תיק מס' 1410/122/09 נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' לולאי יעקב ולולאי שלומית

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                      תיק מס' 1410/122/09

 

 

בעניין:

נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי

להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

ד.נ שמשון  99801

המשיג ;

 

-          נ ג ד –

 

לולאי יעקב

לולאי שלומית

נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי

להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

ד.נ שמשון  99801

 

ע"י ב"כ עו"ד משה באדר ועו"ד אברהם קטלן

רח' בית הדפוס 12 ירושלים 95483

טלפון:  02-6537799 ; פקס:  02-6537789

המשיבים;

 

בפני השגה על המלצת החוקר שמונה על פי סעיף' 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") אשר המליץ כי יש להכיר ביעקב לולאי ובשלומית לולאי (להלן: "המשיבים") כחברים בנחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המשיג " או "האגודה"– לפי העניין)

 

 

 

החלטה

בפני השגה על המלצת החוקר שמונה על פי סעיף' 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") אשר המליץ כי יש להכיר ביעקב לולאי ובשלומית לולאי (להלן: "המשיבים") כחברים בנחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המשיג " או "האגודה"– לפי העניין)

 

רקע

בתאריך 04.12.1996 נערך הסכם מכירת משק מספר 75 בין המשיבים לבין בני הזוג ברכה ויהודה ניסים הגרים בבית מקצועי מספר 63 אצל המשיג.

בתאריך 05.12.1996 התקיימה אסיפה כללית בה הוחלט על העברת הזכויות החקלאיות בין הבתים כך שבית מס' 63 הפך להיות משק חקלאי במקום בית מס'  75 אשר בבעלות המשיבים.

המשיבים המשיכו לגור בביתם לאורך השנים עד ליום מתן ההחלטה.

בדיקת חברותם של המשיבים אצל המשיג עלתה בעקבות ערעור מיום 25.03.2007 על בחירות לוועד ההנהלה בהן נבחר משיב 1 לכהן כחבר וועד. לא כאן המקום להיכנס לפרטי ערעור זה. רק אדגיש כי אלמלא כן, סוגיית חברותם אצל המשיג לא הייתה באה לעולם.

על פי סעיף 43 לפקודה, מונה מר שרגא פולק כחוקר ביום 07.07.2008 לבדיקת סוגיית חברותם של המשיבים אצל המשיג.

החוקר הגיש את ממצאי החקירה ביום 21.12.2008 והמליץ כי המשיבים אכן הינם חברים אצל המשיג.

 

עיקר טענות המשיג

בתאריך 04.12.1996 נערך הסכם העברת משק חקלאי מספר 75 מהמשיבים אל בני הזוג ברכה ויהודה ניסים הגרים בבית מקצועי מספר 63 אצל המשיג.

בתאריך 05.12.1996 הוגש על ידי המשיבים מכתב לוועד האגודה בו ביקשו להפסיק את חברותם אצל המשיג. בשליחת מכתב זה המשיבים ויתרו מרצונם החופשי על חברותם אצל המשיג. כפי שנאמר בתיק  2392/291/07 בעניין מרגלית ויצמן נ' אגודת אשלים, עמוד 11 סעיף 19 :

 "..עולה מן האמור לעיל כי המערערת ויתרה מרצונה החופשי על חברותה באגודה ולא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש כי חתמה על המסמכים השונים תוך כפייה.." ועוד בסעיף 20 " הנני מאמץ את המלצותיו של החוקר וקובע.. כי המערערת הסכימה מרצון לוותר על חברותה באגודה ועל כן אין לכלול אותה בפנקס החברים"

בתאריך 05.12.1996 התקיימה אסיפה כללית בה הוחלט על העברת הזכויות החקלאיות בין הבתים כך שבית מס' 63 הפך להיות משק חקלאי במקום בית מס' 75 אשר בבעלות המשיבים אשר הפך להיות בית מקצועי.

לטענת המשיג עצם מכירת המשק מהווה אסמכתא לפקיעת החברות. חיים נועם בספרו, אגודות שיתופיות,  מצטט את החלטת הרשם בעניין סנדרוב נ' רמת הדר:

11. "...איתי סנדרוב הודיע לוועד בכתב על מכירת משקו לחבר אבנר סמי הועד מאשר פקיעת חברותו באגודה.."

 12. מכל האמור לעיל ברור כי חברותו של המבקש פקעה עם מכירת משקו.."

     אי לכך די בהודעת המוכר על מכירת המשק כדי שחברותו תפקע.

 

בתאריך 07.01.1997 הוצא מכתב על ידי ההנהלה אל הסוכנות היהודית בו הביאו לידיעתם כי בהתאם להסכם בין המשיבים לבין בני הזוג ברכה ויהודה ניסים ובהתאם להחלטת האסיפה הכללית מיום 05.12.1996 יהפוך בית מס' 75 אשר בבעלות המשיבים להיות בית מקצועי.

לטענת המשיג, כל רווחי האגודה מהענפים השונים וכספי תנובה הועברו מאז 1996 לידי משפחת ניסים אשר רכשה בעלות על משק חקלאי מס' 75 אצל המשיג.

 כל הטעמים אשר הוצגו לעיל יש בהם כדי להצביע על העובדה היחידה כי אין לראות את המשיבים חברים אצל המשיג.

 

עיקר טענות המשיבים  

בהסכם מכירת הנחלה מיום 04.12.1996 נמכרו חלק מהזכויות החקלאיות לבני הזוג ברכה ויהודה ניסים.

אין בהסכם המכירה מן הויתור על זכות החברות אצל המשיג.

המשיבים טוענים כי המכתב אשר הוגש לוועד האגודה על ידיהם בתאריך 05.12.1996 ובו ביקשו להפסיק את חברותם אצל המשיג, נכתב משום שסברו כי מכירת הנחלה אצל המשיג משמעה בין היתר גם ויתור על חברותם אצל המשיג. משהתברר להם כי אין הדבר מחויב המציאות, אין הם מוכנים לויתור זה.   

באסיפה הכללית מיום 05.12.1996  בה דנו בין היתר באישור העברת חלק מהזכויות התברר למשיבים כי אין חובה לוותר על חברותם אצל המשיג. המשיבים הודיעו כי הם חוזרים בהם מהבקשה לביטול חברותם אצל המשיג.

 המשיבים טוענים כי הנם גרים בביתם אצל המשיג משנת 1989 ועד היום. לאורך השנים הם משתתפים באסיפות, בוחרים ומציגים את מועמדותם לוועד אצל המשיג.

המשיבים טוענים לכך כי על ההשגה להדחות בשל מעשה בית דין/ השתק עילה/ פלוגתא/ השתק/ מניעות/ ויתור בעקבות הערעור המנהלי שעל משיביו נמנו המשיג וכל חברי הועד. ערעור אשר דן ברשימת הבוחרים הכוללת את המשיבים ונדון בבית משפט לעניינים מנהליים.

 

דיון והחלטה:

אין חולק על העובדה כי המשיבים גרים בביתם אצל המשיג משנת 1989 ועד היום. כמו כן לאורך השנים בהם התגוררו במושב נהגו בהם כחברים. סוגיית חברותם עלתה בעקבות הבחירות לוועד ההנהלה בהן נבחר משיב 1 לכהן כחבר וועד, דבר המעלה תהיות לגבי המניע העיקרי להשגה זו. שכן עניין חברותם נקבע על ידי עוד בשנת 2006.

 

בתאריך 04.12.1996 נערך הסכם מכירת משק 75 אשר בבעלות המשיבים לבין בני הזוג ברכה ויהודה ניסים הגרים בבית מקצועי מספר 63 אצל המשיג. הסכם העברת המשק הוא הסכם מכירת הנחלה אשר אינו כולל העברת זכות החברות אצל המשיג.

על רקע זה, התקיימו 2 ישיבות אצל המשיג.

בפרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מיום 05.12.1996 הוחלט לאשר העברת זכויות משקיות בלבד כמצוין  בסעיף 2(ג):

 "נסים יהודה וברכה, יעקב לולאי ושולמית- הוחלט לאשר הסכם העברת זכויות משקיות ממשק 75 ליחידה מספר 63 עפ"י חוזה בין הצדדים"      

 ובהחלטת האסיפה הכללית מיום 05.12.1996 נדון עניין מכירת המשק    בלבד כמצוין בסעף 3 (ב):

"העברת זכויות- ממשק 75 החקלאי של יעקב ושלומית לולאי- מוותרים על הזכויות החקלאיות שלהם והופכים לבית מקצועי ויהודה וברכה נסים מבית 63 ייהפכו לבית חקלאי- התקבלו פה אחד. הצדדים מעבירים זה לזה את הזכויות עפ"י הסכם ביניהם לא כולל מכסת ביצים, מבנה לול ומשטח.."

באסיפה הכללית דנו בעניין העברת הזכויות החקלאיות מאת המשיבים (משק 75) לידי הקונים (משק 63) אצל המשיג. לא נערך הליך מסודר לביטול חברותם של המשיבים אצל המשיג, הליך בו אמורה הייתה להינתן למשיבים זכות להשמיע את טיעוניהם. לא נתקיימו גם מהלכים שהנם פועל יוצא של הליך הוצאת חבר מהאגודה ובכלל זה פינוי המקרקעין. החברות באגודה שיתופית הינה זכות בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה, נוכח המעמד והזכויות הקנייניות  המוקנות למי שהתקבל כחבר באגודה. כפועל יוצא מכך הפסקת חברות באגודה הינה אקט חשוב שיש לבצעו בדרך מסודרת, בזהירות ותוך שמירה מרבית על כללי מינהל וצדק.

אמנם המשיבים שלחו מכתב לוועד האגודה בו ביקשו להפסיק את חברותם אצל המשיג, אולם המשיג מצידו לא עשה את הפעולה הנדרשת עם קבלת המכתב, דהיינו לקיים אסיפה כללית לביטול חברות המשיבים אצל המשיג ומתן הזכות להשמיע את טיעוניהם בפניו. אין המקרה דומה להחלטתי בתיק  2392/291/07 בעניין מרגלית ויצמן נ' אגודת אשלים, עמוד 11 סעיף 19 כפי שטען המשיג :

 "..עולה מן האמור לעיל כי המערערת ויתרה מרצונה החופשי על חברותה באגודה ולא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש כי חתמה על המסמכים השונים תוך כפייה.." ועוד בסעיף 20 " הנני מאמץ את המלצותיו של החוקר וקובע.. כי המערערת הסכימה מרצון לוותר על חברותה באגודה ועל כן אין לכלול אותה בפנקס החברים"

במקרה דנן, המשיבים המשיכו לגור בביתם אצל המשיג משנת 1989 ועד היום. מרכז חייהם הוא אצל המשיג. במהלך השנים נטלו חלק בחיי הקהילה והיו חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי. המגורים במושב לאורך השנים מהווים הוכחה על כוונת המשיבים להמשיך להיות חברים אצל המשיג. גם כאשר חבר אגודה אינו מתגורר במושב או בכפר, אין הוא מאבד באורח אוטומטי את חברותו באגודה על אחת כמה וכמה, כמו במקרה דנן. גם אם היו מתקיימים התנאים המצדיקים את פקיעת חברותם של המשיבים אצל המשיג, הרי על המשיג לקיים דיון שבו יתאפשר למשיבים לטעון את טענותיהם ולקבל החלטה בהתאם. ראה החלטתי בתיק מספר 102/10/96 לוטן נ' כפר אזר:

"אין מדובר בפקיעת חברות אוטומטית, יש לקבל החלטה בנושא ולאפשר לחברים שמבקשים להוציאם מחברותם לטעון את טענותיהם, פעולה כזו לא נעשתה ובהיעדרה יש לכלול אותם בפנקס החברים"

אין המקרה דומה למצב שמכירת המשק מביאה לביטול החברות. כמצוין בספרו של חיים נועם, כפי שצוטטו בטענות המשיג, היות ושם מדובר במי שחברותו פוקעת עקב מכירת המשק והעתקת מקום המגורים. לא כך במקרה דנן, המשיבים המשיכו לגור במושב, באותו בית בו התגוררו מאז התקבלו לאגודה. לא העתיקו את מקום מושבם ומרכז חייהם. אין להחיל במקרה זה את הוראת סעיף 6 בתקנון של המשיג לעניין "הפסקת חברות": 

(ג)   "בעקרו את מושבו מהמושב או כשאין במחשבתו להתיישב בו"

המשיג הוציא מכתב ביום 07.01.1997 על ידי ההנהלה אל הסוכנות היהודית בו הביא לידיעתם כי בהתאם להסכם בין המשיבים לבין בני הזוג ברכה ויהודה ניסים ובהתאם להחלטת האסיפה הכללית מיום 05.12.1996 יהפוך בית מס' 75 אשר בבעלות המשיבים להיות בית מקצועי ובית מס' 63 יהפוך להיות משק חקלאי. הסוכנות מצידה הנפיקה אישור אשר קובע כי משק 75 מצוי בחזקת המשיבים מאוקטובר 1989 וכן כי משנת 1997 רובצת משכנתא לטובת בנק טפחות. גם במעשה זה, אין כל קביעה להעברת זכות החברות.

במסמך מיום 11.08.1999 מאת המשיג אל המשיבים בו נכתב:

 הנני להודיעכם שלפי פרוטוקול ועד ההנהלה מתאריך 23.10.1989 ואסיפה כללית מתאריך 26.11.1989 הנכם חברים באגודת מושב נחם והנכם זכאים להצביע. הנכם בעלי זכות הצבעה למרות שויתרתם על זכות למשק והנכם בעלי מקצוע אך לא ויתרתם על זכות ההצבעה. יש עוד בתים מקצועים שיש להם זכות בחירה.

 מסמך מהווה אסמכתא לכוונת המשיג לראות במשיבים כחברים.

מעיון במסמכי המשיג המצויים ברשותנו עולה כי במהלך השנים עלה נושא חברותם של המשיבים. ביום 30.07.2000 נשלח אל המשיג מאת רכז הפיקוח מר שרגא פולק מכתב הבהרה לעניין חברות המשיבים אצל המשיג בו נאמר:

 "בניתוח ההחלטה הרי הועברו זכויות בלבד והרי לית מאן דפליג שזכויות חברים אינם מועברים אלא חבר מתקבל או מוצא מהאגודה על פי תקנון האגודה משמעות האמור לעיל שבמקרה דנן המוכרים חברי אגודה והקונים גם חברי אגודה .....

על כל פנים ניתן להוציא חבר במידה ותפעלו על פי תקנון האגודה דהיינו אסיפה כללית שם ידון הנושא ויצביעו בעד ההוצאה שני שליש מהחברים".

גם לאחר מכתב זה לא נעשה דבר על ידי המשיג מעבר להתכתבויות ואמירות בנוגע למעמד המשיבים אצל המשיג ולא נערך הליך מסודר על פי הדין לביטול חברותם של המשיבים אצל המשיג.

עוד בשנת 1999 ניתנה החלטה בדבר רשימת החברים אצל המשיג בעקבות סכסוכים פנימיים וחילוקי דעות בין החברים. כבר אז הוחלט למנות חוקר לבדיקה מעמיקה בנושא. במכתב מאת ועד המושב אל מר שרגא פולק מיום 14/03/2000 נאמר:

" 1. נכון שהחברים יעקב ושולה לולאי מכרו את זכויות המשק, אולם מעולם לא הוצאו מחברותם באגודה עד עצם היום

2. מאז שמכרו את הזכויות ועד היום עברו 4 שנים ומאז השתתפו בכל ההצבעות או הבחירות  שהיו במושב...."

ממסמכי המשיג עולה כי בפרוטוקולים שונים מיום 17/01/2000 ומיום 31/01/2000 הוגדר משיב מספר 1 כחבר אצל המשיג.

בשנת 2006 נערכה חקירה לעדכון פנקס החברים אצל המשיג, לצורך כך מונה החוקר חיים צוק. בעקבות חקירה זו נשלח מאת החוקר אל המשיג ביום30.07.2006: "דוח ביניים לעדכון פנקס חברי אגודתכם". לדוח זה צורפה רשימת החברים אצל המשיג נכון ליום 25.07.2006. בין יתר המשפחות שברשימה נכללו המשיבים כחברים הזכאים לבחור ולהיבחר. על-רקע דו"ח הביניים של החוקר הוגשו ערעורים על מספר חברים, אשר נדונו בפני ביום 21.09.2006 תיק מספר 1410/333/06. לא הוגש כל ערעור על קביעת החוקר לגבי המשיבים. משלא הוגש הערעור למעשה, קבעתי כי המשיבים הם חברי האגודה. כיצד מתעלם המשיג מקביעתי זו כשלמעשה העובדות והראיות כלל לא השתנו. על החלטותיי בנושא עדכון פנקס החברים הוגש ערעור מנהלי מספר 502/08. לבסוף, משכו המערערים עתירתם ולפיכך החלטותיי הפכו לסופיות וחלוטות. די בכך כדי לקבוע כי המשיבים חברי האגודה.

למעלה מן הצורך אוסיף כי המשיג לא ערער על מכתביו של מר אילן רונן מיום 20.06.2007 אשר נשלח אל המשיג ובו נאמר בסעיף 2 :

2. "מבדיקתי את הרשימה שאושרה כאמור על ידי הרשם עולה כי בני הזוג לולאי הוכללו בה כחברי האגודה ועל כן לא היה מקום לבדוק את סוגיית הצבעתם לרשויות האגודה..."

        ומכתב מיום 25.03.2008 אשר בו נאמר:

ד. " כמו כן לא הוכח בפניי כי האגודה נקטה נגד בני הזוג לולאי בהליכים להוצאתם מן החברות...."

     המשיג לא קיים הליך מסודר לביטול חברותם של המשיבים. אין בהתכתבויות הרבות בעניין זה כדי להחליף את ההליך הפרוצדוראלי על פי הדין והצורך בקבלת ההחלטות באסיפה הכללית.

 

ביום 25/03/2007 התקיימו בחירות לרשויות האגודה בפיקוחו של מפקח האגודה.

על בחירות אלה הוגש ערעור וביום 30/12/2007 החליט עוזר הרשם על עריכת בחירות נוספות בין שלושה חברים שאחד מהם הוא משיב מספר 1.

בעקבות החלטתו זו של עוזר הרשם פנה המשיג וביקש לבדוק את מעמדם של המשיבים באגודה.

בעקבות בקשה זו, של האגודה, מונה מר שרגא פולק ביום 07.07.2008 כחוקר במטרה לבדוק את סוגיית חברותם של המשיבים אצל המשיג. לצורך ביצוע החקירה החוקר נפגש במועדים שונים עם:

מר בני דוד - יו"ר האגודה.

                 מר שמאי ועלני -  יו"ר האגודה לשעבר.

   מר יעקב לולאי – המשיב 1.

מסקנות החוקר היו, כי המשיבים אמנם ביקשו להפסיק חברותם אצל המשיג, ויתרו על זכויותיהם בנחלה. אולם הם השתתפו באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 05.12.1996 בה נדון עניין העברת הזכויות החקלאיות אל הקונים. יחד עם זאת עולה כי למרות בקשתם להפסקת החברות הם המשיכו להשתתף באסיפות הכלליות ובהצבעות. יתרה מכך משיב מספר 1 אף נבחר לכהן כחבר וועד, דהיינו המשיכו לנהוג בהם כחברים.

המשיבים נכללו לפחות בשתי רשימות "החברים הזכאים לבחור". רשימה ראשונה משנת 1999 ורשימה שנייה מיום 25.07.2006. בנוסף לכך הועברו 40 הצהרות של חברי המושב לפיהן המשיבים השתתפו באסיפות הכלליות במהלך השנים ומסמך ממנו עולה כי משיב מספר 1 אף היה חבר ועדת הקלפי בבחירות שנערכו. יו"ר האגודה מר בני דוד אישר בדיון בפני עובדות אלה. לפיכך הנני קובע כי המשיבים לא הפסיקו את חברותם לאורך השנים.

בבואי לקבוע את מעמד המשיבים אין אלא להסתמך על תקנה 6(ג)(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות")  המקנה לרשם האגודות להכיר בחברותו של אדם כחבר באגודה לאחר חקירת נסיבות המקרה:

 " (ד)    בעל זכויות ובן זוגו, ביחידת מגורים נפרדת שאינה מהווה חלק ממשק חקלאי, הגרים בה, דרך קבע, לפחות חמש שנים והכשירים להיות חברים באגודה על פי הוראות תקנותיה למעט התנאי של היותם בעלי משק חקלאי.. "

המשיבים לא עזבו את ביתם משנת 1989. לאורך כל השנים בהן התגוררו בתחומי המושב ביחידת מגורים נפרדת, המשיג נהג בהם כאל חברים לכל דבר ועניין. למעשה, יש רצף חברות לכל אורך השנים בהם גרו המשיבים אצל המשיג.

 גם אם אבחן את הנושא בהתאם לתקנה 2א לתקנות החברות – נסיבות מיוחדות להכרה בחבר, הרי שאין לגרוע את חברותם אצל המשיג. יש להמשיך ולראות בהם כחברים גם נוכח התנהגות רבת שנים אשר שררה בין המשיג לבין המשיבים.

 

על פי סעיף 2א לתקנות לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: "תקנות החברות") ניתן לראות אדם כחבר באגודה אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר במשך תקופה סבירה. לשון תקנה 2א הנ"ל קובעת כי:

"נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".

על פי חומר הראיות שהוצג בפני וקביעותיי בהחלטתי זו ובדיון הקודם שהתקיים בעניין פנקס חברי האגודה, הנני קובע כי במהלך השנים הרבות בהן מתגוררים המשיבים אצל המשיג נהגו בהם כחברים. המשיבים נותרו חברים אצל המשיג וכי חברותם לא פסקה מעולם.

לאור כל האמור לעיל ולאור חומר הראיות שהוצג בפני הנני דוחה את ההשגה.

כאן המקום לציין כי פניית האגודה לבירור מעמדם של המשיבים וההשגה שבפני הוגשה לטעמי בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תם לב שכן באה בעקבות החלטת מר אילן רונן מיום 30/12/2007 לקיום הצבעה מחדש בין החברים חרזי הרצל, ישי ששון ומשיב מספר 1 לקביעת המקומות 4 ו-5 שברשימת ועד הנהלת האגודה. במידה והייתי קובע כי המשיב מספר 1 אינו חבר, הרי שלא היה צורך לקיים בחירות. למעשה יו"ר ועד המשיג, החבר בני דוד נטל חלק בהליך הבחירות וכל אותה עת לא השמיע כל טענה לעניין חברותם של המשיבים. משנודע לו על החלטתו של מר אילן רונן התעורר בליבו החשש לבחירת מקורביו, לאחר ההצבעה החוזרת, לכן עורר את נושא חברותם של המשיבים.

  משלא הטיל ספק לפני קיום הליך הבחירות, אין הוא יכול לטעון לאחר קיום הבחירות, כי ההליך אינו חוקי, והוא מערער על החברות של מי שהשתתפו בבחירות. כפי שנקבע בבג"צ 258/85 יצחק עמר נ' הנהלת מושב שחר:

"וכלל בידינו, כי הטוען לפנינו לבטלותם של הליכים מסוימים, לא יישמע בטענה זו, אם הוא עצמו, הטוען, נטל תחילה חלק בהליכים אלה, כשהוא מודע למהותם ולטיבם, ורק לאחר שמבוקשו לא עלה בידו במסגרת ההליכים האמורים, בא הוא לנסות מזלו בבית-משפט זה, כשטענת אי-חוקיות ההליכים בגרונו והשתתפות בפועל בהם בידו"

         ראה גם בג"צ 778/79 אברהם זילברשטיין נ' מנהל מקרקעי ישראל:

"אדם הטוען כי הליכים המתקיימים אינם חוקיים לא יישמע לפנינו אם תחילה נטל חלק בהליכים, ביודעו מהותם ופנה אלינו רק אחרי שנכזבה תקוותו לזכות במבוקש במסגרת ההליכים"

 לפיכך, גם מהטעם הזה יש לדחות את ההשגה.

לאור העובדה כי ההשגה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ורק על מנת לעכב את תוצאות הבחירות האחרונות הנני מחייב את המשיג לשאת בהוצאות המשיבים בסך 2000 ₪ אשר ישאו ריבית כחוק ויהיו צמודים למדד מיום קבלת ההחלטה ועד ליום תשלומם המלא למשיבים.