האם שגה המפרק שמונה לנחלת מושב הגליל שקביל את הצעת ניר עבודות חקלאיות בע''מ, ולא את הצעת בני צרור לעיבוד שטח בנחלת מושב הגליל בעמק החולה?

בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 2245/565/09- בני צרור נ' נחלת מושב הגליל- אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד אדמות חולה בע''מ (בפירוק) וניר עבודות חקלאיות בע''מ

 

בעניין:               בני צרור

 

         ע"י ב"כ עו"ד אדם פיש ואח'

         משד' מוריה 50 חיפה 34572

         טלפון: 04-8371505; פקס: 04-8370231;

 

המערער;

 

- נ ג ד -

 

ובעניין:  1. נחלת מושבי הגליל - אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד

                     אדמות החולה בע"מ (בפירוק) ע"י עו"ד אריה הרמלין

 

                     מרח' עליה ב' מרכז צליל, צפת

  טלפון: 04-6971848; פקס: 04-6920250;  

המפרק;

 

 

                  2. ניר עבודות חקלאיות בע"מ

        

                     ע"י ב"כ עו"ד גלוזמן, שם טוב, חוברס, ברויד ושות'

  ממגדלי עזריאלי 5 (המגדל המרובע קומה 29)  תל אביב

  טלפון: 03-6918686; פקס: 03-6090620;  

המשיבה;

  

ה ח ל ט ה

 

בפני ערעור על החלטת המפרק עוה"ד אריה הרמלין (להלן: "המפרק") שלא לקבל את הצעת בני צרור (להלן: "המערער") לעיבוד קרקע המונה כ- 5,500 דונם, המהווה חלק משטחי נחלת מושבי הגליל - אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד אדמות החולה בע"מ (בפירוק) (להלן: "האגודה") הממוקמת בעמק החולה (להלן: "השטח").

  

הרקע הצריך לעניין

המפרק, משמש מפרקה של האגודה מזה שנים. כחלק מתפקידו רשאי הוא, כלשונה של תקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות הפירוק):

 

"לעשות בנכסי האגודה כפי שייראה לו דרוש לשם ביצוע הפירוק, ובין היתר, רשאי הוא להמשיך בקיומם וניהולם של עסקי האגודה, או לתת בהם טובת הנאה, להטיל על האגודה חובות וליצור לה זכויות, הכל במידה, בדרך ובמועד שייראו לו מועילים ביותר לביצוע הפירוק."

 לפיכך, פנה המפרק בבקשה לקבלת הצעות לעיבוד שטח זה של האגודה (להלן: "הבקשה לקבל הצעות"). לבקשה לקבל הצעות נענו המערער והמשיבה. מבין שתי הצעות אלה שעמדו על שולחנו של המפרק, בחר הוא בהצעתה של "ניר עבודות חקלאיות בע"מ" (להלן: "המשיבה" או "ניר" – לפי העניין).

 כעת קובל המערער על בחירתו זו של המפרק וטוען כי שגה המפרק עת קיבל את הצעת ניר אשר הציעה תמורה נמוכה יותר מהמוצע על ידו בגין עיבוד השטח.

 על מנת לסבר את האוזן, אציין כי רוב שטחיה של האגודה, ובכלל זה השטח כהגדרתו לעיל, נמצאים באזור הדרומי של שטחי אגם החולה והביצות אשר יובשו באמצע שנות החמישים. המדובר בשטחים הדרומיים ביותר שבאזור הייבוש והמשתרעים משני צידי התעלה המרכזית המנקזת את כמויות המים העיקריות מעמק החולה. בגלל מיקום השטחים, עיקר האדמה היא אדמת ביצה וכבול, שהינן אדמות דלות ובעיתיות לגידול. כבול על פי רשות המים הוא: "חומר השוקע והמצטבר בקרקעית ביצות ומכיל ריכוז גבוה של חומר אורגני". כאשר הוא יבש, הכבול עלול להוות סכנה באשר מדובר בחומר מתלקח היכול לבעור גם מתחת לאדמה, תחת קיום של מקור חמצן, כמעט ללא גבול (או לכל הפחות עד מיצוי חומר הדלק המצוי בו למכביר).

 בשל ייחודה של אדמת הכבול, נחתמה בין חקלאי עמק החולה ובין רשות המים "אמנת הכבול", שמטרתה לדאוג לרצף גידולים על אדמה זו, אף אם גידולים אלה אינם כלכליים, תוך השקיית הקרקע באופן רצוף ללא תלות בצרכי הגידול, לשם מניעת נזק אקולוגי חמור, העלול להיגרם למי הכינרת, לערכי הטבע וכן ליכולת לעבד את שטחים אלה לאחר התייבשותם. האמנה קובעת כי המדינה, באמצעות רשות המים, תקצה לחקלאים מים להשקיית האדמות, ובתמורה החקלאים יעבדו את האדמות בגידולים מתאימים וימשיכו להשקות את האדמה במשך כל ימות השנה, כאמור – אף ללא תלות בגידולים.

 כפועל יוצא מייחודיות המקום, מעבד פוטנציאלי חשוף לקשיים ומגבלות רבות בבואו לעבד את הקרקעות הללו (כגון: מרקם הקרקע וטיב האדמה אינו מאפשר גידולים כדוגמת עגבניות לתעשייה, כותנה וכו'). המפרק, המודע היטב למגבלות אלה, ביקש להבטיח ככל שניתן כי מעבד השטח, כהגדרתו לעיל, יהיה המתאים ביותר בנמצא.

 

טענות המערער

לכל אורך ההליך מיחס המערער למפרק שימוש בטכניקת ה'מכרזים' הכפופה לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת מכרזים"). לדעת המערער, שעה שנקט המפרק בהליך של מכרז, בהתאם לחוק חובת מכרזים, הוא כפוף לחובות תום לב והגינות. לטענתו, אין ממש בעמדת המפרק לפיה הוא אינו מחויב בעריכת מכרז ויכול לנהל את נכסי האגודה לפי "שיקול דעת נרחב המוקנה לו". עוד טוען המערער, כי המפרק שוגה בכך שאינו מבחין כי שיקול דעת זה תחום במגבלות הסמכות והדין, ובמגבלות חובת הנאמנות כלפי האגודה שבפירוק.

לאור הנחתו זו של המערער, טוען הוא כי עריכת מכרז בנסיבות העניין הינה פעולה המתבקשת מנאמנות זו, שכן הלכה פסוקה היא שהמכרז הוא הכלי האופטימאלי על מנת להשיג לבעליו את ההצעה הטובה ביותר האפשרית.

 ממשיך המערער וטוען, כי טענת המפרק כאילו אין עסקינן במכרז, אלא בבחינת הצעות לגבי השווי הזכות לעבד את השטח כהגדרתו לעיל, מבקשת להצדיק בדיעבד החלטה פסולה שקיבל בניגוד למתחייב מחוק חובת מכרזים.

 לטענת המערער, גם אם נניח כי המפרק לא ביקש לערוך מכרז, בפועל הוא קיים הליך תחרותי אשר היו בו תנאים ברורים. בנסיבות אלה מחויב המפרק לעקרונות היסוד במשפט הישראלי בעת בעריכת הליך כזה, לרבות תום הלב והשוויון.

טוען המערער למשוא פנים בהחלטת המפרק. לדידו, קיימות נסיבות חיצוניות המעידות על כך שגמלה ההחלטה בלב המפרק להכריז על ניר כזוכה ויהיה מה. בכל תקופת המכרז לא עזבה ניר את הקרקע, על אף שנסתיימה תקופת זכאותה לשהות בשטח, ואף החלה להכין את האדמה למזרע חורף וזאת - טרם קבלת החלטת המפרק על זהות מעבד השטח לשנה הקרובה. המפרק מצידו לא הורה לניר לעזוב את השטח או לנקותו, ואילו ניר לא עזבה את הקרקע אפילו לא למראית עין.

טוען המערער כי ניר לא הגישה את הצעתה במועד שנקבע על ידי המפרק, דהיינו עד ליום 15.09.2009 בשעה 12:00. המפרק איפשר קבלת ההצעה במועד מאוחר יותר מהמועד האחרון שנקבע, ומהטעם הזה לבדו הייתה ראויה ההצעה להיפסל על הסף. לדעת המערער, המדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של הליך.

 לטענת המערער, הצעת ניר אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. התנאי הראשון במכרז דרש כי המציע יציג

 "תעודת יושר ו/או הצהרה חתומה מאומתת על פי דיני הראיות כי המציע לא הורשע ב- 10 שנים האחרונות כל עברה מסוג פשע או עוון ו/או לא תלוי נגדו כתב אישום בגין העברות הנ"ל"

להצעת ניר לא צורפו מסמכים אלה כנדרש על ידה של ניר – אשר היא המציעה, בשונה ממנהליה. לדעת המערער, תמוהה טענתו של המפרק לפיה את הכלל האמור יש לפרש כאילו הדרישה בתנאי סף זה היא לאחת משתיים: הוכחה על היעדר הרשעות ב-10 השנים האחרונות או לחליפין - היעדר כתב אישום תלוי ועומד. פרשנות זו אבסורדית ותכליתה להכשיר את החלטתו הפגומה. 

 לטענת המערער, התנהגות ניר כשלעצמה בקשר עם תנאי סף זה גובלת במרמה בהגישה תצהירים אישיים של גורמים שונים בה כחברה, תוך התעלמות מהחובה החלה עליה להצהיר על מעמדה היא. לדעת המערער המציעה הסתירה במכוון את מעמדה בשל כך שאינה עומדת בתנאי סף זה.

 תנאי שמיני בתנאי הסף הינו הפקדת ערבות בנקאית. לטענת המערער, ניר הגישה ערבות בנקאית בסכום גבוה מהנדרש על פי תנאי הסף, ויש בכך כדי להקנות לניר יתרון בלתי הוגן המגיע עד כדי פסילת הצעתה. בנוסף, הערבות הבנקאית אשר צורפה להצעה תקפה עד ליום 15.10.2009, בשעה שעל פי הבקשה לקבל הצעות, אמורה ההתקשרות להתחיל ביום 20.10.2009.

 טוען המערער כי החלטת המפרק נסמכה על חוות דעת השמאי אשר הינה בלתי סבירה לגופה ונגועה בניגוד עניינים היורד לשורשו של עניין; ניר הייתה לקוחה של השמאי במספר התדיינויות משפטיות בהן לקחה חלק, עת הגיש השמאי חוות דעתו למפרק.

 לפיכך, הסתמכות המפרק על חוות דעתו של השמאי לוקה בפגם משום שלשמאי הכרות מוקדמת עם ניר. השמאי הסתיר את קיומם של יחסי העבודה שלו עם ניר וערך את חוות דעתו באופן הנחזה להיות אובייקטיבי, תוך שנמנע מלגלות על מעורבותו המוקדמת עם ניר. על זאת מוסיף המערער וטוען, כי לשמאי היה אינטרס מובהק בזכיית ניר במכרז בהיותה לקוחה שלו.

 טוען המערער כי המפרק סטה ללא סיבה מוצדקת מהכלל של בחירת ההצעה הטובה ביותר, שכן הצעת המערער הייתה גבוהה מהצעת ניר, וחרף זאת בחר המפרק בניר כזוכה.

 המערער טוען גם לפגמים בשיקול דעת המפרק ביחס להצעת המערער בכך שהעניק משקל אפסי לשיקולים העומדים כנגד בחירת הצעתה של ניר, בעוד מצא להעניק משקל מכריע לשיקולים העומדים כנגד בחירת הצעת המערער.

 מכל הטעמים דלעיל, טוען המערער כי הצעת ניר ראויה להיפסל והצעת המערער ראוי להיבחר כזוכה.

 

טענות המפרק

 תקנה 26 לתקנות הפירוק מקנה שיקול דעת נרחב למפרק לעשות בנכסי האגודה כפי שייראה לו דרוש לשם ביצוע הפירוק. התקנות אינן מטילות חובה על המפרק לערוך מכרז בכל הנוגע להפעלת נכסי האגודה. לאור זאת, לא ביקש המפרק לערוך מכרז, במובנו של חוק חובת מכרזים וכטענתו של המערער, אלא רק לבחון הצעות מחקלאים שונים לגבי עיבוד השטח, כהגדרתו לעיל.

 המערער מנוע מלטעון טענות לגבי כשרות ההליך בו נקט המפרק, שכן טענה מעין זו אינה יכולה להישמע מפי מי אשר קיבל על עצמו את תנאיו על ידי שבחר להשתתף בו.

 לדעת המפרק, החלטתו שלא לקבל את הצעת המערער היא חוקית, מידתית וסבירה; בהצעת המערער נפלו פגמים רבים אשר די בחלקם כדי להביא לפסילת הצעתו.

לטענת המפרק, המערער נמנע מלצרף להצעתו תעודת יושר או הצהרה חתומה על היעדר הרשעות או כתבי אישום תלויים ועומדים נגדו, כנדרש בתנאי הסף הראשון. כל שצירף המערער הוא מסמך הנחזה להיות תדפיס מחשב בדבר רישום פלילי. מסמך זה אינו תעודת יושר ובוודאי שאינו הצהרה על היעדר הרשעות.

 המערער לא הראה ניסיון מוכח של עיבוד אדמות חקלאיות בסדר גודל של כ- 4,000 דונם לפחות, אשר היה תנאי הסף השני. קל וחומר שהינו חסר ניסיון בעיבוד אדמות בסדר גודל של כ- 5,500 דונם. כל ניסיונו החקלאי של המערער מסתכם בכך שעבד באגודה כגזבר, רכז שיווק ורכז קניות, וכי בין השנים 1995 ל- 1997 חכר שטחים מהאגודה, כאשר נסיונה זה של האגודה עימו מוחזק כניסיון שלילי העומד לחובת המערער ולא לזכותו.

 המערער לא הראה ידע מוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה. תנאי זה היה גם הוא חלק מתנאי הסף. בהצעתו מודה המערער, למעשה, כי אין לו את הידע הדרוש להפעלת הקוונועים מכוני השאיבה ולפיכך צירף מסמך מחברת דן שניצר העוסקת במערכות מים, ואשר לאחר זכייתו תהיה זו אשר תיתן שירותי אחזקה והפעלה למערכת המים מטעמו, בכפוף להסכם אשר ייחתם בינה לבין המערער.

 מהמסמך האמור ברור כי טרם נחתם כל הסכם מחייב בין הצדדים. לכן לא ניתן לדעת בוודאות כי חברה זו אכן תספק את השירותים כנדרש, דבר המציב את המערער כמי שאינו עומד בתנאי סף זה. כמו כן, לא ברורה הכוונה במונח "מערכת המים" והאם הוא כולל את הפעלת הקוונועים ומכוני השאיבה כנדרש בתנאי הסף.

 המערער לא הציג אישורים בדבר יכולתו הכלכלית (כנדרש בתנאי החמישי לתנאי הסף) אלא הסתפק בצירוף מכתב מאת בנק הפועלים לפיו חשבונו מתנהל לשביעות רצון הבנק. אין במסמך זה כדי ללמד על יכולתו הכלכלית לנהל עסק הדורש מחזור פעילות בסדרי גודל של מיליוני ₪, או על היקף הפעילות של המערער בבנק או הכלל.

המערער לא הציג אישור רואה חשבון על היקף פעילותו. במקום זאת בחר להציג מכתב מאת יועץ מס על היקף הפעילות המשותף של המערער עם בנו. בהגשת מסמך כאמור יש משום תכסיסנות אסורה שכן אינו עונה על הדרישה כפי שנוסחה בסעיף אחד-עשר לתנאי הסף. יתרה מכך, לא ניתן ללמוד ממסמך זה מהו חלקו האמיתי של המערער בהכנסות אלו.

 המערער לא הראה יכולת שיווק מוכחת (כנדרש בתנאי השישי לתנאי הסף) אלא ביקש להסתמך על ניסיונו בעבר הרחוק כמשווק באגודה. כמו כן צירף מסמכים לא מחייבים המהווים לכל היותר מעין "הצהרת כוונות" מגורמים שונים על נכונותם לרכוש ממנו תוצרת.

 לטענת המפרק גם אלמלא נפסלה הצעת המערער על הסף, הרי שההחלטה לקבל את הצעת המשיבה נעשתה כדין. המחיר המוצע אינו הקריטריון היחיד או העיקרי לקביעת ההצעה הנבחרת. המפרק ראה לנגד עיניו את איכות העבודה, אמינות המציע, כמו גם שביעות הרצון מהתקשרויות קודמות אשר היו למערער לרועץ.

 ההחלטה לקבל את הצעת המשיבה היא חוקית, סבירה ומתבקשת בהעדר הצעות אחרות, ולאור הניסיון החיובי מהתקשרות קודמת ומהיכולת הכלכלית והמקצועית כפי שהוכח במסמכים שהומצאו.

מוסיף המערער וטוען כי הצעת המשיבה הוגשה ביום 13.09.2009 בשעה 11:05 כלומר יומיים לפני תום המועד אשר נקבע להגשת ההצעות, ולא כפי הנטען על ידי המערער.

 המשיבה עמדה בתנאי הסף הראשון של היעדר הרשעות ו/או כתבי אישום תלויים ועומדים. מבחינה מהותית, המדובר בעבירה שנעברה לפני יותר מ-10 שנים לפני הגשת ההצעה. בעיני המפרק לא נתפשת הרשעתה של המשיבה כעניין אשר יש בו כדי לפסול את הצעתה.

 ערבות המשיבה תואמת את הנדרש (בהתאם לסעיף שמונה לתנאי הסף). המשיבה צירפה להצעתה ערבות על סך 95,000 ₪ במקום ערבות על סך 93,200 ₪. ברור כי אין לראות הפרש זה זאת לחובתה של ניר וכן "עיגול הסכום כלפי מעלה ואין בו כדי לפגוע בכשירות הערבות".

 לדעת המפרק, ההסתמכות על חוות דעת השמאי הייתה כדין. בהעדר טענות ענייניות כנגד חוות הדעת, מבקש המערער לפסול את נותן חוות הדעת בטענה כי הוא נגוע בניגוד עניינים ובקשרי עבודה עם המשיבה. מבירור אשר נערך על ידי המפרק עולה כי במהלך השנים הרבות בהם עוסק השמאי בשמאות חקלאית, הוא אכן ערך פעם או פעמיים חוות דעת עבור המשיבה, אולם אין הוא נמצא עם המשיבה בקשרי עבודה רציפים. בכל מקרה משלא נמצא כל פגם בחוות הדעת עצמה, הרי שאין מקום לפסול אותה בשל טענות אישיות כנגד עורך חוות הדעת.

 לדעת המפרק ולאור כל המפורט לעיל, יש לדחות את הערעור ולאשר את ההחלטה על קבלת הצעת המשיבה וההתקשרות עימה בהסכם לעיבוד השטח.

 

דיון והחלטה

 כאמור, עניינו של ערעור זה בהליך לבחירת הגורם אשר יעבד שטח משטחי האגודה הממוקם בעמק החולה, ואשר הוגדר לעיל. כאמור, המדובר בשטח בגודל של כ-5,500 דונם אשר הינו חלק מנכסי האגודה הנמצאת כיום בהליך פירוק. בשטח, קיים ציוד חקלאי רב כגון משאבות, מערכות מים, מערכת קוונועים וכו'. במסגרת ההסכם העתידי שייחתם, ייטול על עצמו מעבד השטח את העיבוד וכן את כל רכיביו לרבות כל הציוד שבו תמורת סכום קבוע בגין שימוש זה. המדובר באדמת כבול בעייתית למדי, כפי שציינתי ברישא החלטתי זו.

 מכתבי הטענות של הצדדים עולה, כי בין השנים 1991-1995 עיבדה המשיבה את השטח וזאת במסגרת הסכם אשר נחתם מדי שנה ובמסגרתו נטלה על עצמה את כל רכיבי ההפעלה החקלאית והעיבוד הנדרשים. בין השנים 1995-1997 עיבד המערער את השטח. בין השנים 1997-2009 שבה המשיבה ועיבדה היא את השטח.

 באוגוסט 2009 פרסם המפרק בקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח. לבקשה זו נענו והגישו את הצעתם המערער והמשיבה. ביום 08.10.2009 שלח המפרק לצדדים את החלטתו בדבר ההצעה הזוכה, וכן כי הצעת ניר היא שהתקבלה. מכאן הערעור.

 

 "המכרז"

 הנימוקים בהם עושה שימוש המערער בערעור זה נסמכים על ציר מרכזי אחד והוא העובדה כי המפרק ניהל "מכרז" עליו חלים דיני המכרזים.

 טוען המערער:

  "ביום 15/08/2009 או סמוך לכך פרסם המפרק הודעה על עריכת מכרז לשם בחירת גורם שיעבד...."

(הדגשה שלי א.ז).

 בבדיקת המסמכים התברר כי אין מדובר ב"מכרז", במשמעותו של חוק חובת מכרזים; בכותרת הבקשה אשר פורסמה על ידי המפרק נרשם: "בקשה לקבלת הצעות לעיבוד אדמות החולה" ובנספח הבקשה נרשם: "תנאים שעל מציע ההצעות לעמוד בהם כתנאי להגשת ההצעה".

 בסעיף 2(א) לחוק חובת מכרזים נקבעה זהות הגופים החייב במכרז עת מתקשרים הם בחוזה:

  "..המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו."

(הדגשה שלי א.ז)

 עינינו הרואות, כי אגודה שיתופית אינה נמנית בין גופים אלו.

יתרה, אגודה שיתופית הינה תאגיד מהמשפט הפרטי. תכליתה של האגודה השיתופית הינה כלכלית עסקית ומטרתה להביא לשיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור של חבריה כקבוע בסעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות:

  "...האגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם..."

 לפיכך, לא ברור מאין שאב המערער את טענתו לפיה מדובר במכרז. הנני דוחה מכל וכל התייחסות להליך קבלת ההצעות לעיבוד השטח כאל הליך של מכרז, במשמעות חוק חובת מכרזים. חוק חובת מכרזים אינו חל על אגודות שיתופיות, והיא אינה כפופה לחובות המוטלות מכוח חוק זה בניגוד גמור לטענותיו של המערער. התייחסותו זו של המערער הביאה אותו לידי בלבול ביחס לחובות המפרק בהליך קבלת ההצעות לעיבוד השטח.

בקשה לקבלת הצעות לעיבוד אדמות החולה

 הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח אשר פורסמה על ידי המפרק, כללה תנאים שעל מציע ההצעות לעמוד בהם כתנאי סף להגשת ההצעה. בין יתר התנאים נדרש:

"תעודת יושר ו/או הצהרה חתומה מאומתת על פי דיני

הראיות כי המציע לא הורשע ב-10 שנים האחרונות....היה והמדובר בתאגיד ההצהרה תוגש על ידי בעלי התאגיד ומנהליו.

ניסיון מוכח של עיבוד אדמות חקלאיות בגוש של כ-4,000

דונם לפחות.

ידע מוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה, על המציע

למסור בהצעתו את שמו של מפעיל הקוונועים ומכוני השאיבה.

על הציע להגיש עם הצעתו לתוכנית גידולים.

על המציע להציג אישורים ואסמכתאות בדבר יכולתו

הכלכלית.

על המציע להוכיח יכולת שיווק מוכחת של תוצרים חקלאיים.

אישור מאת רואה חשבון בדבר היקף מחזור הפעילות של

המציע. "

 עמידתו של המערער בתנאי הסף שקבע המפרק

מעיון בחומר הראיות ובחוות הדעת של השמאי אשר צורפה לחומר הראיות שעמד בפני, עולה כי המערער כלל אינו עומד בתנאי הסף ההכרחיים לשם התקשרות בהסכם עם המפרק בקשר לשטח כהגדרתו לעיל. אסקור תנאים אלה להלן:

תנאי סף ראשון: "העדר הרשעות"-  "תעודת יושר ו/או הצהרה חתומה מאומתת על פי דיני הראיות כי המציע לא הורשע ב-10 שנים האחרונות....היה והמדובר בתאגיד ההצהרה תוגש על ידי בעלי התאגיד ומנהליו.

המערער צירף להצעתו פלט ממחשבי משטרת כרמיאל המתאר רישום פלילי, ככל שקיים בקשר עם מבקשו. זאת - בניגוד למבוקש על ידי המפרק בתנאי הסף הראשון. יצוין, וכך גם כתוב על גבי הפלט עצמו, כי אין להעביר פלט זה לאדם, אלא אם זכאי הוא על פי החוק. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981 מפרט את זהות הגופים הזכאים לעשות שימוש בפלט זה, כאשר העניין נשוא הליך זה – אינו נכלל ביניהם.

אניח לצורך ענייננו (ומבלי להיכנס למשמעויותיו), כי שימוש זה שעשה המערער, האסור על פי חוק - נעשה בתום לב. אין בכך כדי לשנות את העובדה לפיה לא עמד המערער בתנאי הסף הראשון, כפי שבא לידי ביטוי בבקשה להציע הצעות אותה פרסם המפרק.

 תנאי סף שני: ניסיון-  "ניסיון מוכח של עיבוד אדמות חקלאיות בגוש של כ-4,000 דונם לפחות."

המערער חסר את הניסיון המוכח הנדרש לצורך עיבוד שטחי חקלאות בסדרי גודל של כ- 5,500 דונם. בעבר, עת עיבד, לכאורה, את השטח בין השנים 1995-1997 עשה זאת המערער באמצעות גורמים אחרים (בדומה ל"קבלני משנה") אשר לא אושרו על ידי המפרק, וככל הנראה בניגוד להסכמות ביניהם. המערער בחר לציין את ניסיונו זה בשנים 1995-1997. כוונת המפרק הייתה לניסיון עיבוד דה-פקטו של שטחים בסדרי גודל כאלה ובוודאי לא להעסקת קבלני משנה לצורך כך – זאת יכול היה המפרק לעשות בעצמו לו חפץ בכך.

 לא זו אף זו: מעשיו אלה של המערער התבררו למפרק רק בדיעבד: המערער הפר את ההסכמות בינו ובין המפרק בתקופה בה עיבד את השטח, עד אשר נאלץ המפרק לחלט את ערבותו של המערער.

 בניסיונו זה לחלט את ערבות המערער, קיבל המפרק מכתב מאת חברת ב.י.צ.ט באמצעות עורכת הדין שושנה אטד בזה הלשון:

 ".. מרשי מר יונתן טובים הריני פונה אליך:

מרשי הוא אחד הבעלים של חברת ב.י.צ.ט ששכרה קרקעות מנחלת המושבים.

קיים חוזה לשנת 1995-1996 בין נחלת המושבים.....ובין חברת ב.י.צ.ט.

אמנם החוזה החתום הוא בין נחלת המושבים ובין בני צרור....

בין שני בעלי המניות נחתם הסכם.....

שם כתוב במפורש שההסכם עם נחלת המושבים הוא של חברת ב.י.צ.ט. החברה המציאה לך ערבות בנקאית....

 

אבקשך להחזיר אלי את הערבות הבנקאית ולהודיע לבנק על ביטול הדרישה למימושה."

 

 התנהלות מעין זה אינה רצויה וראוי היה לו המערער לא היה בוחר לציין  ניסיון עגום זה. ברור שדרך התפתחותם של הדברים כעולה מנסיון העבר, אינם מוסיפים למערער וזאת בלשון המעטה.

 תנאי סף שלישי: ידע בהפעלת קוונועים- "ידע מוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה.."

למערער אין את הניסיון הדרוש והידע המוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה, ידע אשר נדרש לצורך הפעלת השטח והמהווה תנאי סף הכרחי לפי דרישות המפרק. כתחליף לכך צירף המערער להצעתו אישור מחברה אחרת המתמחה בהפעלת קוונועים ממנו עולה כוונה להתקשר עימה לאחר שהצעתו תאושר, ככל שתאושר. שוב – באלה לידי ביטוי שימוש המערער ב"קבלני משנה", בניגוד לכוונתו של המפרק וברור כי אין בכך כדי לעמוד בתנאי סף זה. כמו כן, אני מקבל את טענת המפרק בעניין זה לפיה ספק אם ניהול מערכות מים עונה על תנאי סף זה.

 לעניין שני תנאי סף אלה (השני והשלישי) אבקש להוסיף את זאת: המערער צרף כראיה את נוסח ההסכם אשר עתיד להיחתם בין המפרק ובין מי אשר ייבחר על ידיו לעבד את השטח. סעיף 7(ה) להסכם נקבע מפורשות כי:

 המגדלים מתחייבים בזאת... שלא להעביר לכל אדם ו/או גוף שהוא כל זכות שיש בידם עפ"י הסכם זה".

 חרף הוראה זו, לא מצא המערער כל פגם בהודאתו העקיפה והישירה כי אין בידיו להוציא לפועל את המצופה ממנו על ידי המפרק בהתאם להסכם, ולצורך כך – עתיד הוא להתקשר עם גורמים אחרים, בניגוד גמור לאמור מפורשות בהסכם וכאשר לא ברור נוכח ניסיונם המשותף של הצדדים בעבר, היה המערער מביא את הדבר לידיעתו ולאישורו של המפרק.

לדידי יש בכך טעם לפגם, ויש בכך כדי להראות על כוונותיו של המערער, אשר אינן עולות בקנה אחד עם כוונותיו של המפרק, כפי שהובאו בתנאי הסף ובהסכם האמור.

 תנאי סף חמישי: יכולת כלכלית-  "על המציע להציג אישורים ואסמכתאות בדבר יכולתו הכלכלית."

המערער לא הביא אישורים מתאימים כי יש בידיו הון חוזר ויכולת כלכלית מוכחת, כנדרש בתנאי הסף, לצורך ניהול עיבוד והפעלת השטח. כתחליף להוכחת היכולת הכלכלית בחר המערער לצרף 2 אישורים אשר אינם עונים על דרישות ההון החוזר לצורך הפעלה ועיבוד השטח ואין בהם כדי להעיד על הנדרש: האחד הוא אישור מבנק הפועלים לפיו הוא מנהל את חשבונו לשביעות רצון הבנק והשני הוא אישור על ההכנסות משותפות לו ולבנו בסך כ- 1.7 מיליון ₪. מאישור זה לא ניתן ללמוד על חלקו האמיתי של המערער בהכנסות אלה. יתרה מכך, גם אילו היה מדובר בהכנסות המערער בלבד, הרי שמחזור הכנסות של כ- 1.7 מיליון ₪ איננו מספיק לשם עמידה בתנאי הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח, במיוחד לאור העובדה כי על הזוכה לשלם כמיליון ורבע ₪ בצירוף מע"מ כדמי חכירה לקופת הפירוק.

 לאור המקובץ לעיל – די באמור בכדי להצדיק את אי בחירתו של המפרק במערער להתקשרות הסכמית לצורך עיבוד השטח. על מנת לחזק מסקנתי זו אסקור בקצרה גם את מצבה של המשיבה נוכח העובדה כי לבקשה להציע הצעות פנו המערער והמשיבה בלבד.

 עמידתה של המשיבה בתנאי הסף שקבע המפרק

 תנאי סף שני: ניסיון

למשיבה ניסיון רב שנים בהפעלת שטחים חקלאיים בכל רחבי הארץ לרבות בגליל העליון ובאדמות הכבול. כאמור, בהתאם לחוות דעת השמאי, אדמות אלה הן אדמות בעייתיות לגידול מגוון גידולים חקלאיים ולשם כך נדרש ידע וניסיון רבים.

 

תנאי סף שלישי: ידע בהפעלת קוונועים"

מתוך התחייבות ב"אמנת הכבול" שלקחו על עצמם החקלאים המעבדים את האדמות באזור זה, עומדות בפני החקלאים בעיות הקשורות בהפעלת כמות גדולה של קוונועים. המשיבה מפעילה קוונועים בכל רחבי הארץ, לרבות בשטחי אדמות החולה וניסיונה בתחום הולך לפניה, עוד עולה מחוות דעת השמאי כי המשיבה מעבדת את שטחים בעמק החולה כ- 17 עונות, תוך התמודדות עם הקשיים המשתנים מדי שנה.    

 

תנאי סף חמישי: יכולת כלכלית

למשיבה יכולת כלכלית מוכחת, ובנוסף לכך היא פועלת במקומות שונים בארץ. על פי הדוחות הכספיים, אותם בחן המפרק, מדובר בחברה יציבה ורווחית, בעלת מחזור שנתי של כ-60 מיליון ₪. בידי המשיבה מכוני מיון לגרעינים אותם היא משווקת וגם בכך מתבטא יתרונה הכלכלית.

 

תנאי סף שישי: יכולת שיווק

המשיבה מוכרת כמשווקת מורשית של "מועצת הבוטנים". בצירוף מכוני מיון לגרעינים שברשותה, הדבר מעיד על יכולתה וניסיונה בתחום השיווק. מקובלת עלי קביעת המפרק והשמאי כי המשיבה מוכרת ופועלת ברמה ארצית, כמו גם  כי המשיבה ממיינת ומשווקת מורשת של זרעי דגנים שונים.  

 

תנאי סף שמיני: ערבות בנקאית

המשיבה העבירה ערבות בנקאית על סכום הגבוה מהנדרש. לטענת המערער, יש בכך כדי להקנות לה יתרון בלתי הוגן. לא ברור מאין שאובה טענה זו, אין אני יכול לקבלה: המשיבה צירפה להצעתה ערבות על סך 95,000 ₪, בעוד שחישוב מדויק של גובה הערבות עומד על סך 93,200 ₪. הפרש על סך 1,800 ₪, הינו הפרש זניח ואין בו כדי לפגום בכשירות ההצעה של המשיבה או להקנות למשיבה יתרון על פני המערער.

 

תנאי סף ראשון: "העדר הרשעות"

המשיבה אכן עמדה בכל תנאי הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח, אם כי לעניין תנאי הסף הראשון - העדר הרשעות - נראה לי כי קיים ספק ממשי; המדובר בכתב אישום בגין עבירות הקשורות באיכות הסביבה, אשר בוצעו בשנת 1998, ומבלי להקל ראש במקרים מעין אלה, ההרשעה בגין תקלה בצינור סולר ובשל כך נשפך הסולר לקרקע. הרשעה זו הייתה בשנת 2002 על עבירה שנעברה בשנת 1998. לדעת המפרק הרשעה זו  - אין בה כדי לפסול את המשיבה מלהיות מציעה ואף לזכות. צודק המערער בכך כי תמוהה פרשנותו של המפרק את קיומו של תנאי סף זה; המפרק פירש תנאי סף זה באופן שיש למדוד עבירות שנעשו במהלך 10 השנים האחרונות בשונה מהרשעות. זאת בניגוד מובהק לאשר כתב הוא עצמו. מסכים אני עם המערער כי יש בכך טעם לפגם. עם זאת, אין להסתפק בפרשנות זו על מנת לקבוע כי התוצאה אליה הגיע המפרק אינה מידתית ונגועה בתום לב. על מנת לבחון קביעה זו של המערער יש לבדוק את מכלול הנסיבות כולן, אשר אינן מורכבות רק מעמידה בתנאי הסף הראשון אלא ממכלול שלם של נסיבות.

 

מכלול הנסיבות אשר עמדו בפני המפרק

 

כאמור, על המפרק מוטלת החובה:

"לעשות בנכסי האגודה כפי שייראה לו דרוש לשם ביצוע הפירוק, ובין היתר, רשאי הוא להמשיך בקיומם וניהולם של עסקי האגודה, או לתת בהם טובת הנאה, להטיל על האגודה חובות וליצור לה זכויות, הכל במידה, בדרך ובמועד שייראו לו מועילים ביותר לביצוע הפירוק."

 

המניע אשר עמד לנגד עיני המפרק עת פנה בבקשה להציע הצעות הוא העשרת קופת הפירוק ככל שניתן, מנכסי האגודה הקיימים.

 

קיומם של שני מציעים בלבד

קיומם של שני מציעים בלבד לבקשה לקבל הצעות אשר פרסם המפרק הציבה בפניו קביעה כי עליו לבחור מבין הקיים. לאור זאת – נאלץ המפרק לבחור מבין שני המציעים את זה אשר קרוב במידה הרבה ביותר לאשר ראה בעיני רוחו.

בפני המפרק עמדו שני מציעים בלבד, אשר שניהם אינם עומדים במידה זו או אחרת בתנאי הסף שקבע המפרק. לפיכך, לא נותרה בידי המפרק ברירה אלא לבדוק באיזו מידה קרוב כל אחד מהצדדים לעמידה בתנאי הסף שנקבעו על ידו. מהניתוח שלעיל עולה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מבין שני המציעים, המערער עומד בפחות תנאים ממכלול תנאי הסף שהציב המפרק – בהשוואה למשיבה.

 

ניסיון העבר - המערער

במסגרת מכלול הפרמטרים האמורים אותם שקל המפרק, ניתן משקל גם לניסיון העבר עם שני המציעים – המערער והמשיבה. כאמור, בין השנים 1995 ל- 1997 התקשר המפרק עם המערער בהסכם לעיבוד הקרקע. המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו טיפל והפעיל המערער את השטח. במהלך תקופה זו הפר המערער את ההסכם פעמים רבות: לא שילם במועד את התשלומים הנדרשים עליהם התחייב כגון חובות בגין ארנונה, רשות ניקוז, קרן איזון למים וכדומה, השתמש במים ללא מדידה ולא מסר דיווחים על הפקת מים, הזניח את הטיפול בקרקע, גרם להצפת משאבות ולזיהום מים, נעדר מהשטח ולא דאג לטיפול בקוונועים.

 

לכל האמור מתווספת העובדה אשר התבררה למפרק רק לאחר ההתקשרות עם המערער: המערער העביר את תפעול ועיבוד לידי גורמים אחרים אשר לא אושרו על ידי המפרק.

המערער, כך הסתבר למפרק, אינו מגדל-חקלאי ומשכך לא עלה בידו להפעיל ולעבד את השטח בעצמו, אלא באמצעות צדדים שלישיים.

 

מצב הדברים היה כה חמור עד אשר נאלץ המפרק לחלט את הערבות הבנקאית אשר נמסרה לידיו על ידי המערער.

 

מחומר הראיות עולה כי אף לאחר חילוט הערבות הבנקאית המשיך המערער להפר את ההסכמות בינו ובין המפרק וזאת חרף המכתבים הרבים והאזהרות אשר נשלחו לו על ידי המפרק.

 

לאחר סיום ההתקשרות הכושלת עם המערער ולאור העובדה כי המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו עיבד והפעיל את השטח, לא חודשה ההתקשרות בין האגודה השיתופית באמצעות המפרק לבין המערער.

 

מקובלת עלי החלטת המפרק כי מסירת השטח לידי המערער עלולה להוביל שוב למצב בו המערער יעביר בפעם השנייה את עיבוד השטח ותפעולו לידי גורם שלישי אחר אשר לא אושר על ידי המפרק, כפי שנעשה על ידו בעבר, בניגוד לדרישת המפרק כפי שקיבלה ביטוי בהעתק ההסכם שצירף המערער לחומר הראיות.

ניסיון העבר - המשיבה

מחומר הראיות עולה, כי בשנים 1997-2009, התקשרה המשיבה בהסכם עם המפרק אשר כתוצאה ממנו קיבלה לידיה את השטח מהמערער כשהוא לא מטופל ובמצב מוזנח, וכאשר המכשירים והציוד הקיים בו דרושים טיפול ותיקון. על מנת להשמיש את הציוד ולהכשיר את השטח למצב בו יהא ניתן להפיק ממנו רווחים, השקיעה המשיבה לאורך השנים עמל רב וכספים ניכרים ברכישת ציוד ובהכשרת צוות מיומן וקבוע לטיפול בנחלה.   

 

התקשרות זו עם המשיבה הניבה תוצאות אחרות לחלוטין מההתקשרות הקודמת עם המערער. הטיפול בקרקע והשימוש במים נעשה באופן מקצועי ביותר. התשלומים לקופת הפירוק נעשו במועדם כנדרש ובאופן כללי, ובעיקר בהשוואה להתנהלותו של המערער, ניתן לומר שהתנהלות המשיבה עדיפה ועולה בקנה אחד עם מטרת המפרק היא העשרת קופת הפירוק.

 חוות דעת השמאי

בפתח דברי ברצוני לציין כי הסתמכות המפרק על חוות דעתו של השמאי הייתה כדין וכי אינני מקבל את טענות המערער בעניין זה. השמאי נשכר לצורך מתן חוות דעת מקצועית בכל הנוגע לאופן הטיפול הדרוש בקשר עם השטח לקשיים העשויים לעלות מכך. יתרונו של השמאי אשר נבחר על ידי המפרק הוא במקצועיותו: המדובר באדם המכיר את מצב הדברים בשטח, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ומכיר את הסיכונים הבלתי צפויים אשר עלול להיתקל בהם מי אשר יעבד את השטח. מפאת היותו של השמאי היחיד באזור זה העוסק בשמאות חקלאית, מטבע הדברים לו הכרות עם מגדלים וחקלאים באזור.

עיון בחוות דעתו מעלה כי היא כתובה בצורה מקצועית, עניינית ומאוזנת. איני מוצא טעם לפגם בחוות הדעת, ואיני מקבל את הקשר אשר עשה המערער בין העובדה כי בעבר הכין השמאי עבור המשיבה חוות דעת ובין תמורה העשויה לצמוח לו כעת מהיות המשיבה המעבדת והמפעילה של השטח. 

 

מכל מקום חוות הדעת אינה פרמטר יחיד בהחלטת המפרק, אלא פרמטר נוסף במכלול השיקולים אשר עמדו בפני המפרק כמפורט לעיל ולהלן.

 

בעניין זה אוסיף כי אני רואה בחומרה רבה את ניסיון המערער להטיל דופי ביושרו ובהגינותו של השמאי. לו ביקש המערער להראות כי יש דופי כלשהו בחוות דעתו של השמאי, ראוי היה כי יביא חוות דעת נוספת מטעמו המבססת את טיעוניו בנושא תחת טיעונים בעלמא אשר טען.  

 

התמורה הכספית שהוצעה על ידי הצדדים

ככל הנראה, צודק המערער בכך שהצעתו הייתה גבוהה מהצעת המשיבה. נוקט אני בלשון זו נוכח כי אף לא אחד מהצדדים הביא בפני את הנתונים המדויקים בדבר גובה הצעותיהם של הצדדים, וככל הנראה לא בכדי.

 

עם זאת, לאור ניסיון העבר עם המערער, אין כל בטחון כי המערער יעמוד בהתחייבויותיו אלה. למערער עבר כמי אשר אינו עומד בהתחייבויותיו, ולפיכך במצב דברים זה, ולאור מכלול הנסיבות אשר עמדו בפני המפרק אינני יכול לומר כי הפעלת שיקול דעתו של המפרק ובחירתו את המשיבה על פני המערער אינה מידתית בצורה קיצונית או אינה סבירה במידה שראוי לבטלה.

 

יש לזכור כי בנקודה זו עומדים לו למערער לרועץ ניסיונו והתנהלותו אל מול המפרק בעבר. המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו המערער פעל בשטח; המערער הפר את ההסכמות עם המפרק פעמים רבות, התרשל בטיפול בקרקע ובציוד השייך לאגודה, גרם נזקים לשטח בנוסף לנזקים כספיים. המערער אף לא שעה לבקשותיו ולהתראותיו של המפרק.

 

לאור הניסיון הכושל המתואר - תפיסת המפרק כיום היא כי אין לקבל רווחים כספיים קצרי טווח על חשבון הפסדים ארוכי טווח, שסופם בהפסדים כספיים לאגודה.

 

בעניין זה חשובה ומשמעותית עובדה נוספת: הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח אשר פורסמה על ידי המפרק, כללה את הפסקה:

 

 "אין הנחלה מתחייבת לקבל ההצעה הגבוהה ביותר ו/או כל הצעה אחרת.."

 

נראה לי כי בעניין זה כל מילה נוספת מיותרת.

 

מסקנות

 למפרק מוקנה שיקול הדעת כיצד להפעיל את נכסי האגודה, כאשר השיקולים המנחים אותו בפעילותו הם טובת האגודה וקופת הפירוק.

 

לכאורה, צודק המערער כי לאור אי עמידתה של המשיבה בתנאי הסף השני ולאור העובדה כי הצעתה הייתה נמוכה מהצעתו – יש לצפות כי המפרק היה בוחר בהצעתו של המערער כעדיפה.

דא עקא, כי התמונה הכוללת אינה פשוטה כלל ועיקר. ראשית – המערער עצמו לא עמד בחלק (גדול יותר מהמשיבה) מתנאי הסף. שנית – ניסיון העבר מראה כי המערער לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות, פעל ברשלנות בכל הקשור לעיבוד וטיפול בשטח,  ואף פעל בניגוד להסכמות בינו ובין המפרק. שלישית – יש יסוד סביר להניח כי המערער היה פועל בניגוד להסכמות גם כעת, בשל הוראתו המפורשת של המפרק למציעים שלא להעביר לצדדים שלישיים זכויות על פי ההסכמות עימו, בעוד שהמערער, עוד טרם אושרה הצעתו, כבר הראה כוונות על העברת חלק מהזכויות העתידיות העשויות לקום לו בהתקשרותו עם המפרק – לצדדים שלישיים. רביעית – התקשרות עם המערער וגילוי בדיעבד כי אינו עומד בתנאים שנקבעו עשוי לגרום להשפעות אקולוגיות שליליות על הסביבה, דוגמת אגמון החולה - על הצמחייה, בעלי הכנף ובעלי החיים והכנרת.

 

לתמונה זו יש להוסיף את העובדה כי בפני המפרק עמדו שתי הצעות בלבד: של המערער ושל המשיבה, ולשם עיבוד והפקת תמורה משטחי האגודה, עליו להתקשר בהקדם עם מאן דהוא. מבין שתי ההצעות, ובהתחשב במכלול הנסיבות, בחר המפרק את הצעתה של המשיבה.

 מן המקובץ לעיל עולה המסקנה כי החלטת המפרק ניתנה בסמכות וכדין, הונחתה ממכלול שיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות. הליך בחירת המשיבה נוהל בשקיפות הראויה, על פי עיקרון השוויון וההגינות, זאת לצד האינטרסים של האגודה שעניינם יעילות והשאת התועלת הכלכלית כלפי האגודה. המפרק בחר לעשות שימוש במתווה של אמות מידה הכוללות ניסיון מוכח המאפשר התמודדות ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות ולקשיים המתעוררים במהלך העבודה, כאשר לשם כך דרוש צוות מיומן ומנוסה שיאפשר זאת, יכולת פיננסית אשר תאפשר גישור על תקופות קשות והוכחת יכולת שיווק. נראה, כי מחומר הראיות עולה כי בהשוואה למערער – המשיבה היא המתקרבת ביותר למכלול האיפיונים הנדרשים.

 

לאור האמור ולאור סד הזמנים הצפוף שבפנינו הקובע כי על מנת שלא להחמיץ את העונה הקרובה יש להתחיל להכין את השטחים לזריעה באמצעות פעולות עיבוד, השקיה וטיפול בעשבייה, כל זאת על מנת למנוע חשיפת השטח לסחף הרוח ולנזקים אקולוגים נוספים לשטח ואזורו, אני קובע כי גם אם אין במערער או במשיבה כדי להיות משתמשים אופטימאליים בשטח, כהגדרתו לעיל, בהתאם לציפיותיו של המפרק, אזי בנסיבות העניין החלטתו של המפרק סבירה ומידתית ויש להשאירה על כנה.

 

גם מאחר שהחוזה הינו לתקופה קצובה של שנה אחת בצירוף כל האמור - איני רואה מקום להתערב בהחלטת המפרק.

 

הנני דוחה את הערעור וקובע כי המשיבה היא שתעבד את השטח בשנה הקרובה. אוסיף כי לקראת השנה הבאה יש לבצע את ההתקשרות עם המעבד הנבחר פרק זמן ארוך יותר לפני תום התקופה, ולא כנעשה בהתנהלות נשוא הליך זה. 

 

המערער ישא בהוצאות קופת הפירוק בקשר עם הליך זה על סך 10,000 ₪ אותם יעביר למפרק וכן בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪ נוספים אותם יעביר למשיבה. הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלומם בפועל.

  

ניתן היום: ‏     כ"ד חשון תש"ע      ‏11/11/2009

 

עו"ד אורי זליגמן

בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים בפקסימיליה וגם בדואר רשום

אורי זליגמן, עו"ד

רשם האגודות השיתופיות

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: