בעניין אשר קנימח נגד עוז איחוד יצרנים אגודה שיתופית לייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ (בפירוק).

בעניין:            אשר קנימח  

              שרה קנימח  

             משק מס' 87 מושב מדרך עוז 1923500

             טל' 052-8783985. פקס: 04-6426503

                                                                                                             המערער/ת;

                                                                                                                          

נ ג ד

           עוז איחוד יצרנים אגודה שיתופית לייצור

           ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ (בפירוק)

           ע"י המפרק מר עבד אל סלאם זועבי

          ת.ד. 4159, נצרת 16410

     

 

המשיב/ה;

 

החלטה

 

  1. סקירת האירועים עד כה
  1. האגודה עוז איחוד יצרנים אגודה שיתופית לייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ (בפירוק), להלןעוז איחוד יצרנים אועוז איחוד, הנה אגודה שיתופית שנכנסה להליכי פירוק ביום 11.11.2014.
  2. כשנכנס המפרק לתפקידו הוא מצא, כי חברים או חברים לשעבר חייבים כספים לאגודה בהתאם לפנקסי האגודה וספרי חשבונותיה, נתונים שקיבלו חיזוק גם ממסמכים או מצבי חשבון שהעביר אליו מנהל החשבונות לשעבר מר אבי עמר.
  3. בשל אי סילוק החוב הוציא המפרק צו תשלום מכוח סמכותו על פי סעיף 48(3)(ב) לפקודת האגודות השיתופיותביחד עם תקנה 13 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד- 1984. סכום הצו עמד על סך 98,969.944 ₪ נכון ליום 11.6.2015.
  4. המערער הגיש תגובה לצו התשלום ואחרי שנקבע מועד דיון בערעור, הוא הגיש גם עיקרי טיעון מטעמו.
  1. עיקר טענות המערער:
  1. המערער טוען, כי יתרת החוב שטוען לה המפרק אינה נכונה. הוא לא ידע "על החלטה לסגירת התאגיד שהוקם בחטא ומתוך לחץ חברתי". ועוד, כשהוחלט לסגור את "התאגיד" החוב שלו עמד על  פחות מ 50,000 ₪ למרכז מזון עוז דגנים בלבד[1]. היחסים שלו עם עוז דגנים בע"מ נמשכו גם אחרי סיום הפעילות של עוז איחוד יצרנים בע"מ, את הכסף המגיע לו מעוז דגנים הוא דאג כי יועברו לעוז איחוד יצרנים בע"מ.
  2. לכל היותר הוא נותר חייב את הסך של 5,000 ₪ שהיה מוכן לשלמו כדי לסלק את ההתחייבויות שלו כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ.
  3. גם בעיקרי הטיעון חזר המערער על אותה עמדה וציין, כי החוב שלו לעוז דגנים בע"מ עובר לסיום הפעילות בעוז יצרנים עמדה על סך 50,000 ₪ לכל היותר . לדעת מנהל מרכז המזון של עוז דגנים בע"מ החוב של המערער כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ כמעט וסולק. הוא היה מוכן לשלם את היתרה, אלא שבינתיים קיבל "מכתב ממשרד הכלכלה ואז הופסק כל הטיפול בעניין[2].
  4. המערער ציין הן בתשובה לצו התשלום, הן בעיקרי הטיעון והן בדיון בפניי את המצב הרפואי של אשתו ומצבו הכלכלי הקשה שלו ושל משפחתו. הוא סקר גם חלק מהחובות שלו כלפי מוסדות לרבות המועצה האזורית מגידו ואף צירף מסמכים תומכים.
  1. עמדת המפרק:
  1. המפרק ציין בדיון בפניי, כי המסמכים שהציג המערער נוגעים לעוז דגנים בע"מ ואינם נוגעים אליו או לעוז איחוד יצרנים בע"מ ולכן אין להם כל נפקות או השלכה על החוב שלו.
  2. המפרק מחויב לנתונים שהמציא לו מנהל החשבונות ואין בנתונים שהציג המערער כדי לסתור אותם נתונים .
  3. פנקסיה של האגודה וחשבונותיה בוקרו על ידי רואה חשבון ולכן חלה החזקה שבסעיף 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), תשל"ה- 1975.
  4. עוד טען המפרק, כי כרטיס הנהלת החשבונות שצורף על ידי המערער הופק ביום 24.3.2016 מעוז דגנים בע"מ ועם כל הכבוד אין לכרטיס זה כל קשר לעניינה של עוז איחוד יצרנים בע"מ. הכרטיס מתייחס לפעילות לשנת 2010 כשהאגודה המשיבה לא היתה פעילה אז. אי לכך לא ברור למפרק כיצד נעשתה פעילות הקיזוז מול אגודה לא פעילה!
  1. ניסיונות לסיים את העניין בפשרה:
  1. מספר שיקולים הביאוני לבדוק אפשרות לסיים את העניין בפשרה. לשם כך עכבתי את מתן ההחלטה כדי לאפשר למפרק לנסות ולהגיע לעמק השווה מול המערער.
  2. השיקולים היו אלה: נכונות המערער מלכתחילה לשלם סכום שלדעתו הוא חייב: כ- 5,000 ₪; המצב הרפואי הקשה של אשתו; מצבו הכלכלי הקשה של המערער ושל משפחתו; העובדה שמדובר בחובות ישנים והקושי לאתר מסמכים באגודה, בין היתר על רקע מחלוקת בין מנהל החשבונות לאגודה סביב שכר מלפני הפירוק.
  3. המפרק נפגש עם המערער וזה הציע לשלם סכום כולל של 15,000 ₪ לצורך סיום המחלוקת בינו לבין האגודה או המפרק אחת ולתמיד. הצעה ברוח זו הועברה אליי. ביום 5.6.2016 החלטתי כי אהיה מוכן לשקול הצעה לתשלום 1/3 צו התשלום שהוציא המפרק. המערער לא היה בקו הבריאות על פי מה שמסר המפרק והוא העביר אליי תשובה סופית של המערער כי אין הוא מסכים לקבל את המלצתי.
  1. דיון והכרעה:
  1. מלכתחילה הודה המערער ביתרת חוב של כ- 5,000 ₪ וזאת מבלי להגיש כל אסמכתא לביסוס השערתו זו. כבר בתשובה הראשונית לצו התשלום של המפרק הודה המערער, כי החוב שלו עובר לסיום פעילות "התאגיד" (אני מוכן לקבל כי הכוונה הנה לסיום פעילות האגודה) עמדה על כ- 50,000 ₪. אלא  שגם בהשערה זו אין המערער יכול להיוושע. לא רק מפני שמדובר בהשערה ללא כל אסמכתא או ביסוס, אלא מפני שהוא עצמו מציין כי חוב זה הנו חוב לעוז דגנים בע"מ. כדי להסיר ספקות ייאמר, כי ישנן שתי אגודות שיש דמיון בשמותיהן, האחת הנה עוז איחוד יצרנים אגודה שיתופית לייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ ומספרה הוא

003348-0- 57 וזו היא האגודה נשוא דיוננו. האגודה האחרת הנה עוז דגנים- אגודה שיתופית לייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ שאינה בפירוק. מספרה של אגודה זו הנו 57-003375-3 והיא נוסדה בספטמבר 1996. גם האגודה הראשונה נשוא הדיון נוסדה בינואר 1996, אך מלבד שנת הייסוד אין בין שתי האגודות ולא כלום.

  1. כתוצאה משוני זה, ברור כי כל מסמך הקשור לעוז דגנים בע"מ, אינו יכול לחייב את עוז איחוד יצרנים בע"מ ללא עדות פוזיטיבית או מסמך אובייקטיבי שמראה קשר בין השתיים. המערער ציין, כי הוא חייב היה לפני הפסקת פעילות האגודה כ - 50,000 ₪, אבל עוז דגנים בע"מ לא היתה בסטטוס של חוסר פעילות. היא היתה ועדיין פעילה אף עד ליום זה. אם כך ההצהרה של המערער כי היה חייב כ- 50,000 ₪ עד לסמוך לתום פעילותה של האגודה אינה יכולה להיות רלוונטית לעוז דגנים בע"מ. מנגד אין כל אינדיקציה כי זה היה החוב של המערער כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ. על פי ספרי האגודה החוב של המערער כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ היה כמעט פי שניים מהסכום האמור (סכום צו התשלום שהוציא המפרק).
  2. במסמכים שצירף המערער הן בעיקרי הטיעון והן בדיון בפניי מנסה הוא ללמוד על פירעון החוב שלו באמצעות חשבוניות זיכוי שהוא הציג. אלו מלמדות על חשבוניות זיכוי שהוציאה עוז דגנים בע"מ לעוז איחוד יצרנים בע"מ. מכך אין אלא ללמוד, כי החוב האמתי של המערער היה כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ ולא לעוז דגנים בע"מ, כי בניגוד לכך היתה עוז דגנים בע"מ מסלקת את החוב כלפיה תחת אשר תעביר זיכוי לעוז איחוד יצרנים בע"מ.
  3. אם כך, נקודת המוצא הנה שהמערער חייב היה עד לסמוך לתום פעילותה האקטיבית של האגודה עוז איחוד יצרנים בע"מ, אף לגרסתו, כחמישים אלף שקל. ליתר חידוד אפנה לנתון כי הפעילות של האגודה הסתיימה בסוף 2008 אף לדברי המערער כמופיע בתחילת פרוטוקול הדיון בפניי. מכאן ואילך עלינו לבחון את הטענה כי החוב סולק או סולק חלקית.
  4. בפניי טען המערער כי בידיו שלוש תעודות זיכוי והוא משוכנע כי ישנן עוד חשבוניות כאמור. מהמסמכים שהוצגו בפניי ניתן לראות כי מדובר בסכום של 10,463.17 ₪ הכלול בחשבונית זיכוי מס' 23 וסכום של 17,348 ₪  המופיע בניתוח מכירות לפי לקוחות. מדובר בשני סכומים מהשנים 2008 – 2009 שהנם הפרש מחיר. כמו כן ישנו סכום נוסף על סך 10,062 ₪ הכלול ברשימת חשבוניות זיכוי המתייחס לתאריך 30.11.2010 וסכום דומה המתייחס לתאריך 28.12.2010.
  5. כדי להבין מה הפשר של "הפרש המחיר" אנו נעזרים במה שאמר המערער בדיון בפניי. הוא העיד, כי מרכז המזון (כנראה של עוז דגנים בע"מ) גובה גביית יתר ובסוף כל שנה הוא מחלק את גביית היתר למי שנלקחו מהם החזרים עודפים. [3] הבה נבדוק לעומק את הפשר של הסכומים האמורים ולראות אם המערער יוכל להסתייע בהם לצורך  הקטנת החוב שלו כלפי האגודה שבפירוק.
  6. אתחיל בכך שלגבי שני הסכומים על הסך הכולל של 17,348 ₪ אין אני נותן להם כל משקל בהקשר לטענה של תשלום חוב לאגודה באמצעות עוז דגנים בע"מ. הסיבות לכך הנן מגוונות אך בעיקר מפני שגם המערער לא טען בפניי לתשלום סכומים אלה בין ישירות לעוז איחוד יצרנים בע"מ ובין בהעברה מעוז דגנים בע"מ. סיבה נוספת למסקנה זו הנה כי המסמך שציין שני סכומים אלה הנו "ניתוח מכירות לפי לקוחות". אפילו מילה אחת על זיכוי לא נאמרה, קל וחומר לא נאמרה מילה אחת הקושרת בין סכומים אלה לאגודת עוז איחוד יצרנים בע"מ. גם את הסכום של 10,062 ₪ מיום 30.11.2010 אין אני יכול לתת לו כל משקל במסגרת הטענה של פירעון החוב לעוז איחוד יצרנים בע"מ במקום המערער. הסיבה לכך הנה, כי באותו מסמך (רשימת חשבוניות זיכוי) ובאותו יום (30.11.2010) מופיע זיכוי על סך 164,843 ₪ המתייחס לעוז איחוד יצרנים בע"מ! על כך יש גם חשבונית זיכוי מס' 27 שהוצגה בדיון בפניי. איך יתכן שבאותו יום תוצאנה שתי חשבוניות זיכוי אחת ישירות לעוז איחוד יצרנים בע"מ והאחרת למערער אך עם טענה כי היא מיועדת להעברה לעוז איחוד יצרנים בע"מ!? אין המפרק חייב לטעון כי סכום זה הנו סכום זיכוי שעבר ישירות למערער ודי במצב הנתון כי המערער לא הצליח להמציא כל ראיה או אסמכתא שהכסף נשוא הזיכוי הועבר לעוז איחוד יצרנים בע"מ. על בעל דין הטוען טענה חשובה לעניינו לעמוד בנטל השכנוע להוכיח טענתו ובוודאי גם בנטל הבאת הראיות הראשוני. בשני אלה כשל המערער. ראה עא 357/72 שנסי עזיז נ' סוראיה בצלציוני , כז (1) 7411. לעניין נטל השכנוע להוכחת טענה חשובה לעניינו של בעל דין גם את מה שכתבתי בהחלטתי ב- בתיק 1292-82-14  עורך דין איתן ארז נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו). נטל  השכנוע להוכחת טענה כזו הנו על הטוען ולא על המפרק. נטל השכנוע הנו כאמור, יציב ואינו ניתן להעברה לכתפו של הצד השני. ראה רעא 2262/13 ‏ ‏ זוז תשתיות ופיתוח בע"מ נ' פיתוח וגינון הצפון 20011 בע"מ (פורסם בנבו) ; עא 7456/11 ‏ ‏ מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (פורסם בנבו) וכן עא 1845/90  רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מז, 6611 (פורסם גם בנבו).
  7. הסכום השלישי שצוין על ידי המערער הנו סכום של 10,062 ש"ח מתאריך 28.12.2010. גם סכום זה מופיע במסמך הנקרא "רשימת חשבוניות זיכוי". אף שאין אסמכתא ישירה המקשרת בין סכום זיכוי זה לבין תשלום במקום המערער לאגודה עוז איחוד יצרנים בע"מ ולפנים משורת הדין ובהתחשב בעדות של המערער בפניי, מוכן אני לראות בעדות זו כהשלמת הפוטנציאל הראיתי של המסמך עד כדי עדות עם משקל. סכום זה יילקח בחשבון על ידי.

סכום ריבעי אותו ציין המערער הנו הסכום של 8674 ₪.[4] סכום זה לא הובאה בפניי כל ראיה או אף ראשית ראיה  המבססת אותו. קל וחומר ראיה או ראשית ראיה הקושרת בין הסכום האמור לפירעון חוב לעוז איחוד יצרנים בע"מ, בין על ידי המערער ובין בתשלום במקומו על ידי עוז דגנים בע"מ.

  1. לסיכום הפן החשבונאי: על אף המגבלות בהצגת קשר בין סכומי הזיכוי לפירעון חוב המערער כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ על ידי עוז דגנים בע"מ, ולפנים משורת הדין, ובהתחשב בזמן שחלף מאז החוב, בהתחשב במצבו של המערער ובני ביתו וגם בהתחשב בנכונותו לשלם חוב שלדעתו מגיע ממנו, אני מוכן להפחית את הסכומים של 10,463 ₪ ושל 10,062 ₪ ממצבת החוב של המערער כלפי המשיבה בסך כולל של 20,525 ש"ח. סכום זה יקוזז מיתרת חובו של המערער כלפי עוז איחוד יצרנים בע"מ.
  2. המסקנה מכל אלה הנה, כי אני מקבל את הערעור של המערער באופן חלקי ומורה להפחית מהחוב שלו סכום של 20,525 ₪ ודוחה את הערעור לגבי הסכום הנותר. אני מחייב אפוא, את המערער בתשלום הסכום הנותר עד כדי סכום צו התשלום (שהנו 98,969.94 ₪) כך שיתרת חובו של המערער לתשלום הנה 78,445 ש"ח נכון ליום 11.6.2015. סכום זה יש לשלם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. לפנים משורת הדין אין אני מחייב את  המערער בהוצאות נוספות.
  3. אשר למצבו של המערער, חוסר יכולתו לשלם והשפעת המצב הרפואי של אשתו על יכולתו לשלם את החוב, הרי טענות כאלו ניתן להעלות בפני כב' ראש ההוצאה לפועל ככל שיגיע התיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. נאמן לגישה שלי בנסותי להביא את המערער למצב שכן יוכל ליהנות מהפחתה נוספת בחוב מחד ולשלם את היתרה מאידך, אני מפנה את המערער לבדוק את העניין מול המפרק.

 

ניתנה היום ‏כ' תמוז, תשע"ו, ‏26 יולי, 2016 בהיעדר הצדדים.

 

 

 

 

                                                                                    רמזי חוראני, עו"ד                                                                            

                                                                       עוזר  רשם האגודות השיתופיות      

 

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

 

[1] ראה סעיף ג לערעור המערער מיום 26.7.2015 ואשר התקבל במשרד הרשם ביום 09.8.2015.

[2] הכוונה לדרישת המפרק בצו התשלום מטם 26.7.2015

[3] ראה את א שר אמר המערער בעמ' 2 ש' 4-6) בדיון בפניי.

[4] ראה עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בפניי ש' 9.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: