האם הוחלט ואושר באסיפה הכללית של אגודת גאולי תימן להקים תחנת דלק? האם התקיימה בכלל אסיפה? האם יש טעות סופר בתצהיר האגודה? או שכל הסיפור הוא רק סכסוך פרטני שנתגלע בין הצדדים?

בפני רשם האגודות השיתופיות עו'''ד אורי זליגמן תיק 485-503/08. יהונתן אריה נ' אגודת גאולי תימן – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                         תיק מס'   485/503/08                     

 

                                                                                       

 

 בעניין:  יהונתן אריה, ת.ז 054881271

   ע"י ב"כ עו"ד אפרת קלש- משען מ. זליגמן ושות'

            מדרך מנחם בגין 23, תל אביב 66184

            טלפון: 03-7101616 ; פקס: 03-7101617

 

המערער;

         

 - נ ג ד -

 

 

            אגודת גאולי תימן – מושב עובדים של הפועל המזרחי                                                                                 

            להתיישבות חקלאית שיתופית  בע"מ

            ע"י ב"כ עו"ד אריאל משה

            רח' הרברט סמואל 75, חדרה

            טלפון: 04-6337271 ; פקס: 04-6222938   

המשיבה;

 

 

 

החלטה

 

 

בפני השגה על החלטת הבורר, עו"ד רון בן מיור (להלן: "הבורר") אשר מונה על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"). הבורר מונה לשם בדיקת טענותיו של מר יהונתן אריה נגד (להלן: "המערער") כנגד אגודת גאולי תימן - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"), ולמתן סעדים הצהרתיים. הבורר נתן את החלטתו, ופסק כי יש לדחות את תביעתו של המערער בכל המחלוקות, למעט בעניין הסעד החלופי בדבר נקודת התדלוק בחלקה 8 ב' בגוש 8394 (להלן: "נקודת התדלוק"), ועל החלטה זו מונח הערעור בפניי.                         

 

                                                                                                                                

lawdata - דטהחוק

טענות הצדדים

טענות המערער

1.                  לטענת המערער, בדצמבר 1999, התכנסה האסיפה הכללית של האגודה ואישרה הקמת תחנת דלק בחלקות 8 א' ו-17 א' בגוש 8395. למערער אין ברשותו פרוטוקול בכתב, המאשר את הקמת תחנת הדלק. למרות זאת, הוא טוען כי ניתן ללמוד על קיום אספה זו מפרוטוקול קודם של האסיפה מיום 10.7.99, ממכתב וועד האגודה מיום 12.12.99 ומעדויותיהם של המערער, מר מסוארי ומר כוכבי.

2.                  לטענת המערער, חברי הועד ידעו על כוונתו ליישם את החלטת האספה הכללית משנת 1999, בדבר הקמת תחנת הדלק. המערער, תומך טענתו במספר מסמכים, ביניהם: מכתב ועד האגודה מיום 10.10.99 החתום על ידי  מר כוכבי ומר יהואש, ובקשה להיתר בניית "תחנת דלק" בחתימתו של מר יהואש. עוד ועוד, טוען המערער כי שלושה מחברי הועד החדש כיהנו גם בוועד הקודם והכירו את האישור לבניית תחנת הדלק.

3.                  בהמשך טען המערער, כי המסמכים שנחתמו בשם האגודה, נחתמו כדין, ומחייבים את האגודה. המערער מבסס את טענותיו על סמך תצהירי מורשי החתימה של האגודה, מתאריך 21.6.00, בקשה להיתר בניה, ותשריט תחנת הדלק. בהקשר זה מוסיף וטוען המערער, כי מר יהואש חתם על המסמכים כשהוא מודע היטב לתוכנם וזאת לאור נוהג של שנים, לפיו, חתימה בודדת  כמו בעניינו, הספיקה, לניהול ענייני האגודה.

4.                  טענה חלופית של המערער היא כי יש לאפשר לו למצות את ההליכים ליישום החלטת האסיפה הכללית מיום 20.6.00, בה אושרה הקמת נקודת תדלוק בחלקה 8 ב' בגוש 8394.

5.                   לטענת המערער, נפלה טעות בידי הבורר אשר התבסס בהחלטתו על תצהיר האגודה שנחתם בתאריך 20.6.2000 והתייחס לגוש 8395. עיון בתצהיר, מגלה כי הוא מתייחס לשטח של כ-3,400 מ"ר, זהו שטח של חלקה 8 ב' בגוש 8394 השייכת למערער ולגביה ניתנה החלטת האסיפה הכללית, המאשרת למערער הקמת נקודת תדלוק. לטענתו, טעות זו בהחלטת הבורר משמעותית לקיום הסעד החלופי אשר התבקש על ידיו כדי שיוכל להקים תחנת תדלוק בגוש 8394.

6.                  עדות עו"ד אינסלר- לטענת המערער, שגה הבורר כאשר הכריע בסוגיית תצהירו של מר יהואש ובשאלה האם נחתם התצהיר הנדון בפני עו"ד אינסלר. שכן, הבורר לא שעה לבקשת המערער לשמיעת עדותו של עו"ד אינסלר, בנימוק כי  זו אינה רלוונטית לשאלה שבמחלוקת, אך בו בעת, קבע כי ספק אם החתימה על התצהיר, מחייבת את האגודה.

 

טענות המשיבה

7.                  טוענת האגודה, כי המערער לא עמד בנטל הוכחת הראיות הרובץ על כתפיו ולא הציג כל אישור או אסמכתא  כי ניתן לו אישור להקמת תחנת דלק זמנית או קבועה על ידי אספת האגודה, ולפיכך דין תביעתו להדחות.

8.                  עוד טוענת האגודה, כי בשנת 1999, כלל לא התקיימה אסיפה כללית, אשר לטענת המערער, מכוחה אושרה הקמת תחנת הדלק המדוברת. שנית, העדים בתיק שינו את גרסאותיהם בתצהירם ובחקירות מספר פעמים ולא ניתן להסתמך על אמינותם. שלישית, העובדה כי המערער לא הביא עדים נוספים אשר יאשרו את קיום האספה המדוברת והאישור, שכביכול ניתן במהלכה למרות שעדיו כשלו בהוכחת טענותיו.

9.                  חברי האגודה והוועד לא היו מודעים לפעילותו של התובע ושלוחיו, ופעילותם לא אושרה על ידי מוסדות האגודה. יתרה מכך, טוענת האגודה, כי מר כוכבי אשר חתם לבדו על המסמכים המאשרים, לא ידע כלל על מה הוא חותם וקיימת אפשרות כי הולך שולל על ידי המערער כנדרש מהם.

10.              הוסיפה וטענה האגודה, כי דרך  הגשת הערר על החלטת הועדה המקומית, שלא להקים את תחנת הדלק בגוש 8395, נעשתה שלא כדין. להגשת הערר לא קדם כל דיון בוועד האגודה; הערר נחתם על ידי מר כוכבי בלבד, אשר לטענתו שלו, לא ידע על מה הוא חותם, ונציגיה המוסמכים של האגודה לא הופיעו בדיונים בפני ועדת הערר.

11.              בניגוד לטענות המערער, טוענת האגודה כי מעולם לא אישרה הקמת "תחנת תדלוק", הן בגוש 8394 והן בגוש 8395. האישור היחיד, ניתן באספת חברי האגודה ביום 20.6.2000 ל"הקמת נקודת תדלוק סולר ושמנים בגוש 8394 חלקה 8 ב." יתרה מכך, טוענת האגודה כי בפסק הבורר אושרה החלטה זו ונקבע "כי לא ניתן למנוע מהתובע לפעול בדיוק בהתאם להחלטת האסיפה הכללית מיום 20.6.2000 בקשר להקמת נקודת סולר ושמנים בגוש 8394 חלקה 8 ב'." לפיכך, לא ברורה טענת המערער, לפיה ניתן לו אישור להקמת תחנת הדלק, שכן, אישור שכזה לא ניתן לא על ידי האגודה ולא בפסק  הבורר.

12.              תצהירו של מר יהואש - לטענת האגודה, תצהיר זה אינו רלוונטי לשאלות שבמחלוקת, ולכן נכון עשה הבורר כאשר דחה את בקשתו של המערער לזמן את עו"ד אינסלר להעיד. שכן, גם והיה ותצהיר זה נחתם בפני עו"ד אינסלר,  הוא אינו תואם את החלטת האספה המאשרת נקודת שמנים וסולר בלבד, ולפיכך אין לאוכפו.

דיון והכרעה

13.              תיק זה, עניינו בתביעה שהגיש המערער נגד האגודה למתן סעדים הצהרתיים, בנוגע להחלטת האסיפה הכללית משנת 1999 ומיום 31.8.08 ובנוגע להיתר פעולות האגודה בדבר  הקמת תחנת הדלק בחלקה 8א' בגוש 8395 (להלן: "תחנת הדלק"). המערער עתר על מנת לקבל צו עשה, אשר יורה לאגודה למשוך את הערר שהוגש מטעמה ו/או לא לנקוט בכל פעולה מול ועדת הערר בעניין תחנת הדלק. המערער עתר לסעד חלופי, ולפיו אם וככל שיקבע כי החלטת האסיפה הכללית משנת 1999 בטלה ו/או לא נתקבלה, יינתן סעד הצהרתי, לפיו ההחלטה מיום 20.06.00 בדבר הקמת נקודת התדלוק.

14.              האגודה מצידה טוענת, כי מעולם לא ניתן למערער אישור להקמת תחנת דלק וכי המסמכים עליהם חתומים בעלי התפקידים באגודה אינם תקפים. עוד ועוד טוענת האגודה, כי האישור היחיד אשר ניתן למערער הינו להקמת נקודת תדלוק סולר ושמנים בגוש 8394 חלקה 8 ב, ולפיכך אין לחייבה בגין מסמכים אשר נחתמו ללא אישורה וידיעתה, המאשרים נושאים אחרים.

15.              בתאריך 22.10.08, מונה עו"ד רון בן מיור לפי סעיף 52(2) לפקודה כבורר בין הצדדים, בתיק שבנדון. הצדדים הכירו בסמכותו של הבורר לדון בתיק.  המצהירים נחקרו מטעם הצדדים, ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם.

16.              ההלכה הרווחת, אשר נקבעה לראשונה בע"פ 125/50 דוד יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל,  מצוין, כי אין זה נהוג שערכאת ערעור תתערב במסקנות הערכאה הראשונה אלא אם התגלה כי ערכאה זו, הגיעה להחלטתה לפי אמות מידה מוטעות, או כי ההחלטה אינה עומדת במבחן "השכל הישר".

בברע"א 7789/09 ‏- משמרת מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מושבי השרון ועמק חפר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, נכתב:

 

"הלכה היא כי אין ליתן רשות ערעור על החלטות שניתנו בענייני בוררות אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או מקום בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור משיקולי צדק ולמניעת עיוות דין."

 

     בהקשר זה נכונים דברי השופט בך בע"פ 4912/91 ירון תלמי נ' מדינת ישראל:

/91 ירון תלמי נ' מדינת ישראל , מח (1) 581 1 ירון תלמי נ' מדינת ישראל , מח (1) 581

 

"הכלל, לפיו אין בית משפט לערעורים נוהג להתערב בממצאיה העובדתיים הנקבעים על ידי הערכאה הראשונה ובמסקנותיה בדבר מהימנות העדים שהופיעו בפניה, אינו עומד במבחן, כאשר בלאו הכי עולה ברורות, מעיון בפרוטוקול הדיון, שקביעותיו של בית המשפט קמא נכונות הן, וכי כל אדם בר דעת היה מגיע לאותן מסקנות. במקרה כזה אין למעשה צורך באותו כלל. לעומת זאת עומד הכלל במבחן, כאשר קריאת פרוטוקול הדיון בלבד אכן משאירה מקום לתמיהות, לנקודות סתומות ול'אורות אדומים'. כאן נאלץ בית המשפט שלערעורים לסמוך על נסיון החיים ולהערכתו הפסיכולוגית המעמיקה והנכונה של השופט השומע את העדים ומתרשם מהם ישירות, ובלבד שלא יעלה מחומר הראיות ומפסק-הדין שבית המשפט שגה בעליל בהערכת העדויות, התעלם מחלקן של אלה, או הסיק מסקנות אשר אינן עומדות במבחן השכל הישר".

 

 עוד נפסק בעניין התערבות בית משפט כערכאת ערעור בהחלטת אספה כללית בבע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים:

 

"הלכה היא כי בית משפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת אספה כללית שהיא אורגן של אגודה שיתופית, אלא הביקורת  על ההחלטה דומה בהיקפה וביעלותה לזו המקובלת במשפט המנהלי..."

 

לעניינו נכונים גם: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605, 615 (2003); רע"א 6836/09 ברוך פלד אחזקות בע"מ נ' יעקב קנדי אחזקות בע"מ ([פורסם בנבו], 24.1.2010) בפסקה 10).

17.              אינני מוצא סיבה להתערב בהחלטת הבורר ולשנותה. שכן, לא עולה מחומר הראיות ומפסק הבורר כי נעשתה שגיאה בהערכת העדויות או כי הבורר הסיק מסקנות אשר אינן עומדות במבחן השכל הישר. יתרה מזאת, הנני סבור כי הבורר בדק וחקר את כלל טענות הצדדים בצורה מקיפה ודן בהרחבה בשאלות האמורות ובהתאם לנתונים שנגלו בפניו, נתן את החלטתו בתאריך 8.12.2009. אף על פי כן, אתייחס בקצרה לטענות המערער:

א.                                 האם קיימת טעות סופר בדבר מספר החלקה בתצהיר האגודה מתאריך 21.6.2000, אשר הוגש למנהל מקרקעי ישראל ומתייחס לחלקה 8395 ולא לחלקה 8394 כפי שטוען המערער.

ב.                                 מהו המשקל אשר יש לייחס לתצהיר האגודה וחתימתו של מר יהואש מטעמה, המתייחס לאישור האספה הכללית של האגודה מיום 20.6.2000, להקמת נקודת תדלוק בגוש 8394.

18.               השאלה הראשונה אשר הועלתה, עניינה לטענת המערער כי קיימת טעות סופר בתצהיר האגודה בדבר מספרי החלקות, אשר בעקבותיו נתן הבורר את החלטתו. לאחר בדיקת חומר הראיות והחלטתו של הבורר, הנני מאשר כי החלטת הבורר וקביעתו למתן הסעד החלופי, הינה כפי שמצוין בפרוטוקול האגודה מתאריך 20.6.2000, "להקמת נקודת תדלוק  סולר ושמנים בחלקה 8 ב' גוש 8394 " ולא בגוש 8395, היא הנכונה, כפי שמצוין בפרוטוקול אספת האגודה מתאריך 20.6.2000:

" הוחלט על דעת 16 חברי האגודה לאפשר להקמת נקודת תדלוק סולר ושמנים בגוש 8394 חלקה 8 - ב'..."

 

19.              השאלה השנייה, עוסקת בתצהירו של מר יהואש מטעם האגודה ובשאלה האם נחתם כדין בתאריך 20.6.2000 ואושר על ידי עו"ד אינסלר. לעניין זה, הנני מקבל את החלטת הבורר שלא לזמן את עו"ד אינסלר להעיד בפניו תחת הנימוק של חוסר רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת. יתרה מכך, הנני מוצא לנכון לציין, כי התנהגות המערער וחברי הוועד החתומים על ההצהרות בעניינו (מר יהואש ומר כוכבי) מעלה שאלות רבות, שאין בהן  בכדי להוסיף לטענותיו של המערער אלא לגרוע.

20.              תצהיריהם של מר יהואש וכוכבי נחתמו בהרף עין ובהיסח הדעת המתבקש מתוקף תפקידים כמורשי חתימה באגודה, וקיים גם חשש לכך שנחתמו בצורה שאינה הולמת את נסיבות העניין, כפי שמציין מר יהואש בתשובתו בישיבת בוררות מתאריך 29.6.2009:

 

"חתמתי שאני מורשה חתימה וע"ס ההחלטה אושרה ליוני הקמת נקודת דלק. חתמתי בבית של יוני לא היה עורך דין שחתמתי, לא מכיר את עו"ד אינסלר". (כך במקור עמוד 5).

 

עוד מוסיף מר יהואש בחקירתו:

 

"ש: למה חתמתם על תכנית נספח 11 לתצהיר יוני אם לא הסכמת לתחנת דלק ב- 8395 .

ת: אני משיב שזו חתימתי. את התוכניות הביא לי יוני אחרי שחזרתי מהעבודה ובקש לחתום כי מאיר כוכבי (יושב ראש האגודה- הוספה שלי, א.ז) חתם לו. לא אמר לי שזו תחנת דלק. אני חתמתי בתום לב.

ש: מה חשבת שזה?

ת:חשבתי שזו תוכנית לבניית מבנה בנחלה. במועצה אמרו לי שהחתימה היא פורמאלית. לא שאלתי אותו מה זה, סמכתי עליו שמביא לי תוכניות בניין.

לא קראתי את הכותרת "תחנת תדלוק" יוני עבד עליי.

לא הסתכלתי על זה וחתמתי בתום לב.

אני חותם על תוכניות, אני לא מבין בהם ועל בסיס אמון

על תוכניות שיושב ראש חתם אני לא צריך להתייעץ. "

 

21.              לעניין זה מתאימים דברי  השופט זמיר בבג"ץ 2148/94  אמנון גלברט נ' נשיא

    בית המשפט העליון, פ''ד מח(3) 573:

 

"מה טעם לא תצהיר עליה, והרי אמת היא אחת, בין שבאה היא בכתבה בעיתון בין שבאה היא בתצהיר לבית-משפט? נמצא לנו אפוא, שעתירת העותרים - על פניה - אין היא ראויה כי תעבור את ספו של בית המשפט הגבוה לצדק, ולו מן הטעם שבתוכנה לא מילאה אחרי תנאי מוקדם הנדרש מכל עתירה. וכך גם ראוי שיהיה: תמיכת עתירה בתצהיר פירושה הוא, שפלוני -המצהיר - נוטל על עצמו סיכון כי דברו יוכח כלא אמת, ומשיוכח כך ישא פלוני בתוצאות המתחייבות מן הדין..." (הדגשה שלי: א.ז).

 

"... הליך שיצרה תקנה 7 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק מתשמ"ד, וכדי למנוע אי-צדק ועיוות מוטל עלינו נטל במקרים כגון אלה שלפנינו. וכך נאמר: כנגד תצהיר יעמוד תצהיר, וכנגד אמירת-סתם תעמוד אמירת-סתם; ובמקרה זה האחרון, די יהיה בהכחשה כדי לסתור דבריו של עותר וכדי לשלח אותו ריקם לביתו. "(הדגשה שלי: א.ז).

 

22.              לאור האמור לעיל, אינני מוצא לנכון להורות על תיקון פסק הבורר ושמיעת עו"ד אינסלר. גם במידה והיה מוצא הבורר, כי תצהיר זה נחתם בפני עו"ד אינסלר, אינני  סבור כי יש להכיר בתצהירים אלו כנכונים. שכן, נסיבות החתימה על תצהירם אלו והשאלה, האם הבינו המצהירים על מה הם חותמים, נראות עלומות.

 

סוף דבר

23.              במקרה שלפני, על אף שהמבקש ביקש לתלות את בקשתו כביכול בטעויות סופר  אשר הובילו לפסק הבורר, נראה כי מדובר בסכסוך פרטני שנתגלע בין הצדדים, אשר הסכימו כי מחלוקת זו תוכרע בבוררות.     לאחר בדיקת העובדות בתיק והחלטת המפרק, אינני מוצא כל סיבה, הן בחומר הראיות והן בפסק הבורר להתערב בהחלטת הבורר ולשנותה,  ולפיכך הנני דוחה את ההשגה ומאשר את פסק הבורר.

24.              כפי שקבע כבוד הבורר, החלטת האסיפה הכללית מיום 20.6.2000 ואישורה להקמת נקודת תדלוק לסולר ושמנים בגוש 8 ב' חלקה 8394, תקפה.

25.              הנני מחייב את המערער לשאת הוצאות המשיבה בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ, מיום החלטתי ועד לתשלומו המלא בפועל למשיבה.

ניתן היום  25/07/2010, יד באב,     בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

 

עו"ד אורי זליגמן

                       אורי זליגמן, עו"ד

                  רשם האגודות השיתופיות

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: