ביטול כתב אישום כנגד קיבוץ גבעת ברנר בגין העסקת עובדים זרים ואי תשלום שכר מינימום.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן הנשיא. הע"ז 50035-10-10 מדינת ישראל- משרד התמ"ת נ' קיבוץ גבעת ברנר אגודה שיתופית.
הרקע

קיבוץ גבעת ברנר אגודה שיתופית (להלן: 'הקיבוץ') נאשם בהעסקת שישה עשר עובדים זרים, מבלי ששילם להם שכר מינימום כנדרש בחוק ומבלי שמסר להם פירוט על שכרם כנדרש, במשך שלושה חודשים.

נמרוד צור (להלן: 'נמרוד') חבר הקיבוץ, נאשם בכך שהפר את חובתו בתור נושא משרה בקיבוץ, לפקח ולעשות ככל שאפשר למניעת העבירות שביצע הקיבוץ.

 

הקיבוץ ונמרוד טענו כי נפלו פגמים מהותיים בקבלת ההחלטה על הטלת הקנסות המנהליים עליהם, שכן מקבל ההחלטה אינו הגורם המוסמך לכך, וכי הקנסות הוטלו על תאגיד החקלאי ואילו כתב האישום הוגש כנגד הקיבוץ, שהינו תאגיד נפרד ושונה.

 

כמו- כן טענו כי נמרוד אינו נושא משרה בקיבוץ, וכי כתב האישום אינו מתאר ומפרט את העובדות המהוות את העבירות לכאורה בהן הם מואשמים, ולפיכך יש להביא לבטלות כתב האישום.

 

לעומתם טוענת מדינת ישראל- משרד התמ"ת (להלן: 'המדינה') כי בחומר החקירה ישנם שני קנסות אשר נחתמו ע"י הגורם המוסמך לכך וכי הם כוללים את כל הפרטים הנדרשים בעניין מהות העבירות והנסיבות בהן הן בוצעו, וכך גם בנוגע לכתב האישום שהוגש נגד הקיבוץ ונמרוד. לפיכך טוענת המדינה, יש לקיים את ההליך הפלילי המתנהל כנגד הקיבוץ ונמרוד בצורה הוגנת. 

 

מאידך, הקיבוץ ונמרוד טוענים כי בחומר החקירה אין כל זכר לשני הקנסות להם טוענת המדינה, וכי אסור למדינה להגיש ראייה זו כל עוד לא ניתנה להם הזדמנות סבירה לעיין בה. כמו- כן, טענו כי הגורם החתום על הקנסות הללו אינו מוסמך כמפקח לעניין העבירות הספציפיות המיוחסות לקיבוץ ולנמרוד.

 

דיון והכרעה

השופט קבע כי לאחר בחינת טענות הצדדים הוא הגיע למסקנה שדין כתב האישום להתבטל.

 

באשר להחלטה על הטלת הקנסות, השופט מצטרף לעמדת הקיבוץ ונמרוד כי שני הקנסות עליהם מסתמכת המדינה לא צורפו לחומר שהועבר אל הקיבוץ ונמרוד. כמו- כן ישנו ספק האם מדובר בטפסי החלטה על הטלת קנס וכן לא מפורטים בהם הנימוקים לקבלת ההחלטה על הטלת הקנס והעובדות המהוות את יסוד העבירה בגינה הוא מוטל.

 

 באשר לכתב האישום, השופט קובע כי מאחר והמדינה לא התייחסה לטענות הקיבוץ כי נמרוד אינו נושא משרה וכי הקיבוץ הינו תאגיד שונה ונפרד מהתאגיד עליו הוטלו הקנסות, יש לראות בטענות אלו כנכונות וככאלו המצביעות על פגם מהותי אשר נפל בכתב האישום.

 

באשר לאי הפירוט בכתב האישום, השופט קובע כי לאחר עיון בכתב האישום עולה כי אין בו כל פירוט של העובדות אשר לשיטת המדינה מקימות את היסוד לעבירות לכאורה הנכללות בו.

 

ולבסוף, אמנם השופט קובע כי הגורם החתום על הקנסות הינו הגורם המוסמך לעשות כן, אך בהצטרפות כל הפגמים המפורטים לעיל, הגיע השופט למסקנה כי דין כתב האישום להתבטל.

 
סיכום

לאור כל הפגמים עליהם השופט עמד, הוא הגיע לקביעה לפיה יש לבטל את כתב האישום.

 
לא ניתן צו להוצאות.
 

ניתן ביום ד' באב תשע"ג, 11 ביולי 2013, בהעדר הצדדים.

 
 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: