בית המשפט מצא, כי נפלו פגמים מהותיים במכרז לביצוע עבודות גבייה ואכיפת מיסוי עירוני במועצה האזורית מעלה יוסף, וביטל את תוצאות המכרז
הרקע
במאי 2010, פרסמה המועצה האזורית מעלה יוסף הזמנה להשתתפות במכרז פומבי לביצוע עבודות גביה ואכיפת מיסוי עירוני, הכוללות ארנונה, אגרות והיטלים מוניציפאליים, שירותים שניתנו עד כה על ידי חברת מ.ג.ע.ר. מרכז גביה ממחושבת בע"מ.
בחוברת המכרז נקבעו אמות מידת לבחירת הזוכה במכרז, כשלמעשה, קבעה המועצה שהצעות המשתתפים ייבחנו על פי מחיר ואיכות, כשמשקל מרכיב המחיר יהווה 60%, ומשקל מרכיבי האיכות כולם יחדיו יהווה 40%, וביתר פירוט - כישורי המנהל המוצע יהווה 15%, כישורי החברה המציעה יהווה 15%, ותיאור השירותים המוצעים יהווה 10%. בנוסף פורטו מבחני עזר שונים, אך לא צוין משקלם בקבלת ההחלטה.
כבר בסמוך לפרסום המכרז, הגישה חברת מילגם שירותים לעיר בע"מ עתירה ראשונה, בה ביקשה צו ביניים לעיכוב הליכי המכרז, בטענה שאמות המידה הנוגעות למרכיבי האיכות אינן מפורטות דיין, ושהן מקנות שיקול דעת רחב לועדת המכרזים במטרה לאפשר לה להעדיף את הצעתה של חברת מ.ג.ע.ר. אך מאחר ומילגם קיבלה את המלצת בית המשפט וחזרה בה מטענותיה, העתירה נמחקה, תוך שצוין כי אין בכך לפגוע בטענותיה ובזכותה להעלות טענותיה גם אם תשתתף במכרז.
בעקבות מחיקת העתירה חודשו הליכי המכרז ונמצא כי רק מילגם ומ.ג.ע.ר הגישו הצעות, וכשנבחנו ההצעות, באוקטובר 2010, נמצאה הצעתה של מילגם נמוכה יותר.
ועדת המכרזים ביקשה את חוות הדעת של ועדת ההסמכה שנקבעה בתנאי המכרז, וזו ביקשה מחברת מניב הכנסות, שערכה עבור המועצה את האומדן למכרז, להציע רשימת מבחני עזר לבחינת ההצעות במרכיב האיכות. בפברואר 2011 אימצה הועדה את הרשימה שנתקבלה.
עם קביעת מבחני העזר נדרשו מילגם ומ.ג.ע.ר למסור לועדת ההסכמה מידע מפורט, כשלבסוף, אחר שקלול כל הניקוד שניתן לשתי החברות נקבע למילגם ניקוד של 90.76 ולמ.ג.ע.ר ניקוד של 93.7. בהתאם, המליצה ועד ההסכמה לבחור במ.ג.ע.ר כזוכה, ועדת המכרזים סמכה ידיה על ההמלצות, וחברת מ.ג.ע.ר הוכרזה כזוכה במכרז.
עם קבלת ההחלטה במכרז, ולאחר שפניותיה למועצה נדחו, הגישה מילגם את עתירתה זו, בה היא טענה כנגד התנהלות ועד המכרזים וועדת ההסמכה, כנגד השימוש ביועץ חיצוני שלא נקבע מראש כיועץ למכרז וכנגד קביעת מבחני העזר במרכיבי האיכות. למעשה, שבה מילגם וטענה כי המכרז נתפר על מנת להבטיח את זכייתה של מ.ג.ע.ר.
מנגד, טענה המועצה האזורית, כי לא נפל כל פגם בהתנהלות ועד המכרזים, שאמות המידה לבחירת הזוכה פורסמו והיו ידועות לצדדים, וכי לא היה במבחני העזר כדי לשנות את אמות המידה.
דיון והכרעה
דיני המכרזים נועדו לשלוש תכליות: שמירה על טוהר המידות, השגת תוצאה אופטימאלית עבור הרשות ושמירה על זכות השיוויון, כשתכלית השיוויון היא העיקרית, והחובה לנהוג בשיוויון חלה על כל שלבי המכרז, החל משלב פרסום ההזמנה, דרך ניהול המכרז ועד לבחירת הזוכה.
על מנת להבטיח כי הליכי המכרז יתנהלו ביושר, נדרשת הרשות לקבוע מראש אמות מידה ברורות להכרעה במכרז, ובמרבית המקרים, יש לקבוע מראש גם את המשקל שיינתן לכל אמת מידה, שכן קיים חשש שמא שקלול אמות המידה בדיעבד, יאפשר להביא לזכיית מציע שהרשות חפצה ביקרו שלא כדין.
קביעת אמות המידה ומבחני העזר צריכים להתפרסם מראש, עליהם להתבסס על שיקולים ענייניים וניסוחם צריך להיות בהיר ומפורט. אמנם, ישנה מחלוקת בפסיקה בדבר החובה לפרסום משקלן של אמות המידה, אך השופט נוטה לחשוב כי לרוב ראוי שיפורסם גם משקלן של אמות המידה.
לכאורה, במקרה שלפנינו, המועצה פרסמה את אמות המידה ואף קבעה את משקלן, גם מרכיבי האיכות פורטו וצוין משקלן, ויותר מכך, היא אף ביקשה לקבוע מבחני עזר אובייקטיביים, אך למעשה, בית המשפט מצא כי מספר מבחני עזר שנקבעו, לא הופיעו בדרישות המכרז המקוריות, והוסיף, כי לא ניתן הסבר מספק לחשיבותם של מבחני עזר אלו ולהשפעתן על הניקוד.
עניין נוסף הוא עצם השימוש שנעשה בחברת מניב הכנסות. אמת הדבר, כי ועדת המכרזים רשאית להיעזר ביועצים חיצוניים כאשר מדובר בנושאים מורכבים, אך עם זאת חובה על הרשות לציין במסמכי המכרז כי הינה נעזרת ביועצים חיצוניים. ובמקרה הנוכחי נקבע במסמכי המכרז, כי את ההצעות תבדוק ועדת ההסמכה, אך בשום מקום לא צוין כי יהיה שימוש בגורם חיצוני נוסף.
בית המשפט הבהיר, כי הקביעה שנפלו פגמים בהליך בחירת הזוכה אינה מחייבת בהכרח את ביטול תוצאות המכרז, והדבר מותנה בטיבו של הפגם ובנסיבות המקרה, כאשר השאלה העיקרית שיש לבחון היא האם הפגם שנפל פגע במטרות המכרז, ובמיוחד האם נפגע עקרון השוויון. אך הוסיף, שעל אף התוצאה הקשה שעלולה להיגרם כתוצאה מביטול המכרז, שמירה על עקרון השוויון ועל ניהול הוגן של הליך בחירת הזוכה מחייבת את ביטול המכרז.
סיכום
בית המשפט הגיע למסקנה, כי אכן נפלו פגמים בהליך בחירת הזוכה ובמכרז, קיבל את העתירה וקבע כי יש לפרסם מכרז החדש תוך ארבעה חודשים, אך הוסיף, כי בינתיים תמשיך מ.ג.ע.ר. לבצע את העבודות נשוא המכרז, כפי שכבר ביצעה אותן שנים רבות בעבר. לאור התוצאה, חויבה המועצה האזורית בתשלום הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
ניתן ב- כ"ה כסלו תשע"ב, 21 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
