הבורר חקר עדים מבלי ידיעת הצד השני ועל כן פסק הבוררות בוטל

במסגרת פסק בוררות נקבע כי אבנר חייב לאברהם  700,000 דולר בעקבות פעולות עסקיות משותפות שביצעו השניים.

על כן הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי, במסגרתו טען אבנר כי הצדדים הסכימו להתדיין בפני בורר רק באשר לנזקים שנגרמו לו ע"י אברהם, ולא בסך הכספים שהוא חב לו לכאורה, ולפיכך הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מן הסמכויות שניתנו לו על פי הסכם הבוררות. בנוסף טען אבנר, כי הבוררות התקיימה מבלי שנשמעו ונחקרו עדים כראוי, מבלי שהוגשו מסמכים ומבלי שנערך פרוטוקול. לטענתו, נחקרו ע"י הבורר מספר עדים וביניהם אברהם, וזאת ללא ידיעתו ומבלי שעודכן בתוכן העדויות, ומשכך לא ניתנה לו הזדמנות לשטוח את טענותיו.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי עדיפה עליו הגרסה של אבנר וכי ניתן להסיק שהבורר הוסמך לדון אך ורק בטענות הנוגעות לנזקיו, ולכן קיימת עילה לביטול פסק הבוררות, משחרג הבורר מסמכותו ופסק במחלוקת שבין הצדדים. בנוסף קבע ביהמ"ש כי אכן חקר הבורר עדים שלא בנוכחות אבנר ומבלי שעדכן אותו על תוכן העדות ע"מ שיוכל להתגונן כנגדה, ולפיכך נפגעה זכותו של אבנר לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו כנגד העדויות, באופן המקים עילה נוספת לביטול פסק הבוררות.

עתה הוגשה בקשה לרשות ערעור לביהמ"ש העליון, היות ולטענת אברהם שגה ביהמ"ש בקובעו כי חרג הבורר מסמכותו באשר לנושא הבוררות, היות וסמכותו הרחבה של הבורר נלמדת מלשון הסכם הבוררות הכוללני שנחתם בין הצדדים. בנוסף טוען אברהם, כי שגה ביהמ"ש המחוזי בקבעו כי קופחה זכותו של אבנר לטעון טענותיו היות ולדידו הצדדים הסכימו לניהול הבוררות בדרך זו וכן בשל העובדה כי ישיבות הבוררות התנהלו בניו יורק, בעוד אבנר מתגורר בישראל.  

דיון והכרעה

ביהמ"ש העליון קבע כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, היות והיא אינה מעלה שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או שהיא דורשת את התערבותו של ביהמ"ש משיקולי צדק או מניעת עיוות דין.

עוד ציין ביהמ"ש כי גם אם פטרו הצדדים את הבורר מניהול הבוררות בהתאם לכללי הפרוצדורה, אין הם רשאים להחריג את ניהול הבוררות מכללי הצדק הטבעי, החלים על כל בוררות ונובעים מחובת הנאמנות המוטלת על הבוררים. ומשכך, אף אם הסכימו הצדדים על התנהלות הבוררות בדרך זו, הרי שחובתו של הבורר הייתה להביא לידיעת כל אחד מהצדדים את הנטען כנגדו, ע"מ שזה יוכל לנהל את הגנתו ולשטוח לפני הבורר בתגובה את טענותיו, שמא תצטייר בפני הבורר תמונה עובדתית חד צדדית.

יחד עם זאת, ציין ביהמ"ש כי במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות, אין ביהמ"ש יושב כערכאת ערעור ואין הוא נדרש על פי רוב לבחון אם צדק הבורר בקביעותיו, והתערבות ביהמ"ש מוגבלת לעילות המוגדרות בחוק הבוררות. אך משנמצא במקרה דן כי דין פסק הבוררות להתבטל בשל הפגיעה באפשרותו של אבנר להעלות טענותיו אין מקום לדון בשאלת היקף סמכותו של הבורר.

לאור כל זאת, קבע ביהמ"ש כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות, ועל אברהם לשאת בהוצאותיו של אבנר בסך 10,000 ₪.

ניתן ביום י"ז באדר תשע"ה, ה8 במרץ 2015.