בני זוג שרכשו מהמינהל מגרשים במושב זכריה הגישו השגה על גובה השומה שנקבעה, אך הערכת השמאי הממשלתי שדן בהשגה הייתה גבוהה הרבה יותר

טלוי ואלעזר לוי רכשו ממינהל מקרקעי ישראל שני מגרשים בהרחבה של מושב זכריה, על סמך שומה שהגישה שמאית שמונתה על ידי המינהל. אך מכיוון ששמאי מטעם בני הזוג נתן הערכה נמוכה יותר של שווי הקרקעות, הגישו בני הזוג השגה, שהועברה לטיפולו של שמאי ממשרדו של השמאי הממשלתי. למרבה הפלא, השומה המכרעת שניתנה הייתה גבוהה הרבה יותר מן השומה הראשונה שנקבעה. בני הזוג הגישו השגה נוספת, אך היא נדחתה. 

בני הזוג טוענים מספר טענות. ראשית, כי שומת השמאי המכריע ניתנה בחוסר סמכות, מכיוון שסמכותו של השמאי הייתה או להשאיר את השומה שניתנה על ידי השמאית על כנה או להפחית ממנה, אך לא להוסיף עליה. שנית, כי דחיית ההשגה השנייה הייתה מנוגדת לכללי הצדק ולהחלטה 1180 של המינהל המחייבת אותו לדון בהשגה על שומות מקרקעין בפני וועדת השגות. ושלישית, כי קיים פגם מהותי בכך שההשגה השנייה נידונה בפני אותו גוף שדן בהשגה הראשונה.

מנגד טוען המינהל, כי כל ההליכים נעשו כדין, והשומות שניתנו היו מנומקות ומפורטות. בנוגע להחלטה 1180, טען המינהל כי ועדת ההשגות הוקמה רק כחודשיים לאחר מתן ההחלטה בהשגה השנייה, ולפיכך, אין להחיל את החלטה 1180 על המקרה, כי אם את ההחלטה 798 שקדמה לה, לפיה החלטה בהשגה הינה סופית ומחייבת.

עניין נוסף הוא מפרט כספי עליו חתמו בני הזוג, שנאמר בו, כי במידה ויחליטו להשיג על השומה, הסכום הקובע לביצוע עסקה יהיה הסכום שיקבע ע"י השמאי, בין אם יעלה ובין אם יפחת. כן נאמר שם שהחלטת השמאי היא סופית ולא תהיה אפשרות להשיג עליה. או להשיג פעם שנייה.

מחד, בני הזוג טוענים, כי חתימתם הייתה לא יותר מאשר חתימה על נייר סטנדרטי ללא כל יכולת השפעה מצידם, מה גם שהמסמך איננו משקף אף את עמדת המדינה, שכן ניתנה להם רשות להשיג השגה שנייה, דבר שיש בו כדי ללמד על כך שהחלטה 1180 הוחלה בעניינם.

ומאידך, טוען המינהל, כי מדובר בהסדר חוזי הקובע את שווי המגרשים על ידי השמאי הממשלתי ואין יכולת להשיג עליו. המינהל מוסיף, כי מתן הזדמנות לדיון בהשגה שנייה, הייתה לפנים משורת הדין.

בית המשפט בחן את הסוגיה הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי. במישור הפרטי הוא קבע, כי בני הזוג לא הוכיחו שהושגו הסכמות לפיהן לא יוחלו על העיסקה הוראות החלטה 798, ועל כן, לא הוכח כי הסתמכותם הייתה שונה מהוראות המפרט הכספי. ובמישור הציבורי, גם כן, לא הוכח כי המינהל נהג באופן לא סביר תוך פגיעה בזכויותיהם של בני הזוג.

לכל זאת, צירף בית המשפט הן את העובדה שבהשגה השנייה לא מוזכרת בקשה שהיא תידון בפני ועדת השגות או בפני שמאי חיצוני עצמאי, והן את העובדה שועדת ההשגות טרם הוקמה בעת הדיון.

לבסוף, קבע בית המשפט, כי מתן הזכות להשגה שנייה, אין בה כדי ללמד על החלת הוראות החלטה 1180 על עניינם של בני הזוג.

לאור כל האמור, קבע בית המשפט, כי הערכות השמאים בהשגה הראשונה והשנייה אינן בטלות, ואין להורות על העברת ההשגה לבחינת ועדת ההשגות או שמאי עצמאי. ודין ההמרצה להידחות.

ניתן ב- י"ג תשרי תשע"ב, 11 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

לערך מושב זכריה בויקיפדיה