האם התבטאויות של ראש מועצה כנגד עובדת המועצה, שנאמרו במסגרת ישיבות מליאה, חוסות תחת הגנה מפני לשון הרע?

העובדות הרלוונטיות:

המערערת, יעל אשל, משמשת כמבקרת פנים במועצה האזורית גלבוע. המשיב, דני עטר שימש לימים כראש המועצה האזורית גלבוע.

לאורך השנים בהם עבדו ביחד התלוננה יעל אשל, לא אחת, על תנאי עבודתה וכן על כך שמציבים מכשולים בדרכה המונעים ממנה לעשות עבודתה כהלכה.

יעל אשל טענה כי בישיבת מליאה של המועצה האזורית גלבוע, דני עטר השמיע ביטויים כמו "לאף אחד לא הייתה כוונה לקלוט למועצה ענייה כשלנו, לעבודה מבקרת שתעורר פרובוקציות כל הזמן. לפני הבחירות תוך כדי הבחירות ואחריהן" וכן טען כי יעל אשל נפגשה עם חבר קיבוץ גבע ודיווחה לו על ליקויים במועצה האזורית גלבוע.

כמו כן, בישיבה נוספת סיפר דני עטר כי יעל אשל העבירה לעיתון מקומי דוחות ביקורות שערכה, עוד בטרם העבירה אותם למועצה עצמה. דני עטר הוסיף כי יעל אשל אינה רוצה לעבוד ואין היא עובדת כבר 4 שנים, ניתן לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שהיא הגיעה לעבודה וכל רצונה של יעל אשל הוא לנגח ולהראות כי המועצה האזורית גלבוע אינה מתפקדת כשורה.

בישיבת מליאה נוספת טען דני עטר כי יעל אשל גונבת כספים מהמועצה.

יעל אשל הגישה תביעה לבית המשפט השלום בטענה כי דבריו של דני עטר מהווים לשון הרע.

מנגד דני עטר טען כי הדברים שנאמרו בישיבות, מופיעים אך ורק בפרוטוקולים ועל כן אין הם מהווים לשון הרע.

בית משפט השלום דחה את התביעה של יעל אשל, וקבע כי האמרות המיוחסות אכן נאמרו על ידי דני עטר וכן הדברים מהווים פרסום כמשמעו בחוק איסור לשון הרע, וכי הדברים אכן מהווים לשון הרע. עם זאת בית המשפט קבע כי לדני עטר, כראש מועצה קיימת הגנה במסגרת החוק, מכיוון שהדברים נאמרו במסגרת ישיבות מליאה וביקורת.

מכאן הערעור לבית המשפט המחוזי.

טענות יעל אשל:

בית משפט השלום טעה כאשר העניק לדני עטר את ההגנה של סעיף 13(9) לחוק לשון הרע. הטענה להגנה על סמך סעיף זה מהווה הרחבת חזית ועל כן בית המשפט היה צריך לדחות אותה.  

בית משפט השלום טעה בקובעו כי יעל אשל הסכימה להרחבת החזית, כאשר לא הגישה סיכומי תשובה.

בית המשפט טעה שקבע כי הפרסום הינו פרסום מותר מכיוון שנעשו על פי היתר רשות מוסמכת, כמו כן סעיף 13(9) עוסק בהגנה על חברי כנסת ועל כן אין להרחיב את ההגנה גם כלפי ראש מועצה אזורית.

המועצה האזורית גלבוע אינה רשאית להתיר לפרסם פרסומים מהסוג הנדון.

הדברים שהטיח דני עטר לא היו על סדר היום ועל כן הדברים נאמרו ללא הקשר לנושאים שהועלו בישיבות.

טענות דני עטר: 

יש לדחות את טענת יעל אשל בעניין הרחבת החזית.

הדברים שנאמרו על ידו חוסים בצל הגנת סעיף 13(9), ומהווים משום פרסום מותר.

הדברים שנאמרו, היו במסגרת דיונים אודות דוחות ביקורת הפנים שערכה יעל אשל ונושאים נוספים הקשורים לעבודתה, על כן הדברים שנאמרו על ידו במהלך הישיבות נוגעים לעבודתה של יעל אשל כמבקרת פנים ונוגעים לתפקידו כראש מועצה.

הרשות המוסמכת הינה מליאת המועצה האזורית גלבוע וועדת הביקורת, בהן התקיימו דיונים אודות דוחות ביקורת הפנים שערכה יעל אשל ונושאים נוספים הקשורים לעבודת יעל אשל, על כן, הדברים שנאמרו על ידו במהלך ישיבות אלה נוגעים לעבודת יעל אשל כמבקרת פנים ונוגעים לתפקידו כראש המועצה.

דני עטר הוסיף וטען כי אין ממש בקביעת בית משפט השלום כי הדברים שנאמרו על ידו בשתי הישיבות הינם בבחינת לשון הרע, כפי שקבע בית משפט השלום, לטענתו אמירותיו מהוות ביקורת לגיטימית.

כמו כן בית משפט השלום התעלם מראיות שהוצגו בפניו, אשר מבססות את טענת אמת דיברתי של דני עטר.

בית המשפט המחוזי קיבל בפסק דינו של השופט בנימין קיבל את הערעור וקבע כי:

דני עטר פרסם עובדות שאינן נכונות, כאשר אין זה מתפקידו כראש מועצה לפרסם עובדות לא נכונות, אשר אינן קשורות לנושאים שהיו חלק מסדר יומן של מליאת המועצה האזורית גלבוע וועדת הביקורת, והנאמרות על רקע אישי.

השופט ארבל פסק כי לא מתקבל על הדעת כי "יתאפשר לנושאי משרות ציבוריות לפרסם כנגד אחרים, ולו עובדי הרשות, דברי בלע שאינם נכונים, תוך שהם חוסים בצילה של הוראת הסעיף".

דבריו של דני עטר לא התחייבו מהוראות דין או מהוראה של רשות מוסמכת, וכן לא ניתן היתר כל שהוא על ידי רשות מוסמכת לדבריו, אשר לא התייחסו לנושאים אשר עמדו על סדר יומן של ישיבות אלה. 

משכך, אמירותיו של דני עטר אינן חוסות בצילה של הגנת סעיף 13 (9) לחוק.

אין חולק, כי דבריו של דני עטר מהווים משום לשון הרע. כך פסק גם בית משפט השלום.

דני עטר האשים את יעל אשל בפרובוקציות, העברת מידע שלא כדין, שליחת יד בכספי ציבור, ביצוע עבירה, מעילה בתפקידה וניצול מעמדה לרעה. דברים אלה עלולים לפגוע ביעל אשל ובמוניטין שלה.

השופט ארבל סרב לבחון מחדש את טענתו של דני עטר כי אמת דיבר, מכיוון שערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות וממצאי המהימנות של הערכאה הדיונית.

לסיכומו של דבר, פסק השופט ארבל כי אמרותיו של דני עטר אינן חוסות בצל הגנתו של סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע ולפיכך דין הערעור להתקבל.

כמו כן נפסק כי דני עטר ישא בהוצאות המשפטיות ושכ"ט עו"ד של יעל אשל בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק.

השופטים האשם ח'טיב- אב"ד וזיאד הווארי נתנו הסכמתם לפסק דינו של השופט ארבל, והתיק הוחזר לדיון בבית משפט השלום, אשר יפסוק את גובה הפיצויים שישולמו ליעל אשל על ידי דני עטר.

ניתן ביום 21.8.08.