בנתה ביתה בקיבוץ גשר הזיו ותפוצה בכ-20,000 ₪ בגין ליקויי בנייה
ביולי 2002, התקשרו מיכל חלפון וחברת בונה הצפון בהסכם לתכנון וביצוע עבודות בנייה בבית שבקיבוץ גשר הזיו, ובאוקטובר 2004 נמסר למיכל הבית.
לטענת מיכל, החברה ברשלנותה גרמה לליקויי בנייה, ועל כן היא הגישה כנגדה תביעה לפיצויים בסך של כ-78,000 שקלים חדשים, הכוללים בתוכם את עלות תיקון הליקויים, ירידת ערך הדירה, הוצאות שונות, וכן עוגמת הנפש שנגרמה לה.
החברה מצידה, הכחישה את טענותיה של מיכל בדבר רשלנות, ומומחה מטעמה העריך את עלות הליקויים בבית בסך 250 שקלים חדשים בלבד, בגין התקנת גגון מעל דלת היציאה למרפסת. כן טענה החברה לקיזוז, מאחר ולטענתה, מיכל חייבת לה כ-50,000 שקלים חדשים – טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט לאחר שנמצא, כי מיכל שילמה את כל התחייבותיה.
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה זו בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, כאשר טווח ההכרעה יהיה בין 5,000-22,000 שקלים חדשים בצירוף שכ"ט עו"ד והחזר אגרה.
בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר ערך חוות דעת יסודית, בה העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של כ-6,000 שקלים חדשים, וכן פיצוי נוסף בסך 6,400 שקלים חדשים אשר הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט, בגין שניים מהליקויים. לאחר שהופנו למומחה שאלות הבהרה, העלה המומחה את הסכום אשר קבע בכ-4,500 שקלים חדשים נוספים.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים, ומתוך התחשבות בהסדר הדיוני שהושג, העמיד את הפיצוי לו זכאית מיכל על סך של 19,000 שקלים חדשים, כשבנוסף תאלץ החברה לשלם 1,000 שקלים חדשים החזר אגרה חלקי, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,300 שקלים חדשים.
