בית הדין לעבודה ביטל פיטורי גננת במועצה האזורית גוש עציון אשר פוטרה בהליך לא תקין

בבית דין אזור לעבודה בירושלים בפני כב' השופטת יפה שטיין. סע"ש 19525-03-13 דבורה נ' מועצה אזורית גוש עציון
הרקע

דבורה הועסקה במועצהאזורית גוש עציון כגננת קבועה במשרה מלאה בגן ילדים. בשלב כלשהו, מסרה דבורה מסמך ליו"ר ועדת החינוך של היישוב בו היא מתגוררת, ובו פירוט מצבם וקשייהם של ילדים בגן - כולל פרטיהם המלאים. לאחר מעשה זה ובטרם נודע הדבר למעסיקיה, יצאה דבורה לחופשת לידה. עוד טרם חזרתה לעבודה נקראה דבורה לבירור/שיחה באשר להשלכות מעשיה. בנוסף, עוד במהלך חופשת הלידה זומנה דבורה לשימוע. למעשה, נערך לה שימוע רק לאחר חזרתה מחופשת הלידה. בעקבות השימוע הוחלט לפטרה בשל "פרסום והפצת מידע אישי על ילדי הגן". יצויין, כי דבורה שובצה עם חזרתה כממלאת מקום בגן אחר.

 

לטענת דבורה, ההחלטה לפטרה התקבלה בעקבות הבירור הראשונישנערך במהלך חופשת הלידה ובטרם השימוע הרשמי.צעד זה נעשה בתקופה בה הייתה מוגנת מהליכי פיטורין ולכן היה זה בלתי חוקי. כמו כן, לטענתה אי הצבתה בגן המקורי מהווה אינדיקציה לחוסר תום ליבה של המועצה ועל כך שגמלה בליבה לעשות הכל כדי להפסיק את עבודתה.

 

מנגד, לטענת המועצה, לאור היות דבורה גננת קבועה, היה עליה לדעת שחל עליה איסור למסור מידע אישי על פרטי הילדים למישהו אחר שלא ברשות. לאור חומרת המעשה זומנה דבורה לשיחה – לא לבירור ולא לשימוע – אודות הפן הפלילי של מעשיה. לא היה בשיחה זו כדי לנסות לפטרה בתקופת חופשת הלידה. בהמשך, נערך שימוע כנדרש בנוכחות בא כחה של דבורה, שמצידה לא הכחישה את הנעשה. לאור מהות המעשה ניתן ללמוד כי דבורה איננה מתאימה לתפקיד גננת.

על כך השיבה דבורה, כי טענת המועצה אודות אי התאמתה לעבודה כגננת, נוגדת את הפסיקה שקבעה כי עילת אי התאמה מהווה עילה עצמאית ונפרדת מהעילה של עבירת משמעת.בנסיבות אלו, חייבת הייתה המועצה לפנות לאפיק של הדין המשמעתי ע"פ חוקת העבודה, ולא להליך של שימוע לקראת פיטורין.

 
 דיון והכרעה

ראשית בחן ביהמ"ש מהו ההליך הנכון שהיה לנקוט כלפי דבורה: האם די היה בהליך שימוע, או שהיה צורך בהליך אחר. "עבירת משמעת", לפי  סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) הינה: עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה (בין היתר):

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

עפ"י סעיף זה הגיע ביהמ"ש למסקנה כי התנהגותה של דבורה מהווה "עבירת משמעת" ולכן על המועצה היה לנקוט נגדה הליך משמעתי ולא הליך של שימוע לפיטורים. בהתאם לתקנון עובדי ההוראה, פיטורים יכולים להתבסס על "אי התאמה" פדגוגית או על פן משמעתי, כאשר הפן הפדגוגי צריך שיהיה מעוגן בחוות דעת מפקח. האבחנה בין שני המסלולים מהותית.

בנוסף, הזכיר ביהמ"ש כי בהליך השימוע לפיטורין לא קיים "מדרג" של סנקציות. הליך זה בא על מנת שהמעסיק ישמע את העובד בטרם יקבל החלטה על פיטוריו, ולאחר מכן תתקבל ההחלטה האם לפטר. להבדיל, בהליך משמעתי, קיימים צעדים נוספים הראויים להישקל. במקרה דנן בצעדי המועצה לא בא לידי ביטוי מגוון הצעדים שהיה באפשרותה לנקוט בהתאם לדין המשמעתי. נראה שהאופציה היחידה שעמדה לנגד עיניה הייתה פיטורין.

בנסיבות אלו הגיע ביהמ"ש למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה לצו מניעה. זכותה המלאה שיקויים ההליך הנכון והמתאים, ואין די רק בשימוע כפי שנעשה. המסקנה העולה מהאמור הינה כי הליך השימוע לא היה ההליך הנכון, ועל כן יש לראות בפיטורין כבטלים.

 
סיכום

ביהמ"שקיבל את התביעה והעניק צו מניעה זמני לביטול פיטורי דבורה. עם זאת, קבע כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותה של המועצה לפעול כנגד דבורה בהליך המשמעתי.

 

ניתן ב- י"ז אב תשע"ג, (24 יולי 2013).

לאתר מועצה אזורית גוש עציון

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: