נגר מרים נ' שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע''מ (בפירוק)

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                                     

תיק מס' 532/12/06

 

 

בעניין:                                          נגר מרים

                                                      ע"י ב"כ  עו"ד אילן קנר

                                                      מרח' ארלוזרוב 75 ת"א 62646

                                                      טל': 03-5226522, פקס: 03-5249649

 

                                                                                                                                                המבקשת

 

-         נ ג ד -

 

 

ובעניין:                           1.          שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (בפירוק)  

                                                      ע"י  ב"כ עוה"ד איתן  ארז ואח'

                                                      מדרך פ"ת 23, תל אביב 66184

                                                      טל': 03-5669002, פקס: 03-5669001

 

                                                                                                                                   המפרק- המשיב

 

                                        2.          מדינת ישראל

                                                     ע"י ב"כ  מפרקליטות ת"א(אזרחי)

                                                     רח' הנרייטה סולד 1, תל- אביב 64924

                                                     טל': 03-6970222. פקס: 03-6918541

                                                                                                                                                 המשיבה

 

 

 

 

החלטה

 

 

בפני הוגשה בקשה מטעם המבקשת להמשך ניהול הליכים נגד האגודה שלב, הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (בפירוק) המתקיימים בביהמ"ש המחוזי בת.א  1080/01. המבקשת מסתמכת על ס' 267 לפקודות החברות( נוסח חדש), התשמ"ג- 1983 ולאור מתן צו פירוק ומינוי מפרק שניתן על ידי ביום 23.12.03 בעניינה של שלב, הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (להלן: משיבה 1)

 

 

 רקע עובדתי

 

1.                 ביום 14.01.01 הוגשה תביעת נזיקין נגד "שלב" (להלן:  משיב 1 ) ונגד מדינת ישראל (להלן: משיבה 2 ) ע"י נגר מרים (להלן: המבקשת) לאחר פטירת בעלה המנוח נגר יצחק ז"ל שעבד ב"שלב" (להלן: משיבה 1) כנהג מיכליות דלק.

 

2.                 ביום 23.12.03 ניתן צו פירוק לאגודה שלב, הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (להלן:המפרק משיב 1 ).

 

3.                 ביום 04.09.05 נתן כב' ביהמ"ש המחוזי החלטה בה הוא מורה כי ב"כ התובעת(להלן: המבקש) יודיע לבית משפט של פירוק על כך שהוא תובע את הנתבעת (להלן: משיב 1 המפרק) בתביעה זו, ויבקש להמשיך את ניהול ההליך.

 

4.                 ביום 29.09.05 התקבלה בקשה מטעם המבקשת להמשך ניהול הליכים נגד שלב, הקואופרטיב המאוחד להובלת בע"מ (בפירוק). בעקבות החלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 04.09.06.

 

5.                 הבקשה הוגשה בהתאם לס' 267 לפקודות החברות( נוסח חדש), התשנ"ג- 1983 ולאור מתן צו פירוק ומינוי מפרק בעניינה של שלב, הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (להלן: משיבה 1 ).

 

6.                 ביום 10.01.06 הבעתי כי על הצדדים להגיש למזכירות ולצד שכנגד עיקרי טיעונים לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון שהוא 19.2.06 שעה 14.00.

 

7.                 ביום 19.2.06 התקיים דיון במשרדי רשם האגודות השיתופיות.

 

8.                 ב"כ המדינה (להלן: משיבה 1 ) הוזמנה אך לא התייצבה ולא הגישה את עיקרי טיעוניה ואף לא נתנה כל תגובה מטעמה .

 

9.                 לפיכך החלטתי לדחות הדיון ולזמן את ב"כ המדינה (להלן: משיבה 2) והוריתי כי על ב"כ המבקשת להמציא תוך 10 ימים את כתב התביעה המתוקן שהוגש וכן את פרוטוקול הדיון ובו החלטת כב' השופטת מיום 4.9.05 וכן כי ב"כ התובעת ( להלן המבקשת) יודיע לביהמ"ש של הפירוק על כך שהוא תובע את הנתבעת (להלן משיבה 2) בתביעה זו ויבקש להמשיך ניהול התהליך.

 

10.            ביום 13.03.06 התייצבו הצדדים בפני לאחר שהגישו הטעונים כפי שנקבע.

 

להלן עיקרי טענות הצדדים:

 

עיקרי טענות המבקשת

 

11.            המבקשת הגישה תביעת נזיקין נגד "שלב" להלן משיבה 1) לביהמ"ש המחוזי בינואר 2001 בעקבות פטירת בעלה ממחלת הסרטן, בה לקה לדבריה עקב חשיפתו לחומרים  רעילים בתקופת עבודתו כנהג מיכלית אצל משיבה 2 , מדובר בתביעה מורכבת שהתנהלה ביהמ"ש המחוזי במשך כ 4.5 שנים .

 

12.            המבקשת טענה כי רק באוגוסט 2005 מספר ימים לפני ישיבת ההוכחות בביהמ"ש המחוזי ולאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית הודיע המפרק כי משיבה 1 נמצאת בהליכי פירוק.

 

 

13.            המבקשת טענה כי משיבה 1 ידעה על הליך הפירוק אך שתקה ובהתנהגותה זו הרדימה את הצדדים כך שהמבקשת לא ידעה על הליך הפירוק, וכן לא בדקה ברשומות על הליכי הפירוק של משיבה 1.

 

14.            המבקשת טענה  כי  ביהמ"ש המחוזי  הוא המוסמך לדון בתביעת נזיקין זו שהנה מורכבת בנסיבות המיוחדות .

 

לאור טענות המבקשת התבקשתי לקבל את בקשת המבקשת ולאפשר את המשך ההליכים בביהמ"ש המחוזי ולהאריך את המועד להגשת בקשת תביעת חוב ,ע"פ שנטען בבקשות שהוגשו.

 

עיקרי טענות משיבה 2 

 

15.            גם אם היה מגיע כתב הפירוק ביום שהוטל צו הפירוק גם אז היה נכון להורות על המשך ההליכים ב פני ביהמ"ש המחוזי שהוא הערכאה  המקצועית לפסוק בעניין.

 

16.            אין להטיל את אחריות לאיחור דרישת החוב  על התובע (להלן:המבקשת) או על המדינה להלן: משיבה 2) שכן האגודה יצרה מצג שהיא קיימת.

 

17.            משיבה 2 טענה כי היא שוללת את טענת משיבה 1 של ידיעה קונסטרוקטיבית שכן המדינה הנה ככל אדם הנמצא בהליך ואינה חייבת להעלות ממאגר הנתונים שיש אצלה, בגלל שיש לה כל מיני אורגנים שמטפלים בנושאים רבים וכי מדובר בהליך סטנדרטי.

 

18.            עוד טענה משיבה 2 כי האגודה ידעה כי משיבה 2 הנה נושה פעיל במשותף והיא הייתה אמורה למסור למשיבה 2 על הצו.

 

19.            כמו כן טענה משיבה 2  כי במידה  ויקבע שלא כמבוקש על ידה, היא מבקשת כי כבוד הרשם יביע דעתו על מחדלי המנהלים, יש לנו תביעות שכנגדם, יתכן והמפרק היה צריך להופיע.

 

20.            משיבה 2 תטען כי בסמכות הרשם להורות על אי עיכוב ההליכים, האנלוגיה לסעיף 73 לפקודת פשיטת הרגל ,ס' ג' . אם הרשם כשייתן הוראות ויקבע מועד להגשת תביעת חוב בין אם הוא דוחה את בקשת משיבה 2 לעיכוב הליכים אלו או לאחר פסק הדין.

 

21.            משיבה 2 טענה כי היא הודיעה לצד ג' כדי לעמוד על זכיותיה, אם הבקשה  תדחה תהיה היא דרישת חוב מול המפרק ואם הבקשה לא תתקבל הרי הפסיקה שכנגד שתתקבל תהווה את הודעת צד ג', אם ההליכים ימשכו על ידי הערכאה המקצועית ,אי אפשר לכבול את הצדדים בהגשת הודעת צד ג' והיא אינה מכבידה ,אלא מעודדת את טענת המדינה שהחברה היא זו שגרמה נזק לתובע.

 

22.            משיבה 2 טענה לפס"ד בוארון אשר ישאיר את האפשרות לצדדים לבקש ביהמ"ש את חלוקת האחריות בין הצדדים, אף שאיננו מחייב את ביהמ"ש לעשות זאת.

 

23.            עוד טענה המשיבה  כי אין בסיס לטענה שהאגודה  תצטרך להוציא הודעת צד ג' כנגד המדינה ( להלן: משיבה 2 ) כי מהרגע שמשיבה 2 הוציא הודעת צד ג' החזית היא ברורה .....  

 

עיקרי טענות משיבה 1

 

24.            טענותיהם של המבקשת ומשיבה 2 אינן משנות את העובדות, האגודה נכנסה לפירוק בדצמבר 2003, המועד שהיה להגיש את תביעת החוב הנו תוך 60 ימים.

 

25.            בתי המשפט קבעו כי גם אם הטענות  שנעשו על ידי מנהלי משיבה 1 נכונות הרי שבוודאי היה עליהם להגיש  תביעות חוב מיום שנודע להם מפי המפרק על התביעה והם לא עשו זאת ולכן אין ממש בטענות המבקשת ומשיבה 2 כנגד המפרק ולא ניתן לעשות אבחנה בין התביעות וכל מי שהגיש תביעות חוב באיחור.

 

26.            משיבה 1 טענה כי יש למבקשת סעד חילופי לפי ס' 69 לחוק חוזי ביטוח והיא יכולה להגיש תביעה כנגד המבטחים.

 

27.            כמו כן טענה משיבה 1 כי אם התביעה תמשיך היא תגרום נזק  קשה לקופת הפירוק שכן אז יהיה על המפרק להקפיא את כל הליכי הפירוק עד לסיום התביעה ,מאחר וסכום התביעה שעומד על כ 4 מיליון ₪ אינו מאפשר למפרק להמשיך.

 

28.            לטענת המשיבה מספר 1 היא אינה סבורה כי ההליך יסתיים בקרוב והוא ימשיך שנים מספר מאחר וכרגע לא נערך אפילו קדם דיון בתיק זה ,ככל שהליך הפירוק  מתארך קופת הפירוק מתדלדלת, לאור ההוצאות, לאור הודעת צד ג' כנגד משיבה 1 והודעת משיבה 2 כנגד האגודה(להלן משיבה 1).

 

29.            במידה ויוחלט להורות על המשך ההליכים מתבקש בזאת לדחות את בקשת המדינה (להלן משיבה 2) ולהוציא את הודעת צד ג' ,מאחר וזה יאריך את ההליכים ויסבך אותם.

 

30.            משיבה 1 טענה כי בפס"ד בוארון נפסק כי ברגע ששני נתבעים מעולים במשותף בנזיקין אין צורך במשלוח הודעת צד ג' מאחד לשני.

 

 

לאחר שעיינתי בחומר שלפני הריני קובע כדלקמן:

 

31.            סעיף 267 לפקודות החברות( נוסח חדש), התשמ"ג- 1983 ( להלן:"הפקודה")

"משניתן צו פירוק או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע" שומה עלינו כי צו הפירוק ניתן בבימ"ש לפירוק, משהובאה ההכרעה בפני באם להמשיך הליך זה בבימ"ש המחוזי ובין אם לאו בפני, אקבע כי ההליך שמהותו תביעת נזיקין ושהחל בביהמ"ש המחוזי מן הראוי שימשיך להתנהל בביהמ"ש המחוזי.

 

32.            משיבה 1 ביקשה לדחות את בקשת המבקשת בטענה כי למבקשת ולמשיבה 2 היה  60 יום מיום מתן צו הפירוק להגיש את דרישת החוב לה הן טוענות ומשלא נהגו כך אחרו את מועד הגשת דרישת החוב, בנסיבות העניין אני דוחה את טענת משיבה 1, אומנם לרשויות המדינה זרוע ארוכה, אך יחד אם זאת אין לצפות שהרשויות ידעו כי ניתן צו פירוק למשיבה 1 קל וחומר לגבי המבקשת, שאין ספק כי היה לה אינטרס לדעת כי משיבה 1 נמצאת בפירוק שכן מטרתה היא לקדם בכל דרך את טענתה לסכום פיצויים שלדעתה מגיעים לה ואין ספק כי אילו ידעה כי משיבה 1 נמצאת בפירוק היה הדבר יכול רק להועיל לה ואולי היה בכך אף כדי לזרז את ההליך בתביעה שהגישה.

 

33.            אינני רואה  במקרה דנן את האחור כרשלנות או כמעשה מכוון מצד המבקשת, ואני נוטה ללכת בדרך מקלה כלפי המבקשת מהטעמים המיוחדים ע"מ לאפשר למבקשת להגיש את דרישת החוב מהמפרק במסגרת צו הפירוק.

 

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980  [תיקון אחרון 10/8/05] .

71. חובות בני תביעה [3)30)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]

 

 (ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר;הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

 

34.            בנסיבות העניין היה על  ב"כ משיבה 1 לידע את הצדדים על מתן צו הפירוק שניתן ביום  23.12.03, שכן  הצדדים כבר התדיינו בביהמ"ש המחוזי בת.א 1080/01 החל מתאריך 14.1.01 ועל המפרק בתפקידו היה לדעת כי מתנהלים הליכים משפטיים כנגד משיבה 1 ,ולכן מצופה ממנו להודיע לצדדים על צו הפירוק והעובדה שהמפרק מצא לנכון להודיע על מתן צו הפירוק רק באוגוסט 2005 איני יכול לסייע לטענת המפרק. במיוחד לאור העובדה שרק ביום ה 17.8.05 כשנתיים לאחר מתן צו הפירוק הגישה משיבה 1 (להלן: המפרק) בקשה לעיכוב הליכים. והעובדה היא שמרגע בו נודע למבקשת על הבקשה לעיכוב הליכים עקב צו הפירוק הפנתה בקשה אלי להמשך הליכים בביהמ"ש המחוזי.

 

35.            לטענת משיבה 1 להוציא את הודעת צד ג' מטעם משיבה 2, משיבה 2 הגישה "הודעה ובקשה" ואליה צירפה "הודעה לצדדים שלישיים" (מסמך המסומן ב' ע"י משיבה 2), בהודעה זו אין  אזכור לתאריך ההגשה ו/או לתאריך בו נתקבל בביהמ"ש המחוזי בתל- אביב- יפו ולכן לא ברור האם ההודעה נתקבלה בביהמ"ש או לאו ו/או נתקבל במועד ו/או באיחור לפיכך הנני קובע כי במידה וההודעה לצד השלישי הוגשה ונתקבלה במועד לביהמ"ש המחוזי הרי שעניינה ידון בביהמ"ש המחוזי, היה וההודעה לצד השלישי הוגשה לביהמ"ש המחוזי באחור אני קובע כי אין לה נפקות נשוא הליך דנן בשל הזמן הרב שעבר מאז מתן צו הפירוק, לפיכך אני קובע כי לא ניתן יהיה היום להגיש הודעה לצד השלישי ע"י משיבה 2 .

 

36.            אינני רואה כי המפרק ו/או הרשם הם הערכאה הנכונה לבירור הסוגיה המשפטית של תביעת נזיקין  דנן, בתיק המתנהל בבימ"ש המחוזי אשר נמצא באיבו.

 

 

37.            יחד אם זאת אבקש את כבוד ביהמ"ש במידת האפשר שלזרז את ההליכים ע"מ שלא לפגוע בנושים האחרים, שכן בקופת המפרק מצויים סכומים האמורים להיות מחולקים בין הנושים, וכל עיקוב בהליכים יכול שלפגוע הן בנושים והן בהליך הפירוק  עקב הוצאות נוספות העלולות להצטבר כתוצאה מהתמשכות ההליכים.

 

 

לפיכך אני קובע

 

ההליכים בת.א 1080/01 ימשכו  בביהמ"ש המחוזי בתל – אביב – יפו, בכפוף להערתי בפסקה 35 להחלטתי.

 

 

ניתן היום 21.03.06

 אורי  זליגמן עו"ד