בית המשפט אישר את קביעת קיבוץ נחשולים שלא להעניק דירה במסגרת הליך שיוך הדירות ליורשיו של חבר הקיבוץ שנהרג טרם המועד הקובע

העובדות הרלוונטיות:

עוז לסר ואח' אינם חברי קיבוץ נחשולים, אולם אביהם המנוח נהרג בתאונת דרכים בשנת 1999 בעודו חבר קיבוץ נחשולים.

החלטה 751 של מינהל מקרקעי ישראל מאפשרת לקיבוצים לשייך דירות לחברי הקיבוצים. בשנת 2000 התקבלה החלטה בדבר שינוי תקנון קיבוץ נחשולים בעניין שינוי אורחות החיים בקיבוץ בכלל והעברת דירות המגורים לחברים בהתאם להחלטה 751 בפרט. המינהל הוציא הוראה שעניינה הנחיות לאופן יישום החלטה 751, ובה נקבע כי "תוקף הזכאות בחכירת יחידת מגורים קיימת יהיה תאריך החלטת האסיפה הכללית של האגודה בדבר השינוי"

עוז לסר ואח' עתרו למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הם זכאים להשתתף, כיורשיו של אביהם המנוח, בשיוך דירת מגורים בקיבוץ נחשולים, וכי קיבוץ נחשולים אחראי לכל נזק שייגרם להם אם שיוך דירת מגורים בקיבוץ נחשולים לא יתאפשר מטעם כלשהו. לחילופין עתרו להצהרה שעיזבונו של חבר קיבוץ שחברותו פקעה עקב מותו, זכאי לדמי עזיבה בהתאם להוראות הדין.

טענות עוז לסר ואח':

כיורשי אביהם המנוח הם זכאים לקבל יחידת מגורים או פיצוי שווה ערך לתועלת הכלכלית הנובעת משיוך הדירות לחברי קיבוץ נחשולים.

להחלטת המינהל המאפשרת לכל קיבוץ לקבוע בעצמו את היום הקובע לצורך קביעת זכאות לשיוך דירת המגורים- אין תוקף.

קיבוץ נחשולים זנח את אורח החיים השוויוני עוד קודם לקבלת ההחלטה באסיפה הכללית-  ומועד קבלת ההחלטה הינו תוצאה של עיכוב מכוון אשר פגע בזכויותיו הקנייניות של אביהם המנוח ובאינטרס הציפייה שנוצר לו מעת שהתקבלה החלטה 751.

קיבוץ נחשולים הפלה את עוז לסר ואח', שכן החליט לכלול ברשימת חברי הקיבוץ הזכאים לשיוך גם את בני הזוג יוסף ורבקה כגן ז"ל, למרות שאלה הלכו לעולמם קודם לקבלת ההחלטה, וממילא במועד שהתקבלה לא יכולים היו להיחשב כחברי קיבוץ נחשולים.

טענות קיבוץ נחשולים ומנהל מקרקעי ישראל:

לא נפל כל פגם בהחלטה, במועד שהתקבלה ובקביעת המועד הקובע לעניין שיוך הדירות בהתאם להחלטה 751. בנוסף, במועד שבו התקבלה ההחלטה לא ניתן היה להקנות לאביהם המנוח של עוז לסר ואח' זכויות מכוח החלטה 751

שיוך הדירות הוא הליך אשר קיבוץ נחשולים צריך לקבוע את מועד תחילתו, וזוהי ההנחה העומדת ביסוד החלטה 751 והוראת המנהל. על אף שההחלטה התקבלה, טרם החל הליך שיוך הדירות. לכן, לא יכולה הייתה להיות ציפייה לגיטימית של חבר כלשהו בקיבוץ נחשולים שזכויות במקרקעין תעבורנה מן האגודה אליו.

הטענות בדבר התערערות תפישת היסוד הקיבוצית בקיבוץ נחשולים אינן נכונות, ועל כל פנים אינן רלוונטיות.

כבוד השופט א' קיסרי פסק:

מעיון בנספחי התביעה עולה בבירור כי גם בקיבוץ נחשולים החלו תהליכי שינוי חברתי וכלכלי כמו בקיבוצים רבים אחרים. עם זאת, השינויים שחלו באורחות החיים של חברי קיבוץ נחשולים והתנהלות הקיבוץ עצמו, לקראת קבלת ההחלטה, אינם רלוונטיים לתביעה.

עוז לסר ואח' טוענים, כי המציאות שנוצרה בחיי קיבוץ נחשולים בתקופה שקדמה להחלטה יצרה ציפיות אצל חברי הקיבוץ, ובהם אביהם המנוח, לקבל זכויות קנייניות במקרקעי הקיבוץ. אולם, אין די בציפיות אלה כדי לבסס זכות שניתן לתבוע מכוחה.

צריך להבחין בין התביעות כנגד מינהל מקרקעי ישראל וקיבוץ נחשולים. התביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל היא תביעה שאין לה כל יסוד, שכן עוז לסר ואח' טוענים שאין בכוונתם לתקוף את חוקיות החלטה 751. אשר להוראה המנהל, שעניינה הנחיות ליישום החלטה 751, לגביה טוענים עוז לסר ואח' כי היא חסרת סמכות- מדובר בהוראת ביצוע שאינה יוצרת זכויות או שוללת אותן, ולכן אינה יכולה לשמש עילה כלפי מינהל מקרקעי ישראל- על כן, יש לדחות את התביעה נגד המינהל.

בירור תביעתם של עוז לסר ואח' נגד קיבוץ נחשולים מחייב תחילה את בירור מעמדם של עוז לסר ואח' כלפי הקיבוץ. עוז לסר ואח' טוענים כי הגישו את תביעתם מכוח עיזבונו של אביהם המנוח, אלא שהנחתם זו של מושתתת על טעות, והלכה למעשה אין לעיזבונו של אביהם כל זכות כלפי קיבוץ נחשולים, ולכן לא ניתן לטעון שהחלטת קיבוץ נחשולים פגעה בזכות העיזבון.

על פי תקנון קיבוץ נחשולים- במותו של אביהם המנוח של עוז לסר ואח'- חברותו פקעה והוא חדל להיות חבר קיבוץ נחשולים. עוז לסר ואח' טוענים כי, ההחלטה פגעה בזכויותיו של אביהם המנוח ובאינטרס הציפייה שנוצר אצלו מעת שהתקבלה ההחלטה 751. באם ההחלטה תקפה, דהיינו התקבלה ברוב הדרוש ויש לה תוקף מחייב על פי תקנון קיבוץ נחשולים, קשה לראות מדוע ראוי שבית משפט יתערב בה. ההחלטה לא קבעה תחולה בדיעבד של זכויות לשיוך דירות, אלא רק תחולה פרוספקטיבית, היינו למי שהיו חברי קיבוץ נחשולים במועד קבלת ההחלטה. בקביעת מועד כזה אין דופי.

ציפייה היא אינטרס ראוי להגנה כאשר ניתן לבססה על זכות מוכרת בדין. עוז לסר ואח' לא הצביעו על נורמה משפטית תקפה פטירת אביהם, ואשר עליה ניתן היה לבסס ציפייה שבמועד כלשהו לאחר מכן, הוא ייכלל ברשימת הזכאים לשיוך דירות גם אם לא יהיה חבר קיבוץ נחשולים כשתתקבל ההחלטה, לכן טענתם בעניין זה נדחית.

קיבוץ נחשולים הסכים להעניק זכות שיוך דירה ליורשיהם של יוסף ורבקה כגן ז"ל שהלכו לעולמם קודם לקבלת ההחלטה- טענת ההפליה במקרה דנן אינה רלוונטית, שכן גם אם נפל פגם בהחלטה, יש בכך כדי להביא לשלילת זכותם של יורשי בני הזוג כגן, אבל לא כדי להקנות זכות כלשהי לעוז לסר ואח'. חובת קיבוץ נחשולים, שהוא אגודה שיתופית, לנהוג בשוויון, חלה על הקיבוץ בנוגע למי שהם חברי האגודה ולא למי שאינם כאלה.

התביעה כנגד קיבוץ נחשולים וכנגד מנהל מקרקעי ישראל- נדחית.

עוז לסר ואח' יישאו בהוצאות שכר טרחת עו"ד לקיבוץ נחשולים בסך 5,000₪ בצירוף מע"מ ולמינהל בסך 10,000₪ בצירוף מע"מ.

ניתן ביום 5/7/2009

לדף הבית של קיבוץ נחשולים

לדף הבית של מנהל מקרקעי ישראל