בית המשפט הורה לתושב כפר שמאי לפנות את השטח עליו השתלט ללא היתר

קרני, תושב מושב כפר שמאי שהינו אגודה שיתופית, הרחיב את גבולותיו בשתי חלקות השייכות לו. החלקה האחת הינה חלקה 88 עליה חתם קרני בשנת 1991 חוזה חכירה עם המינהל, לפיו הוא יקבל 750 מ"ר מהחלקה במושב, ועל חלקה זו קיימת באגודה תכנית מפורטת לפיה עוברת דרך בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים.

לטענת האגודה, קרני הרחיב את שטחו בחלקה ופלש לשטחים המיועדים לדרכים או למגרשים נוספים, ולכן התבקש לפנות את השטח המיועד. מאחר וסרב לבקשה זו, הגישה האגודה תביעה לסילוקו מהשטח ולתשלום דמי שימוש בגין השטח אליו פלש.

החלקה השנייה הינה חלקה 19, חלקה שהיתה שייכת להוריו של קרני, ולגביה הודיע קרני לאגודה כי הינו בן ממשיך. לטענת האגודה, קרני השתלט על שטח ציבורי המצוי בסמוך לחלקה, ואף עשה זאת תוך זיוף חתימות על גבי מפת המדידה של האגודה. בעקבות זאת, התבקש קרני להתפנות משטח זה, אך סרב לעשות זאת. יש לציין, כי אחיו של קרני הודיעו לאגודה כי הוא אינו בן ממשיך ומבקשים להימנע מאישור כל בקשה הנוגעת לחלקה.

קרני טוען להגנתו, כי בשנת 2001 ויתר המושב על כל זכויותיו בחלקה 88, כלומר, זכויות קרני בחלקת 88 הן על 4.5 דונם כולל שטח חקלאי, ולכן הרחבת השטח בחלקה נעשתה כדין. בנוסף טוען קרני, כי המושב התחייב לפצותו במתן שטח חלופי בשל סלילת דרך העוברת בחלקה. חשוב לציין כי קרני מסתמך בטענותיו על פרוטוקול ועד האגודה משנת 2001 בו אושר כי זכויות חלקה 88 שייכות לו.

בתחילה דן בית המשפט במחלוקת האם הוקצתה לקרני חלקת 88 בשלמותה או רק 750 מ"ר ממנה?

לדברי בית המשפט, המושב לא אזכר בכתב התביעה ובכתב ההגנה את הפרוטוקול לפיו זכויות חלקת 88 שייכות לקרני, ולכן הוחלט כי חלקה 88 הוקצתה במלואה בצורה חוקית לקרני. עם זאת, לפי תשריט שערך מודד מטעם בית המשפט התברר, כי קרני מחזיק בשטח העולה בהרבה משטח חלקה 88.

לפיכך, בית המשפט מפרש את ההסכם בין הצדדים בהתאם לאומד דעתם, כך שרק אם הדרך עוברת בחלקה 88 וגורעת ממנה שטח יהיה קרני זכאי לפיצוי בדמות שטח חלופי, ולפירוש זה יש עיגון לשוני בהסכם עצמו. בהתאם לדברים אלו פוסק בית המשפט, כי על קרני להתפנות תוך 45 יום מכל השטחים מעבר לחלקה 88 בהם הוא מחזיק, כפי שהותווה ע"י המומחה מטעם בית המשפט. במידה וקרני לא יתפנה, יהיה המושב רשאי לבצע את הפינוי בעצמו, כולל תחילת סלילת הדרך המתוכננת.

בנוגע לחלקה 19 אומר בית המשפט, כי לא הוצג בפניו כל פרוטוקול ועד המאשר את חזקתו של קרני על נחלה זו, ולכן בית המשפט לא דן כלל האם קרני הינו בן ממשיך או לאו.

בנוסף, בהסתמך על מדידות שביצע קרני, וכן הודאתו במהלך המשפט כי חרג בכחצי דונם מעבר לגבולות נחלה 19, דוחה בית המשפט את טענת החזקה של קרני בשטח החריג. בית המשפט מדגיש כי ניסיונו של קרני לאשר את החזקה בשטח ע"י הצגת חתימת המושב על התשריט נדחה, וזאת מכיוון שניתן לומר כי החתימה מאשרת את המצב בפועל, לפיו מדובר בשטח המוחזק ע"י קרני, אך לא מתייחסת לשאלת ההקצאה. מה עוד שקרני עצמו הודה בחקירתו כי אין החלטה של המושב להקצות לו שטח, ולכן סבור בית המשפט כי על קרני להסתלק גם מהשטחים החורגים מנחלה 19.

על אף החלטות אלו, דוחה בית המשפט את דרישת המושב לדמי שימוש, מכיוון שהלה לא הביא חוות דעת מטעמו לגבי הערכת שווי דמי שימוש ראויים.

קרני נדרש לסלק ידו מהשטחים שמעבר לגבולות חלקה 88 וחלקה 19, שכן הוא השתלט עליהם ללא אישור, אך יחד עם זאת, קרני לא נדרש לשלם עבור השימוש בשטחים אלו.

בהתאם לפסיקה זו, קרני יישא בהוצאות המשפט בסך 10,000 ₪.

לאתר מושב עובדים כפר שמאי