האם חברת קיבוץ כפר מסריק רשאית להשאיר בידיה את כספי קרן ההשתלמות של בעלה המנוח, וכן את כספי גמלת השארים וקצבת השארים?

בבית משפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט א' קיסרי. ת"א 135/08 וכן בבית המשפט העליון בפני כב' השופט י' עמית 5232/11 קיבוץ כפר מסריק נ' דורית אבנון
הרקע

דורית היא חברת קיבוץ מסריק. בשנת 2000, נפטר בעלה, זאב, אף הוא חבר הקיבוץ, ובעקבות זאת, קמו לדורית זכויות לקבלת תשלומים שונים: קצבת שארים, גמלת שארים, וקרן השתלמות.

את הכספים שקיבלה מקרן ההשתלמות, לא העבירה דורית לקיבוץ. את כספי גמלת השארים היא העבירה לקיבוץ עד לשנת 2006, עת נפלה מחלוקת בין הצדדים בעניינים שונים. את כספי קצבת השארים העבירה דורית לקיבוץ עד עתה.

למעשה, הקיבוץ תובע מדורית שתשלם את הסכום שקיבלה מקרן ההשתלמות, את סכומי גמלת השארים משנת 2006 והילך, ושתמשיך לשלם את סכומי גבלת השארים שתקבל בעתיד. ומנגד, דורית תובעת מהקיבוץ לקבל את סכומי גמלת השארים ששילמה עד 2006, וכן לקבל סעד הצהרתי כי הסכומים המשתלמים כקצבת שארים וכגמלת שארים שייכים לה ולילדיה, ולקיבוץ אין כל זכות בהם.

דיון והכרעה

תקנון הקיבוץ יוצר מערכת יחסים חוזית בינו לבין חברי הקיבוץ, אשר תנאיה הם הוראות התקנון. סעיף 48 קובע כי חבר הקיבוץ חייב להעביר לקיבוץ את הכנסותיו, וסעיף 53 אומר כי חבר הקיבוץ חייב להציע לקיבוץ, והקיבוץ רשאי ליטול לרשותו, את הבעלות והחזקה בכל הנכסים וההכנסות שלו, למעט נכסי החבר כפי שאלו מוגדרים בתקנון. התקנון אף מגדיר כי נכסים כוללים מקרקעין, מטלטלין, כספים, מסמכים המקנים זכות לקבלת רכוש בהווה או בעתיד, זכויות וטובות הנאה לרבות זכות תביעה, והכנסות כוללות תקבולים מכל סוג, לרבות קצבאות וגמלאות.

לכאורה לפי פשט הדברים, צריך היה לחייב את דורית להעביר לקיבוץ את כל הסכומים שקיבלה ושתקבל בעתיד, שכן ההכנסות שעליהן נסבות התביעות: קרן השתלמות, קצבת שאירים וגמלת שאירים, אינם נכנכסים תחת הגדרת התקנון כ"נכסי חבר". אך בית המשפט בחן מספר עניינים נוספים שהיה בהם כדי להשפיע על הכרעתו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מזה עשרות שנים שהקיבוץ אינו דורש מחבריו מסירת קניין פרטי או הכנסות שמקורן אינו בעבודה ומשלח יד. לאור זאת, קיבל בית המשפט את טענתה של דורית וקבע, שהתנהלות הקיבוץ יצרה שינוי של החוזה בדרך של התנהגות המפקיעה את הוראות סעיף 53 לתקנון.

לגבי קצבת השארים וגמלת השארים נקבע כי מכיוון שהם אינם יכולים להיחשב כתשלומים שהם חלף עבודה, הם נכנסים תחת סעיף 53. לגבי תשלום מקרן ההשתלמות, סבר בית המשפט שמקורו של תשלום זה הוא מעבודתו של הבעל המנוח והוא נכנס לסעיף 48 שהוראותיו לא הופקעו. עם זאת, קיבל בית המשפט את טענתה של דורית שהקיבוץ ויתר על התביעה להעברת סכום קרן ההשתלמות לידיו, והתביעה בעניין זה נולדה רק על רקע העובדה שהסכסוך הגיע לפתחו של בית המשפט.

לחילופין, קבע בית המשפט, שאכיפת החוזה בנסיבות העניין היא בלתי צודקת, ובין אם נבחן את הוראות חוק החוזים באספקלריה של צדק פרטי, כלומר בין הצדדים לבין עצמם, ובין אם נבחן זאת באספקלריה של צדק ציבורי, מנקודת מבטה של החברה בכללותה, התוצאה תהיה שאין לאכוף על דורית את החיוב המופיע בסעיף 53 לתקנון.

מנגד, בית המשפט דחה את תביעתה של דורית להשבה של סכומי קצבת השארים שהועברו לקיבוץ מאז שנת 2001. זאת, מכיוון שסכומים אלו הועברו לקיבוץ בהסכמתה של דורית, והיא לא העלתה כל נימוק היכול לשמש כהסבר מדוע עליה לקבל סכומים אלו עתה.

סיכום:

בית המשפט סבר כי ראוי היה למחלוקת זו שלא תבוא לפני בית משפט, ומשבאה ראוי היה לה שתיושב מחוץ לכתליו. אך מכיוון שהצדדים לא השכילו להגיע להסדר הוא נאלץ ליתן הכרעה שיפוטית.

טענות הקיבוץ נדחו, ובית המשפט הכריע, כי דורית פטורה מתשלום לקיבוץ בכל שלושת הנושאים נשוא המחלוקת: קצבת שארים, גמלת שארים וקרן ההשתלמות. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתה של דורית שישיבו לה את הסכומים שהעבירה לקיבוץ.

סיכומו של דבר, תביעת הקיבוץ נדחית על כל חלקיה, ותביעתה של דורית מתקבלת בחלקה, ונקבע כי היא זכאית לתשלומי קצבת השארים וגמלת השארים. שאר חלקי תביעתה נדחים.

בדצמבר 2011, נתן בית המשפט העליון תוקף של פס"ד להסדר גישור, ואישר את ביטול פסק דינו של בית משפט קמא.

 
ניתן היום-ד' שבט תשע"א, 09 ינואר 2011, בהיעדר הצדדים.

לאתר קיבוץ כפר מסריק

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: