הורשע לאחר בילוי בפאב בקיבוץ ומערער על הרשעתו
הרקע
ח' ו-ה' בילו יחד עם הילל בפאב בקיבוץ כפר מנחם, ולאחר מכן חזרו לביתו של המערער בקיבוץ ונכנסו כולם (במלבושם) למיטתו. מכאן הגרסאות חלוקות- ח' טוענת שבוצע בה מעשה מגונה ו-ה' שנאנסה. שתיהן תיארו תגובותיהן כמבהירות שאינן רצו ביחסים עמו, אך הילל מכחיש זאת. תחילה טען שכלל לא קיים עם מי מהן יחסי מין, ובמשפט עצמו חזר בו וטען שקיימו יחסי מין, אך הם היו בהסכמה. את הכחשתו הראשונית תולה בכך שהופתע מהטענות כלפיו ונלחץ. הילל הוסיף ש-ה' ו-ח' התלוננו רק משום תחושות הבושה והשפלה מכך שקיים יחסים עם שתיהן.
אין מחלוקת כי בבוקר שלמחרת, לאחר שישנו אצל הילל, שתו עמו קפה ועישנו סיגריה.
דיון והכרעה
לפנינו ערעור של הילל, על פסק דין של בית משפט מחוזי אשר הרשיע אותו בגין אינוס ומעשה מגונה, על רקע התיאור לעיל. הילל חוזר על טענותיו מהמשפט הראשון, כי היו יחסים בהסכמה בלבד ושזה עולה מהראיות, דבר שלא התקבל במשפט הקודם כמובן.
ההלכה היא שלא להתערב בקביעות עובדתיות בערעור. כך גם בענייננו, לא מצא לנכון ביהמ"ש להתערב ואף הסכים כי הקביעה נכונה בהתאם לראיות.
טענתו שהראיות מצביעות על כך שהיו יחסי מין בהסכמה, בחלקה נתלית על התנהגותן בזמן אותו לילה. ביהמ"ש שב ומחדד שאין מקום להפעלת אמות מידה של "סבירות" על התנהגות קרבנות עבירה בעת מצוקתם. תגובות רגשיות והתנהגותם של קרבנות עבירה, בפרט בעבירות מין, העלולות להיראות תמוהות, אינן ראיה לכך שהמעשה לא בוצע. ביהמ"ש מצא את המתלוננות מהימנות וקיבל את הטענה שמצבן הנפשי הביא להתנהגות זו. שינוי גרסתו של הילל גם היא מחזקת את גרסת המתלוננות.
טענה נוספת מטעמו של הילל, היא שלא יכל לפתח יסוד נפשי להשלמת העבירה משום שכרותו באותו הערב. ביהמ"ש דחה את טענה זו. ראשית, משום שמהעובדות עולה שלא הגיע לכדי שכרות. שנית, אדם הנכנס למצב השכרות מרצונו נושא באחריות העבירה, מלבד בעבירות ייחודיות שלא בהן עסקינן. אין חולק שהילל שתה אלכוהול מרצון.
מעבר לכך טען הילל שמכל מקום העונש חמור מידי. ביהמ"ש לא קיבל זאת, וקבע שבהתאם להלכה שלא יתערב ביהמ"ש בהחלטות קודמות בנקל, אינו רואה סיבה לעשות זאת כעת. כן נקבע שביהמ"ש קמא איזן כראוי בין השיקולים השונים, וסופו של דבר שהתוצאה מקובלת עליו.
סיכום
הערעור נדחה וגזר הדין נותר על כנו: 5 וחצי שנים מאסר בפועל ו-18 על תנאי. כן פיצויים בסך 50,000 ₪ לה' ו-10,000 לח'.
ניתן ב- ד' שבט תשע"ו, 14 ינואר 2016.
