בית המשפט דחה עסקת טיעון וגזר על הנאשם, חבר מושב אורה, קנס של חצי מיליון ₪ וצו הריסה

נגד מספר נאשמים הוגש כתב אישום, הכולל עשרה אישומים, בגין עבירות שביצוען נפרש על פני שנים במקרקעין במושב אורה, ועניינן הסבת מבנים שונים למבני מגורים והשכרתם.

אבישי אבדר הורשע בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר, אי קיום פסק דין, אי קיום צו בית משפט ובנייה ללא היתר. יתר הנאשמים, הורשעו בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.

במועד שנקבע לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לעניין עונשם של הנאשמים, כשעיקרי ההסדר הינם כדלקמן:

1.      על אבישי יושת קנס כספי בסך 230,000 שקלים חדשים, שישה חודשי מאסר על תנאי, וחתימה על התחייבות של 800,000 שקלים חדשים שלא לעבור עבירות בהן הורשע בשנתיים הקרובות.

2.      על שאר הנאשמים יושת קנס בסך 55,000 שקלים חדשים כל אחד, וכן חתימה על התחייבות בסך 500,000 שקלים חדשים שלא לעבור עבירות בהן הורשעו בשנתיים הקרובות.

3.      צווי הריסה ואי שימוש יידחו למשך 12 חודשים, שבסופם, אם תמצא המאשימה כי נעשתה התקדמות משמעותית בתכנון וברישוי, או אז תשקול מתן הארכה נוספת.

הצדדים טענו כי מדובר בהסדר מאוזן וראוי, במסגרתו נלקחו בחשבון מכלול שיקולים, כמו גם נסיבותיו האישיות הקשות של אבישי ומשפחתו, העובדה כי הוסרו חלק מהמבנים הלא חוקיים וכי ננקטים כיום צעדים להכשיר את יתר המבנים. לאור זאת, טענו הצדדים, כי יש לכבד את הסדר הטיעון.

בית המשפט הבהיר, כי ההלכה היא שהוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין הצדדים באשר לעונש המוסכם, וזאת מאחר ובית המשפט הינו בעל שיקול דעת עצמאי, והוא אינו משמש כזרוע הארוכה של מערכת התביעה.

בבואו לבחון אישורו של הסדר טיעון, על בית המשפט לבחון גם את שיקולי התביעה לקיום ההסדר, וגם את סבירות העונש המוסכם, והיחס בינו לבין העונש הראוי, כאשר פער משמעותי ביניהם יהווה עילה לדחיית הסדר הטיעון.

במקרה שלפנינו, קבע בית המשפט, כי העונש המוסכם חורג באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה בעבירות בהן אבישי הורשע, הוא רחוק מלבטא את חומרת מעשיו, והוא אינו מהווה מסר הרתעתי לאותם עבריינים פוטנציאליים, המועדים להפר את הוראות החוק כפי שעשה אבישי.

לאור זאת, סבר בית המשפט, כי העונש אשר היה ראוי להשית על אבישי הינו עונש של מאסר בפועל, שכן על בית המשפט המלאכה למגר את התופעה של אי ציות לחוק וזלזול בצווי בית משפט, ובהתאם לכך, אין לקבל את הסדר הטיעון כמות שהוא.

אך בפועל בית המשפט התחשב בעסקת הטיעון, והסתפק בעיקר בהגדלת הקנס של אבישי לסכום של 500,000 שקלים חדשים או 30 חודשי מאסר תחתיו, ובהוראה לכל הנאשמים להרוס את כל הבנייה שנעשתה ללא היתר ולהחזיר את המצב לקדמותו.

בית המשפט לא קיבל את הסדר הטיעון, אך התחשב בו בגזירת עונשיהם של הנאשמים.

ניתן ב- י"ג שבט תשע"ב, 06 בפברואר 2012, בנוכחות הצדדים.

לערך מושב אורה בויקיפדיה