האם די בנוהג כדי לכפות על המועצה האזורית זבולון להאריך הסכם להספקת שירותי הסעות עם חברת שי עופרים?

העובדות הרלוונטיות:

בקיץ 2006 ערכה המועצה האזורית זבולון האזורית זבולון מכרז פומבי, להתקשרות עם ספקי שירותי הסעות להסעת תלמידי חינוך מיוחד בתחומה.

שי עופרים זכתה במכרז במספר קווי הסעה ובהם: מנופית לקריית טבעון- הלוך ושוב, מאושה למגידו- הלוך ושוב, מאיבטין ליפיע- הלוך ושוב ומרמת יוחנן לאלונים- הלוך ושוב.

כמו כן נחתם הסכם למתן שירותי הסעות בין הצדדים, אשר תוקפו היה לשנה"ל תשס"ז, החל מיום 1.9.06 ועד יום 30.6.07.

ביום 15.08.07 הוארך ההסכם בשנה נוספת עד ליום 30.06.08.

בכל תקופת ההסכם וההארכה נהגה המועצה האזורית זבולון לשנות את קווי הפעילות של שי עופרים.

לקראת שנת הלימודים תשס"ט לא פנתה המועצה האזורית זבולון לשי עופרים על מנת להאריך את ההסכם, וביום 28.08.08, שלושה ימים לפני תחילת שנת הלימודים, הודיעה המועצה האזורית זבולון לשי עופרים, כי אין בכוונתה להאריך את ההסכם עימה.

קווי הפעילות של שי עופרים נמסרו לחברות אחרות שזכו במכרז המקורי משנת 2006, ומאז הפעילו קווים אחרים במועצה.

טענות שי עופרים:

אי הארכת תוקפו של ההסכם נובעת משיקולים זרים, מחיריה של שי עופרים וכן תפקודה במהלך ההסכם לא משאירים מקום לספק כי היה על המועצה האזורית זבולון להאריך את ההסכם, או לחילופין לצאת במכרז חדש לקווים של שי עופרים.

שי עופרים הסתמכה על הארכתו של ההסכם בשנה נוספת בכך שהתקשרה עם נהגים וקבלני משנה לצורך העבודה. 

טענות המועצה האזורית זבולון:

הסעד שמבקשת שי עופרים נובע מההסכם שנחתם לאחר שנה ולא כתוצאה מהמכרז ועל כן אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתיק.

כמו כן, לגופו של עניין הסמכות להארכת ההסכם ניתנה למועצה, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, ועל כן אין לשי עופרים זכות לכפות על המועצה את המשך ההסכם.

שי עופרים לא הייתה צריכה להסתמך על המשך ההסכם, מכיוון שעל פי ההסכם המועצה האזורית זבולון צריכה להודיע לשי עופרים 60 ימים לפני סיומו של ההסכם, במידה והיא מעוניינת להמשיכו, משלא הודיעה היה על שי עופרים להניח כי ההסכם פג. 

כמו כן במהלך ההתקשרות בין הצדדים הגיעו תלונות רבות נגד שי עופרים ולכן בחרה שלא להאריך את ההסכם. 

אין המועצה האזורית זבולון מחויבת לערוך מכרז חדש, ניתן להעביר את קווי ההסעות לזוכים אחרים במכרז המקורי.

על טענות אלו השיבה שי עופרים:

החוזה נחתם בעקבות המכרז ועל כן אין הוא מתנתק מדיני המכרזים אלא מקיים דואליות נורמטיבית ולפיכך תוכנו, ביצועו ופרשנותו של החוזה כפופים לדיני המכרזים ולדיני החוזים ועל כן יש סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים.

הארכת ההסכם הראשונה נעשתה שלא לפי תנאי ההסכם, שי עופרים המשיכה לספק למועצה האזורית זבולון שירותים גם לאחר תום ההסכם הראשון ורק לאחר כחודשיים נחתם ההסכם להארכה, שי עופרים הסתמכה על ניסיון העבר ולכן חשבה שההסכם יוארך.

על פי תנאי המכרז אין המועצה האזורית זבולון רשאית להעביר את הקווים בהם זכתה שי עופרים במכרז לחברות אחרות.

השופטת וילנר פסקה:  

אין ספק כי עילתה של העתירה הינה עילה חוזית ולא עילה מדיני המכרזים. עסקינן בתביעה אזרחית רגילה ועל כן אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתיק.

לגופו של עניין נפסק כי טענות שי עופרים כלפי המועצה האזורית זבולון נעדרות כל בסיס משפטי. על פי ההסכם למועצה שמורה הזכות, בהתאם לשיקול דעתה בלבד, להחליט על הארכת תוקף ההסכם לשנים תשס"ח ותשס"ט.

השופטת אף קיבלה את טענת המועצה האזורית זבולון כי משלא הודיעה לשי עופרים כי בכוונתה להאריך את ההסכם 60 ימים לפני סיומו, לא הייתה צריכה שי עופרים להסתמך על הארכתו של ההסכם ולהתקשר עם ספקים.

לא קיימת לשי עופרים כל זכות להארכת ההסכם בשנה נוספת. לא זכות חוזית, לא זכות שבדין ואף לא זכות מכוח הנוהג.

גם טענת שי עופרים כי בעבר המועצה חידשה את ההסכם, באופן שונה מהמסוכם נדחתה.

כמו כן שי עופרים לא הצליחה להראות כי המועצה האזורית זבולון אינה רשאית להעביר את קווי ההסעות של שי עופרים לזוכה אחרת במכרז. 

לסיכומו של עניין העתירה נדחתה ונפסק כי על שי עופרים לשאת בהוצאות המשפטיות ושכ"ט עו"ד של המועצה האזורית זבולון בסך של 8,000 ₪.  

ניתן ביום 25/09/2008.