בית המשפט העליון: תיקון פנקס החברים לא ידון בבית המשפט

בבית משפט העליון, בפני כבוד השופטים נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר, רע"א 959/20, בעניין נהריה- כפר שיתופי להתיישבות חקלאית

עסקינן בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר הגישה אגודה שיתופית על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי סוגיות הנוגעות לפנקס החברים מהוות "עניין חוקתי" אשר יש לדון בו בבית המשפט, ולא לפני בורר או רשם האגודות השיתופיות.

 

רקע:

אימה של המשיבה הייתה חברה באגודה השיתופית נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ. לאחר פטירתה, פנתה המשיבה אל האגודה בבקשה להעביר אליה את חברות אימה באגודה, ומשלא נענתה, פנתה לבית המשפט בבקשה שיורה לאגודה לעשות כן.

האגודה טענה כי המשיבה אינה מתגוררת בשטחי האגודה, בהתאם לנדרש בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) ובתקנון האגודה, ולפיכך דין בקשתה להידחות. כמו כן, האגודה ביקשה להורות על עיכוב ההליך והעברתו להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לבורר, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בטענה כי אין חובה לפי תקנות החברות לפנות אל הרשם בלבד, ולכן המשיבה רשאית להביא את העניין לבית המשפט. כמו כן, בית המשפט סבר כי סירוב לרשום אדם כחבר אגודה הינו עניין חוקתי, שכן לחברות של אדם באגודה יש חשיבות לא רק עליו, אלא על כל האגודה, ומשכך יש לדון בעניין מסוג זה בבית המשפט ולא בבוררות.

על הכרעה זו הגישה האגודה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, כשלטענתה אין לסווג את המחלוקת  כעניין חוקתי ויש להעבירה לדיון בפני בורר או בפני רשם האגודות השיתופיות.

 

דיון והכרעה:

בפתח דבריו, בית המשפט ציין כי רשות ערעור על החלטות בית משפט בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת השלכות רוחב החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים להליך. במקרה דנן יש להכריע בשאלה עקרונית שטרם הוכרעה בפסיקה- האם הפסקת חברות של אדם באגודה שיתופית או אי קבלתו לחברות בה היא עניין פנימי, אשר ניתן לדון בו במסגרת הליך בוררות, או שמא מדובר בעניין חוקתי אשר אין מקום לבררו אלא בערכאה שיפוטית? לאור חשיבות הסוגיה, בית המשפט ניאות להכריע בסוגיה כאילו ניתנה רשות ערעור, והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.

סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כי אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, כאשר בהתאם לפסיקה מדובר בעניינים בעלי אופי "חוקתי" אשר אינם ניתנים לדיון בבוררות, אלא אם נקבע אחרת בחוק. עיקרון זה נועד להבטיח כי עניינים בעלי חשיבות עקרונית כללית המשפיעים באופן ישיר על הציבור, לא יוכרעו במסגרת התדיינות פרטית.

באופן דומה, גם ביחס לשאלה מהם "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" לפי סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות, התקבלה בפסיקה ההבחנה בין עניינים "חוקתיים" לבין עניינים "פנימיים", כאשר בעוד כי לגבי סוג העניינים השני, מן הרצוי כי הדיון וההכרעה יהיו בידיו של גוף פנימי, אין הדבר כך בעניינים חוקתיים.

יחד עם זאת, המושג "עניין חוקתי" בדיני הבוררות באגודה שיתופית (סעיף 52(1)) אינו זהה למושג המקובל בשפה המשפטית הרגילה (סעיף 3 לחוק הבוררות). בדיני הבוררות הקיימים באגודות השיתופיות נקבע כי עניינים חוקתיים הם עניינים "המעוררים שאלות של חוקיות, כגון חוקיותם של מוסדות האגודה, חוקיות פעולותיה של האגודה או שאלת תוקף בחירתם או מינוים של חברי מוסדות האגודה". כלומר, אין חפיפה מלאה בין המושג "חוקתי" המשמש כמקור להבחנה בין סוג הנושאים שיש לדון בהם במנגנון יישוב סכסוכים חלופי לבין נושאים שאין לדון בהם במנגנון זה לפי הוראת סעיף 52(1) לפקודה באגודה שיתופית, לבין משמעותו של המושג "חוקתי" המגדיר את הנושאים שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בוררות בין הצדדים לפי הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות.

להבחנה האמורה נפקות משפטית. כאשר מדובר בסכסוך בעניין חוקתי "במובנו הרחב" של הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, היינו עניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות, לבית המשפט אין שיקול דעת בהכריעו בבקשה לעיכוב ההליכים לצורך העברת הדיון בסכסוך לבוררות ועליו לדחות כל בקשה כאמור, ללא צורך בקיומו של טעם מיוחד. לעומת זאת, כאשר מדובר ב"עניין חוקתי" במובנו של סעיף 52(1) לפקודה, הסכסוך יכול שיידון בבית המשפט, או שיועבר לבוררות- הכול על יסוד הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט על פי הוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות.

לדעת בית המשפט העליון, כאשר עסקינן בסכסוך באגודה שיתופית, יש לראות זאת כאילו קיימת "ברירת מחדל" לפיה סכסוך הנוגע לחברות באגודה שיתופית הוא עניין פנימי, שיש לדון בו במסגרת הליך בוררות. עם זאת, באפשרותו של צד המבקש לקיים את הדיון בסכסוך בבית המשפט להצביע על כך שאכן מדובר, בנסיבות המייחדות את המקרה הקונקרטי, בעניין חוקתי, בין אם במובנו הרחב ובין אם במובנו הצר, אשר אינו מתאים לידון בבוררות.

באשר למקרה דנן, בית המשפט סבר כי לא עלה בידי המשיבה להראות כי מדובר בסכסוך "חוקתי", לא במובנו הרחב ולא במובנו הצר. בהתאם לכך, הערעור התקבל.

 

סיכום:

הערעור התקבל, כך שההליך בבית המשפט יעוכב לצורך העברתו לבוררות, כאשר בהתאם להצהרת האגודה,  נשמרה אפשרותה של המשיבה לבקש את העברת הדיון לרשם האגודות השיתופיות. המשיבה תיסע בהוצאות האגודה בסך של 7,500 ₪.

 

ניתן ביום ט' באייר תש"פ, 3.5.2020, בהיעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: