בקשה לביטול פסק בורר
ה ח ל ט ה
1. רקע
האגודה הגישה תביעה לתשלום מיסים נגד החברה. התביעה על סך -.7,066 ₪ נכון ליום 30.6.04.
2. בתאריך 3.4.04 מונה משה קליינר כבורר.
הבורר הזמין את הצדדים לדיון בתאריך 23.12.04. הצדדים לא הופיעו.
הבורר הזמין את הצדדים לדיון נוסף ליום 6.1.05.
בהזמנה זו קבע הבורר: "לא תהיה דחיה נוספת ואהיה רשאי לדון ולהחליט בנוכחות צד אחד".
3. פסק הבורר ניתן בתאריך 13.1.05 וקבע כדלקמן:
"הצדדים לסכסוך הוזמנו על ידי כחוק לתאריכים 2.12.04, 23.12.04 ו-6.1.05. למועד זה בנוסף לזימון בדואר נשלח פקס אזהרה כי אם לא יופיעו אהיה רשאי לדון בהעדר..."
הבורר חייב את הנתבעת בתשלום החוב בסך -.7,067 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם שכ"ט בורר בסך -.400 ₪.
פסק הבורר אושר בתאריך 31.1.05.
4. המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל בתאריך 22.12.05 שמספרו 08-12170-050.
5. בתאריך 8.1.06, כשנה לאחר אשור פסק הבורר ע"י הרשם (ומיד בסמוך לפתיחת תיק ההוצאה לפועל), התקבלה במשרד הרשם בקשה מטעם הנתבעת לבטול פסק הבוררות.
6. טענות המערערת בתצהיר ובעיקרי הטעון בבקשה לבטול פסק הבורר:
(א) רק כאשר קיבלה אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, הובהר לה כי קיים נגדה פסק בוררות מאושר ע"י הרשם.
(ב) אכן קיבלה הזמנה לדיון לתאריך 2.12.04 ואולם ההזמנה הגיעה לאחר המועד הקבוע לדיון.
(ג) בעקבות כך ביקשה מבעלה לשעבר שיבקש מהבורר לשנות את מועד הדיון. מאז ועד פתיחת התיק – לא שמעה דבר בנדון.
(ד) המערערת עדכנה את כל הגורמים בכתובתה החדשה, כולל המושב, בכל עת שעברה דירה, על כן אין בעיה למצוא אותה.
(ה) מבוקש לבטל את פסק הבורר שכן הזימון לא התקבל כדין.
(ו) לגוף העניין: בכל השנים בהם מדובר – התגוררו בבית המערערת שוכרים אשר שילמו מיסי אגודה, על כך אין חולק. מאחר וכך, פטורה המערערת מתשלום מיסים, שהרי אם תשלם יהיה בכך כפל תשלום. יתרה מכך, במקום התגוררו שתי משפחות אשר ממילא שילמו מיסים.
(ז) לתקופה בה לא התגוררה בבית – מבוקש קזוז בסך -.4,500 ₪ אשר נגרם ע"י האגודה בעת סלילת כביש, בשל נתוק החשמל לבית.
(ח) אין היא חברה הואיל ולא השתתפה בישיבות ובפעילות כלשהיא מאז עזבה את האגודה בנובמבר 1998.
המערערת שאלה את בעלה לשעבר מספר פעמים בע"פ האם התחדש דבר כלשהוא בנושא הבוררות – ונענתה בשלילה. רק לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל – ענה הבעל לשעבר לעורך הדין כי אכן קיבל זימון אבל לא הבין מכך שעליו להגיע לבוררות.
מפנה לספרו של יואל זוסמן, ביטול פסק דין מתוך חובת הצדק עמודים 736 ו-737.
מבוקש לתקן את פסק הבורר כך שגם מר חיים נדיר יהיה נתבע.
7. בקשה למתן פסק דין בערעור
התקבלה במשרד הרשם בתאריך 23.4.06. על גב הבקשה החלטתי כדלקמן:
"1. התביעה תתוקן כך שחיים נדיר יהיה הנתבע מס' 2.
2. בתיק ניתן פס"ד אשר אושר על ידי כבר בינואר 2005!
3. לפנים משורת הדין ובאופן חריג ביותר, איפשרתי קיום דיון בערעור בבקשה שהוגשה שנה לאחר אישור פסק הבורר.
4. הדיון הקבוע לתאריך 30.4.06 בטל.
5. דיון בערעור יתקיים בתאריך 28.5.06 שעה 15.00 כל הצדדים יהיו נוכחים כולל חיים נדיר.
6. המערערים יביאו לדיון כל חומר עליו הם מסתמכים.
היום: 24.4.06"
8. טענות המשיבה בתגובה לבקשה לבטול פסק בורר:
(א) לאי קבלת הזמנות לבוררות – מפנה לפסק הבורר וקביעותיו בנדון.
(ב) המערערת התעלמה מההזמנות לבוררות כשם שהתעלמה מהדרישות לתשלום חובה לאגודה במהלך כל השנים.
(ג) המערערת חברה במתת.
הואיל וכך עליה לציית להוראות החלטת האסיפה הכללית מתאריך 15.2.97 (סעיף 6) הקובע תשלום מיסי חבר ע"י כל חבר.
(ד) החוב נובע לא רק ממיסים אלא מחיובים נוספים כגון:
החזר חוב הסוכנות היהודית בגין השקעות ביישוב וכן השתתפות בקרן מים ביישוב בהתאם להחלטות האסיפה הכללית.
הנ"ל גרה בגפה ושילמה חובותיה כסידרם עד שנת 1998.
(ה) מתוקף היות המערערת חברה הוקצה לה מגרש, בן 3 דונם, המכיל 2 יחידות דיור ומושכר לדיירים.
(ו) תושבים המתגוררים בשכירות ביישוב מחוייבים במס תושב מוניצפאלי. תשלום זה הוא ללא קשר לדמי חבר אשר משלם חבר ביישוב.
ביישוב מתת ישנם חברים נוספים אשר אינם מתגוררים במקום, רובם ככולם משלמים את מיסי החבר כסידרם.
(ז) זימונים לישיבות ולאספות כלליות מופצים לכל חבר בתא הדואר שלו (גם למערערת יש תא דואר כזה) ומפורסמים בלוח המודעות כך שהמערערת יודעת על כך ויכולה להגיע.
(ח) היישוב מסודר והוא משביח ושומר על הנכסים של חברים ביישוב גם כשאינם מתגוררים בו, על כן עליהם לשאת בתשלום מיסי חבר.
(ט) לטענת הקיזוז: הטרקטור לא עבד בשרות הוועד המקומי אלא בשרות משרד השיכון. תתכבד המערערת ותתבע את משרד השיכון. אין מקום לקיזוז.
9. דיון והחלטה:
לאחר שקראתי בעיון את מסמכי הבוררות ושמעתי את הצדדים בפני, אני מחליטה כדלקמן:
(א) האגודה היא סוברנית לקבל החלטות בענייניה השוטפים, וכל אגודה מקבלת את ההחלטות המתאימות לה לגוף העניין.
הועד מטפל בנושאים השוטפים.
האסיפה הכללית היא הגוף הריבוני והקובע בשאלות מהותיות ועקרוניות המתעוררות באגודה.
האסיפה מאשרת אד-הוק נושאים שהועלו על ידי הועד בסדר היום כפי שנקבע.
כפי שהוצג בפני, באגודה זו חלים הכללים כדלקמן:
(1) יש חברים ויש תושבים;
גם החברים וגם התושבים משלמים ארנונה ישירות למועצה;
(2) חבר משלם דמי חבר, העומדים על -.15 ₪ החזר לסוכנות וכן -.100 ₪ כללי – מדי חודש בחודשו.
(3) תושב – שוכר משלם מיסי יישוב עבור שרותים שהוא מקבל מהאגודה. מיסי ישוב נמוכים מהתשלום החודשי שמשלם חבר, המחוייב בדמי חבר.
(4) חבר משלם את דמי החבר בגובה הסכום אותו קבע הועד באשור האסיפה הכללית (מדי שנה מאשרים החברים את מאזן השנה שחלפה ואת תקציב השנה הקרובה, באסיפה הכללית).
(5) על פי מסמך האסיפה הכללית מיום 15.2.97, סעיף 6, נקבע:
"גם חברים אשר אינם מתגוררים במתת ישלמו דמי חבר..."
10. תוקף החלטת האסיפה הכללית:
החברים המערערים טוענים כי באם ישלמו דמי חבר יהיה בכך כפל תשלום.
אין אני יכולה לקבל טענה זו, מדובר בשני סוגים שונים של תשלום.
"בורר אינו יכול לשים את שקול דעת במקום החלטת האסיפה הכללית".
עקרון זה נקבע בערעור איכרי בנימינה נ. לאומי פיין.
גם בערעור
"החלטות האסיפה הכללית ... זה המוסד העליון באגודה ואין כל דרך לבטל את החלטותיה של האסיפה הכללית שנתקבלו כדין בדרך של בוררות...".
בתיק בוררות מכורה נ. פינקוס נקבע (2411/228/98):
"לרשם סמכות לבטל החלטת אסיפה כללית כאשר האסיפה מתכנסת שלא כדין וכאשר ההחלטה נגועה בחוסר תום לב, סותרת תקנה הציבור וישבה משום עושק המיעוט, או נוגדת חוק יסוד; כבוד האדם וחרותו".
בבוררות סלהוב נ. אלקוש נפסק (1675/30/00):
"בורר אינו יכול לשיםאת שיקול דעתו במקום שיקול דעת האסיפה הכללית".
אשר על כן החלטת האסיפה הכללית מחייבת את כלל החברים, כולל המערערת.
11. המערערים העלתה את טענת הקיזוז בסך -.4,500 ₪ עבור נזק שנגרם למערכת החשמל לביתם בעת סלילת כביש.
תשובת האגודה הוכחה במסמך המועצה כי את הכביש סלל משרד השכון.
על כן אני דוחה את טענת הקיזוז של המערערים.
12. כלל הוא כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאים העודתיים אשר קבע הבורר אלא במקרים יוצאים מן הכלל.
13. טענת הקיזוז נדחית.
טענת כפל התשלום נדחית. מדובר בסוגים שונים של תשלום, על כן אין כאן כפל תשלום.
הובהר כי כל חבר משלם דמי-חבר בין אם הוא מתגורר במקום ובין שאינו מתגורר. יתרה מכך, אם החברה לא תשלם, תהיה בכך אפליה כלפי שאר חברי האגודה, אשר משלמים מיסים כדין.
המשיבה משביחה את הנכס של המערערת ושומרת עליו. על המערערת לשאת בתשלום החוב למשיבה.
14. הנני משאירה בתוקף את פסק הבורר אשר אושר כדין ע"י הרשם.
הערעור נדחה.
15. הנני ממליצה לאגודה לאפשר פריסת תשלום החוב, לאור מצבה הכלכלי של המערערת בהיותה אם חד-הורית, כפי שהושמעה בערעור בפני.
16. אין צו להוצאות.
17. החלטה זו תועבר בדאר רשום לצדדים.
3 באוקטובר 2006
