד שהגיש הנתבע עוסקת ב"עסקי האגודה", ועל כן בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות עליה לעבור להתברר במסגרת הקבועה בתקנון הקיבוץ. התובע ציין, כי התביעה שהגיש הוא עצמו, איננה עונה על הגדרת "עסקי האגודה", ולכן הגיש אותה ישירות לביהמ"ש ולא פנה בעצמו לבירור במוסדות הקיבוץ.

הנתבע טען, כי התביעה שכנגד נוגעת לאירועים שאירעו טרם קבלתו לחברות בקיבוץ, ועל כן באותם מועדים תקנון הקיבוץ לא חל עליו. עוד לטענתו, מדובר בעניינים שאינם נכללים תחת הגדרת "עסקי האגודה", ועל כן הסעיף בתקנון האגודה אינו חל בעניינם. בנוסף, הגיש הנתבע בקשה לסילוק תביעת התובע על הסף.

דיון והכרעה

ביהמ"ש פתח דבריו בקבעו כי הטענה הנוגעת למועד קבלת הנתבע לחברות בקיבוץ איננה רלוונטית לתחולתו של ס' הבוררות בתקנון על הסכסוך דנן. זאת מכיוון, והסכסוך "נולד" עם הגשת התביעה, ומכיוון ששני הצדדים היו חברים בקיבוץ בזמן הגשת התביעה, הרי שבכל מקרה חלות עליו הוראות תקנון הקיבוץ.

ביהמ"ש המשיך וסקר את לשון תניית הבוררות בתקנון הקיבוץ. בהתאם לתנייה זו, סכסוך בין חברים בקיבוץ יועבר בשלב ראשון להליכים פנימיים בקיבוץ. באם אלה לא צלחו יועבר הסכסוך להליך של יישוב הסכסוך בהסכמה באמצעות בורר במוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית, ובאם  הליך זה לא צלח גם הוא, יועבר הסכסוך לבוררות סטטוטורית בפני רשם האגודות השיתופיות.

בהתאם לכך, קבע ביהמ"ש, כי בשני השלבים הראשונים המוזכרים בתקנון הקיבוץ, מופנים הצדדים ליישוב הסכסוך בדרכים אשר אינם מושפעות מהשאלה האם הסכסוך נוגע ל"עסקי האגודה" אם לאו. רק בנוגע לשלב השלישי שהוא בוררות בפני רשם האגודות המתנהלת מכוח פקודת האגודות השיתופיות, קיימת הוראה בחוק לפיה בכדי להשתמש במנגנון זה על הסכסוך המובא בפני הרשם להיות קשור ל"עסקי האגודה".

יחד עם זאת, בשל העובדה כי הסכסוך עלול להגיע לשלב השלישי, דן ביהמ"ש גם בשאלה האם הסכסוך עונה על הגדרת "עסקי האגודה" הקבועה בפקודת האגודות השיתופיות. לעניין זה קבע ביהמ"ש, כי לאור העובדה כי מדובר בסכסוך בין חברי קיבוץ, הנוגע לעסקי האגודה, וכן לאור ההלכה הפסוקה אשר קבעה כי גם סכסוכים הנוגעים ללשון הרע נכללים תחת הגדרה זו, הרי שמדובר בסכסוך הנכנס תחת הגדרת "עסקי האגודה".

לאור האמור, קבע ביהמ"ש, כי התובע עמד בנטל להוכחת קיומה של תניית בוררות תקפה בין הצדדים, ועל כן דין הבקשה להתקבל, ועל הסכסוך לעבור לדיון בהתאם להוראות תקנון הקיבוץ.

באותה הזדמנות דן ביהמ"ש בבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע כנגד תביעתו של התובע. ביהמ"ש קיבל את הבקשה לאור הוראות תקנון הקיבוץ, וקבע כי התביעה שהגיש התובע נדחית על הסף. בנוסף ציין ביהמ"ש, כי בפני הצדדים נוצרה "הזדמנות פז" לבירור המחלוקות בניהם בהסכמה במסגרת הוראות תקנון הקיבוץ, וכי לאור העובדה כי מדובר בקהילה קטנה, עליהם לזכור שגם בסיומו של הסכסוך הם יוותרו חלק מקהילה אחת ויאלצו לחיות זה לצד זה.

סיכום

לאור האמור, קיבל ביהמ"ש את הבקשה לעיכוב הליכים בתביעה שכנגד, וכן דחה על הסף את תביעתו של התובע.

בהתחשב בנסיבות ותוך ציון כי מדובר בסכסוך שהובא בפני ביהמ"ש במהלך "עשרת ימי תשובה", לא עשה ביהמ"ש צו להוצאות.

ניתן ביום: ד' בתשרי תשע"ט, 13 בספטמבר 2018.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: