ביהמ"ש העליון: הוראות חוקי העזר העירוניים גוברים על אמות מידה שפרסם משרד הפנים

בבית המשפט העליון, בפני כב' הש' א' חיות, ע' ברון וא' שטיין. עע"מ 6525/17 – זנלכל בע"מ נ' מועצה אזורית עמק יזרעאל

ערעור שהגישה חברה שבבעלותה מפעל לייצור ואריזה של פירות וירקות משומרים כנגד דחיית עתירתה לחייב את המועצה האזורית, בה שוכן המפעל, לדאוג לפינוי האשפה של המפעל מבלי לגבות על כך תשלום מיוחד.

הרקע

המקרה שלפנינו עוסק בחברה אשר בבעלותה מפעל לייצור ואריזה של פירות וירקות משומרים הממוקם בשטחה של המועצה האזורית עמק יזרעאל. פעילות המפעל מייצרת אשפה, זו מפונה מהשטח באמצעות קבלן פרטי אותו שכרה החברה, כך שלמעשה, מאז הקמתה של החברה, היא דואגת באופן עצמאי לפינוי האשפה.

בשנת 2017, עתרה החברה לביהמ"ש המחוזי כנגד המועצה האזורית, במסגרת זו ביקשה לחייב את המועצה לדאוג לפינוי האשפה מהמפעל מבלי לגבות על כך תשלום נוסף.

לטענת החברה, המועצה מחויבת לדאוג לפינוי האשפה מבלי לדרוש על כך תשלום בנוסף לתשלומי הארנונה הרגילים בהם מחויבים מפעלים, וזאת לאור כללים בלתי חקוקים של המשפט המנהלי, וכן לאור חוזר שפרסם משרד הפנים, אשר כלל בתוכו אמות מידה להתנהלות רשות מקומית בנוגע לפינוי אשפה ובו הומלץ להגדיר כמות מסוימת של אשפה אשר תוגדר כ-"אשפה בסיסית", בגינה אין לגבות אגרה נוספת, לבין "אשפה חריגה" החורגת מכמות זו, ואשר בגינה תשולם בגינה אגרה נוספת.

החברה טענה, כי כרגע חוקי העזר של המועצה האזורית בנוגע לפינוי אשפה אינם תואמים את אמות המידה שפרסם משרד הפנים, שכן בחוקי העזר האבחנה היא בין "פסולת מפעל" ל"פסולת בית", ולכן עד לתיקון חוק העזר העירוני, מחויבת המועצה האזורית לפנות את אשפת המפעל מבלי לגבות על כך תשלום נוסף מעבר לתשלומי הארנונה הרגילים.

מנגד, טענה המועצה, כי בחוק העזר העירוני קיימת אבחנה בין פסולת הנוצרת כתוצאה מייצור תעשייתי, לבין פסולת שאינה קשורה לתהליכי ייצור, ואבחנה זו דומה במהותה לאבחנה שנעשתה באמות המידה של משרד הפנים לעניין פסולת בסיסית ופסולת חריגה. עוד טענה המועצה, כי בכל מקרה חוק העזר הינו חוק תקף שעל המפעל להתנהל לפיו, מה גם, שניתן לראות כי במשך כל שנות פעילותו של המפעל נהג המפעל בהתאם לחוק העזר, ושילם בעצמו לקבלן פרטי עבור פינוי האשפה.

ביהמ"ש המחוזי הכריע לטובת המועצה האזורית, וקבע כי עליה לנהוג בהתאם לחוקי העזר, לפיהם חייבת החברה לדאוג לפינוי האשפה המוגדרת כפסולת מפעל בעצמה, כפי שעשתה עד היום, או לחילופין לשלם למועצה האזורית תשלום נוסף על מנת שזו תטפל עבורם בפינוי האשפה. על פסק הדין הגישה החברה ערעור לביהמ"ש העליון.

דיון והכרעה

בפתח הדברים, ציין ביהמ"ש העליון, כי בקשתה של החברה אינה אפשרית כלל, שכן הלכה למעשה החברה מבקשת מביהמ"ש להתעלם מהוראות מפורשות בחוק העזר העירוני של המועצה האזורית, וזאת למרות שנחקקו כדין ולא נפל פגם בהליך התקנתם.

מעבר לאמור, ציין ביהמ"ש, כי למועצה האזורית בהיותה רשות מקומית, עומדת חזקת התקינות המנהלית, לפיה חזקה על פעולות שמבצע השלטון המקומי כי נעשות בצורה תקינה ועל כן השלטון המרכזי וביהמ"ש ימעט עד מאד מלהתערב בהחלטתן, וזו לא נסתרה בענייננו.

הנקודה הנוספת שהעלתה החברה, היא הבקשה לחייב את המועצה האזורית לפעול בהתאם לאמות המידה שפורסמו ע"י משרד הפנים, ובכך למעשה מבקשת החברה מביהמ"ש להכריז כי המדיניות שמתאר השלטון המרכזי כ"דין רצוי", הינו הלכה למעשה "הדין המצוי", ועל כן אמות המידה של משרד הפנים מקבלות מעמד של בכורה על פני חוקי העזר העירוניים. ביהמ"ש הבהיר כי פשיטא שאין בידיו להיענות לבקשות אלו, וכי אין לו לביהמ"ש להתערב בהחלטות הרשות המקומית כל עוד אלו נמצאים במסגרת סמכויותיה ואינם נגועים בשיקולים זרים, זדון, אפליה או חוסר סבירות קיצונית.

במקרה דנן קבע ביהמ"ש העליון, כי לא הוכיחה החברה קיומה של חוסר סמכות בהחלטות, או בהליך החקיקה של חוקי העזר של המועצה האזורית. חוקים אלה נתקבלו כדין ואושרו ע"י שר הפנים, תוך שקיבלו מעמד תקף של חוקי עזר עירוניים, על כן אלה שרירים וקיימים ועל החברה לנהוג לפיהם.

ביהמ"ש העליון הוסיף וקבע, כי אמות המידה שפרסם משרד הפנים נועדו לשמש מודל לחיקוי ואימוץ, והן אינן מחייבות את הרשויות המקומיות לאמצן. כמו כן, מדובר באמות מידה שמטרתן לסייע לחקיקתן של חוקי עזר חדשים, ואין בהם כדי לשנות או לבטל חוקי עזר קיימים.

הלכה למעשה, ביהמ"ש העליון דחה את כלל טענות החברה, תוך הצגת עצמאות השלטון המקומי המהווה "ביטוי לדמוקרטיה פלורליסטית שבמסגרתה כל רשות מגשימה את רצון תושביה בנושאים מוניציפאליים שונים ומגוונים. רשות מקומית אחת איננה חייבת להיות דומה לרשות מקומית אחרת."

סיכום

לאור האמור, דחה ביהמ"ש העליון את ערעורה של החברה וקבע, כי על החברה לפעול לפינוי האשפה בהתאם לחוקי העזר של המועצה האזורית, כפי שנהגה עד היום.

החברה חויבה לשאת בהוצאות ושכ"ט עו"ד המועצה האזורית בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן ביום: ז' בסיוון תשע"ח, 08 בנובמבר 2018.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: