בית המשפט התיר למושב נתיב הגדוד לפנות את צופית גרגיר מבית שבשטחו, אך התנה זאת בכך שהוא יישלם לה 30,000 שקלים חדשים בגין השבחת הבית

בבית משפט השלום בירושלים בפני כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס. תא"מ 7108-09 נתיב הגדוד – מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ ואח' נ' צופית גרגיר
הרקע

מושב עובדים נתיב הגדוד טוען, כי בראשית שנות ה-2000, הוא נעתר לבקשתה של הגברת צופית גרגיר לשייך לה את מגרש מספר 7 שבשטחו, אך לאחר שהיא לא מילאה אחר הדרישות והתנאים להעברת הזכויות, בוטלה זכותה לשימוש בבית ולהעברת הזכויות בו על שמה. נוכח זאת, טוען המושב, כי הוא החליט לאשר את העברת הזכויות בבית לשחר אפרימה, אך צופית מסרבת לפנות את הבית. לאור סירוב זה, הגישו המושב ושחר תביעה לסילוק יד מבית מגורים כנגד צופית.

מנגד, טוענת צופית, כי היא בעלת זכות החזקה והשימוש הבלעדית בבית, הן מכח אישור שניתן לה כדין על ידי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית באפריל 2009, והן מכח החלטות המושב לשייך לה את הבית בשנת 2001, וזכות זו היא בלתי הדירה. בנוסף טענה צופית, כי מאז שהועברו אליה הזכויות לפני כ-10 שנים, היא השקיעה בשיפוץ הבית והמגרש עשרות אלפי שקלים חדשים, על יסוד התחייבות המושב לתת לה זכויות כחוכרת.

דיון והכרעה

בית המשפט מצא, כי בעוד שהוכח שהחטיבה להתיישבות הקנתה זכות בר רשות לשחר, על פי המלצת המושב, צופית לא הציגה אישור של החטיבה,  ולא כל תיעוד אחר התומך בטענתה, כי האישור נמסר לחטיבה כמתחייב. מעבר לכך, צופית אמנם טענה, כי נחתם חוזה בינה לבין החטיבה, אך היא לא הציגה אותו על מנת לבסס את הגנתה ולהוכיח את זכויותיה בבית.

לאור זאת קבע בית המשפט, כי למרות שבשלב כלשהו המליץ המושב לשייך את הבית לצופית, לא הוקנו לה זכויות על ידי החטיבה להתיישבות, וזאת, מחמת מחדליה של צופית בהסדרת זכותה בחטיבה. לא די באישור קבלת רכוש כדי ללמד על הקניית זכות בר רשות, וצופית לא הצליחה לתמוך טענותיה במסמכים המעידים על זכותה בבית. וכך, מאחר ולא הוכח כי צופית הסדירה את מעמדה בבית מול החטיבה, ממילא לא נדרשה פעולת ביטול של הזכויות של המושב על ידי החטיבה.

בית המשפט הבהיר, כי בהיעדר רישום בחטיבה לטובתה של צופית, היא לא עמדה בנטל להוכיח כי יש לה זכויות בבית, ולפיכך, לא נסתרה זכותה של שחר כברת-רשות בבית, מכח ההרשאה שניתנה לה על ידי החטיבה.

כמו כן, בית המשפט קיבל את עמדת המושב וקבע, כי הוכח שצופית לא התגוררה בבית פרק זמן ארוך, בטרם נשלחה אליה הודעת ביטול ביחס לשיוך הבית עבורה. לאור זאת, ומאחר וכאמור, לא היה לצופית רישיון בר רשות מהחטיבה, רשאי היה המושב להמליץ לחטיבה על ביטול השיוך לצופית, וביטול השיוך נעשה כדין.

יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט, כי צופית עמדה בנטל להוכיח כי היא השקיעה סכומים בשיפוץ הבית.

 
סיכום

בהיעדר מגורים של צופית בבית, אין מדובר בנסיבות המצדיקות את אי ביטול רשות השימוש שניתנה לה ללא תמורה, אך מאידך, אין להתעלם מהשקעותיה בבית. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי יש להיעתר לבקשה לפנות את צופית ולאפשר את השימוש בו לשחר שקיבלה הרשאה כדין, אך יש להתנות את הפינוי בתשלום פיצוי לצופיה שהשביחה את הבית בסך של 30,000 שקלים חדשים.

בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות. 
 
ניתן ב- ו' טבת תשע"ב, 01 בינואר 2012, בהעדר הצדדים.

לאתר מושב נתיב הגדוד

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: