החלטה לפירוק אגודה שיתופית הריקה מתוכן

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                                               אגודה מס' 57-002312-7

עורך דין רמזי חוראני

בעניין:  אלעזר מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ

ובעניין: סיום פירוק האגודה

החלטה

1. האגודה מושא החלטה זו נוסדה בשנת 1974 בשם "עציון ג' מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ" ובשנת 1975 שינתה היא את שמה לשם המצוין לעיל בכותרת. היא תיקרא להלן: האגודה או מושב אלעזר.
2. האגודה נוסדה במטרה לאגד את חבריה ולפעול בדרך שיתוף ושל עזרה הדדית לשיפור מצבם של חבריה על פי עקרונות הקואופרציה. מלבד המתיישבים החברים באגודה היה חבר נוסף: מושבי הפועל המזרחי אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ. ככל הנראה הכוונה הנה לארגון מושבי הפועל המזרחי אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ (57-001498-5).
3. בשל קשיים כלכליים בהם הייתה שרויה האגודה, מונה לה וועד ממונה בספטמבר 1987. הוועד הממונה החליט ביום 31.05.1988 להקים אגודה חדשה בשם "אלעזר גוש עציון ישוב קהילתי כפרי דתי אגודה שיתופית בע"מ", כשאחת המטרות שלה היא פירוק המושב השיתופי והפיכתו ליישוב קהילתי.
4. בישיבת וועד ההנהלה של האגודה מיום 28.10.1990, התקבלו מספר החלטות בהן ביטול חברות כל חברי המושב השיתופי ומחיקתם מפנקס החברים, וקבלה לחברות של "איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי בישראל" שהנו ככל הנראה עמותה שהוקמה בשנת 1983[1] ואת "מושבי הפועל המזרחי, ברית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ", אגודה מס' 57-001494-4, להלן: ברית הסיוע. כמו כן הוחלט כי המושב ימשיך להחזיק את הרכוש הציבורי כל עוד הוא לא הועבר ליישוב הקהילתי. לאמתו של דבר החל ממועד קבלת ההחלטות האמורות בסוף אוקטובר 1990 אין האגודה פעילה כלל, פרט למה שיתואר עוד להלן.
5. אף כי אין זה רלוונטי יותר, ייאמר כי ככל הנראה הוצאת החברים על פי ההחלטה האמורה הייתה בניגוד לתקנון ולתקנות, שכן על פי תיקון התקנון מיום 18.12.1980 חובה הייתה לקבל את ההחלטה לבטול החברות ולקבלת חברים חדשים על ידי וועדה המורכבת מנציג האגודה, נציג הסוכנות היהודית ונציג התנועה. במובן זה, גם הקבלה לחברות של העמותה וברית הסיוע אינה תואמת את התקנון ואף היא אינה יכולה לשאת את עצמה כהחלטה חוקית. כמו כן בהתאם לסעיף 6 לפקודת האגודות השיתופיות מותר היה לקבל לחברות גוף מאוגד שאינו אגודה שיתופית בתנאי כי תתקבל הסכמת רשם האגודות השיתופיות לכך. אין בפנינו כל ראיה או אינדיקציה כי התנאים האמורים התקיימו או כי ניתנה הסכמת הרשם[2]. מכל מקום, ביום 1.1.1991 ניתן צו פירוק לאגודה השיתופית "ארגון מושבי הפועל המזרחי אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ" (57-001498-5) שהייתה חברה באלעזר בע"מ. ביטול החברות של אגודה זו בוצע לאמיתו של דבר עוד בהחלטה מיום 28.10.1990 עת בוטלה חברות כלל החברים כאמור לעיל. על אף זאת ונוכח הספקות לגבי סמכות ביטול החברות או הקבלה לחברות של חברים חדשים, לא אבנה רק על הביטול לצורך החלטה זו. אי לכך נותר למעשה חבר אחד באגודה, היא העמותה של "איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי בישראל", וזאת בנוסף לברית הסיוע (57-001494-4) שהנה אגודה שיתופית.
6. מר אלעד חבשוש, רו"ח ומנהל חטיבת חשבונאות, פיקוח וחקירות במשרד הרשם מונה כחוקר כדי לבדוק את המצב באגודה מכוח סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. מדו"ח החקירה למדנו, כי יו"ר הוועד הממונה באגודה אלעזר מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ (מושא החלטה זו- 2312) משמש במקביל כמזכ"ל "איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי בישראל" (העמותה) וגם כמזכיר האגודה השיתופית "מושבי הפועל המזרחי ברית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ", אשר אותה מנהל בפועל.
7. מדו"ח החקירה למדנו גם, כי ההכנסות של האגודה עומדות על כ- 100,000 ₪ בממוצע, סכום המתקבל מידי שנה מתדמיר - מכון תערובת אגודה חקלאית שיתופית בע"מ  (57-001758-2). פילוח ההוצאות על פי הדו"ח הוא כלהלן: דמי ניהול כ- 36,000 ₪, הוצאות מימון כ- 30,000 ₪ ועוד סכום של 6,000 ₪ בגין הנהלת חשבונות וביקורת. לאמתו של דבר הסכומים הגדולים בהכנסות מועברות לעמותה שהוא משמש בה מזכיר דרך דמי ניהול והחזר הלוואות לגופים קשורים וזאת בשעה שלא הוצג כל מסמך בפני החוקר בדבר קבלת ההלוואה ותנאיה.
8. תהא אשר תהא מערכת היחסים בין העמותה שנותרה חברה באגודה מושא החלטה זו לבין האגודה, הרי באגודה עצמה אין יותר חברים פרט לעמותה וברית הסיוע, אין לדעת באופן דייקני פרטים על אותה הלוואה, מסמכים כלשהם לא הוצגו בפני החוקר, והצידוק היחיד לדעת יו"ר הוועד הממונה להמשך קיום האגודה כיום הוא קבלת הכספים המתקבלים מתדמיר לסילוק אותה הלוואה שציינתי לעיל.
9. עוד יצוין, כי האגודה הייתה חייבת כספים להסתדרות הציונית העולמית. מאחר והגיעו כספים כאמור מתדמיר התקבלה החלטה ביום 20.4.2015 לתשלום 1 מיליון ₪ על ידי האגודה כשהסכם שמביא לפירעון מוחלט וסופי של חוב האגודה כלפי ההסתדרות הציונית. החלטה משלימה מטעם המשקם ניתנה ביום 5.5.2015 לפיה הכספים האמורים הועברו על ידי האגודה, ובכך יש כדי לסלק את החוב להסתדרות הציונית, והאגודה הופטרה מכל חבות כלפי ההסתדרות הציונית. צווי העיקול שהוטלו מקודם על כספי האגודה אצל תדמיר בוטלו על ידי המשקם. החל מתאריך זה כל תשלום המועבר מתדמיר שימש בפן המהותי לסילוק חוב נטען כלפי התנועה המיישבת, קרי אותה הלוואה שצוינה בדו"ח החוקר.
10. שאלה נוספת העולה בהקשר זה הנה מה דינו של החוב בגין ההלוואה? האם נכלל הוא בחוב חקלאי הכפוף לתנאי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 בהיותו חוב כולל של גורם חקלאי? האם נוצר החוב לפני תאריך היעד שנקבע בחוק 31.12.1991? האם האגודה זכאית להפטר גם מחוב זה? מאחר ואין לנו כל אינדיקציה או מידע בעניין זה, ברור כי אלו יישארו רק שאלות שיהיה צורך לתת להן תשובות בבוא העת כפי שעוד יפורט.
11. במצב הנתון השאלה הנה האם יש הצדקה להמשך קיומה של האגודה למצער, האם יש הצדקה לקיומה כאגודה שאינה בהליכי פירוק?
12. שקלתי את המצב הקיים של האגודה, הנתונים שבדו"ח החוקר, הטיעון של יו"ר הועד הממונה והצורך להשארת האגודה כדי לפרוע את החוב לתנועה המיישבת, והגעתי למסקנה כי אין כל צורך בהמשך קיום האגודה.
    1. עוד בהחלטה של הוועד מיום 31.5.1988 הוחלט על הקמת אגודה קהילתית חדשה, אגב כך להביא "לפירוק המושב השיתופי באופן רשמי והפיכתו יישוב קהילתי". כאן המקום לציין כי אגודה קהילתית דומה מאוד בשם אכן נוסדה ביום 13.5.1990 בשם "אלעזר 1990 גוש עציון קהילתי כפרי דתי של הפועל המזרחי אג"ש בע"מ (57-003050-2)" ושמה הוחלף ביום 12.10.2008 ל-"אלעזר כפר שיתופי קהילתי דתי בע"מ". אי לכך יש לקיים גם את ההתחייבות בהחלטה מיום 31.5.1988, קרי לסיים את חיי האגודה השיתופית, מושא החלטה זו.
    2. אין באגודה כל פעילות כיום פרט לקבלת הדיבידנד מתדמיר, תשלום דמי ניהול והחזר הלוואה לתנועה המיישבת (אף בהתעלם מהחורים והתהיות לגבי ההלוואה שניתנה כביכול לאגודה).
    3. האגודה ריקה מכל תוכן, רכוש או זכות ולכן אין הצדקה להמשך קיומה כלל.
    4. באגודה מונה וועד ממונה עוד בשנת 1988. למעשה מאז תאריך זה "מנוהלת" האגודה על ידי וועדים ממונים. אין זה סביר כי אגודה תנוהל על ידי וועד ממונה כל כך הרבה שנים ומעל שני עשורים. נדמה כי אין אח ורע לתופעה כזו ואין להשלים עם כך.
    5. כל סימני הפעילות של האגודה מלמדים כי מי שנותר באגודה הנו למעשה רק יו"ר הוועד הממונה והוא היחיד בעל האינטרס בהמשך קיום האגודה. ברית הסיוע כשמה כן היא, מושיטה עזרה לאגודה אך אין היא חבר ככל החברים שזכאים לדיבידנד או לזכויות ניהול וכו'.[3]
    6. תקופת כהונת הוועד הממונה האחרון הסתיימה ביום 23.6.2018 מכוח תקנה 28א לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975.

מאחר וחלפה התקופה החוקית מתום תקופת כהונת הוועד, אין יותר כל תוקף לוועד שכיהן, ואין מנוס מהחלפת הוועד בישות ניהולית אחרת. תקנה 28א(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת:

"נסתיימה תקופת כהונתו של וועד ממונה ולא נתמנה או נבחר ועד חדש תחתיו, רשאי הוועד הממונה להמשיך בכהונתו תקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים".

1. על פי תקנה 28א(ד) הנ"ל, תאריך היעד האחרון להמשך כהונת הוועד הממונה באגודת אלעזר הנו 6 יולי 2018 לכל המאוחר. אם כך, ברור כי "הכהונה של אותו וועד ממונה" מעבר לתאריך זה הנה חסרת תוקף משפטי. כאן המקום לציין, כי אומנם סעיף 28א(א) מסמיך את הרשם לשוב ולמנות וועד ממונה חדש אם הסתיימה תקופת התוקף של וועד ממונה, אך הדבר מוגבל לתקופת התוקף של הוועד כאמור בתקנון. אין ספק כי תקופה זו חלפה מזה זמן רב ואין יותר תוקף לוועד הממונה. לא למותר להפנות שוב להוראות תקנה 28א(ד) כמצוטט לעיל, לפיו כהונת וועד ממונה שהסתיימה יכולה להימשך לעוד 14 יום בלבד. מכל אחת מהסיבות האמורות, אין יותר תוקף לכהונת הוועד הממונה והאגודה מצויה בוואקום משפטי וסמכותי.
2. מסקירת מנהלים מכוח התוספת הששית לתקנות האגודות השיתופיות (דו"ח כספי, פנקסים, ספרים והודעות) תשל"ו- 1976, רואים כי למעשה אין כל פרוט מהותי בדו"חות אלה פרט לחתימה של אדם בודד בשם האגודה, שהוא יו"ר הוועד הממונה!.

לא צוינו מספר החברים, מספר המועמדים, מספר החברים שהתקבלו במהלך השנה או מספר החברים שחברותם הופסקה במהלך השנה. לא צוינו נתונים על אוכלוסיית היישוב, על רשויות האגודה, אסיפות כלליות שהתקיימו או ישיבות וועד, וזאת מהסיבה הפשוטה- אין יותר מוסדות, אין יותר פעילות של האגודה כקולקטיב ואין בה יותר חברים.

האירוניה היא שהתשובה היחידה בסקירת מנהלים ניתנה כתשובה לשאלה בדבר כהונת חברים בתפקיד שהם קרובי משפחה. דווקא לשאלה זו ניתנה תשובה שלילית. וכי אם אין חברים או מוסדות או פעילות האם ייתכן כי קיים מצב של כהונת קרובי משפחה?!.

אין ספק כי הדבר רק מחזק את המסקנה שהאגודה סיימה את דרכה ואין בה כל פעילות יותר.

1. יו"ר הוועד הממונה כתב במכתב לרשם עוד ביום 10.3.2014, כי בהתאם לסיכום שלו עם רשם האגודות השיתופיות, לאחר הסדרת החוב, בכוונתו לפעול לפירוק האגודה. החוב להסתדרות הציונית סולק. החוב לתנועה המיישבת, אף אם קיים, ניתן להיתבע בצורת תביעת חוב שתוגש למפרק והוא יכריע בה לפי שיקול דעתו ובהתאם לראיות ולנתונים שיהיו בפניו. מובן כי בהקשר זה ישקול המפרק בבוא העת את תחולת חוק ההסדרים האמור כפי שצוין לעיל, ככל שהייתה לו תחולה. לכאורה, מצבה של התנועה המיישבת בנקודה זו קל יותר, שכן כיום מועברים כספים לכיסוי החוב מכסף שמתקבל מתדמיר. אי לכך אין מניעה כי אותו מנגנון סילוק חוב יימשך גם במשטר פירוק, או שהמפרק יגיע להסדר מול התנועה ותדמיר כדי להסכים על תשלום חד פעמי וסילוק החוב כלפי התנועה, בכפוף לעמידה בתנאי חוק ההסדרים. אי לכך שני האדנים עליהם נתלית האגודה או העמותה לבל תתפרק (האגודה) אינם קיימים יותר, וכל טוען לזכויות לחוב יוכל לממשן, ככל שיצליח בכך, גם בהליך הפירוק עצמו.

13. חשוב מכל אלה ולכך הקדשתי לכך סעיף נפרד: האגודה היא אגודה שיתופית שהקמתה, עבודתה, הפיקוח עליה וסיום דרכה - כל אלה מוסדרים בפקודת האגודות השיתופיות. סעיף 6 לפקודה קובע כי אגודה יכולה להירשם לבקשת יחידים, או אגודות רשומות או אף לקבל לחברות גופים מאוגדים שאינם אגודות שיתופיות. יש להניח בבטחה כי עמותה נכללת בחלופה זו. יחד עם זאת הסעיף לא הסמיך את הרשם לקיים אגודה כשיש בה רק גוף מאוגד אחד שאינו אגודה שיתופית, כשבמקרה הטוב יש עוד חבר מוגבל בדמות ברית סיוע. זאת ועוד, הסעיף מסמיך את הרשם לקבל לחברות גם גוף מאוגד שאינו אגודה שיתופית רשומה. המשמעות לכך הנה הסמכת הרשם להורות על קבלת גוף מאוגד כחבר ולטעמי הכוונה היא לקבלה לחברות באגודה קיימת ולא לכך שמכלול גופים מאוגדים שאינם אגודות שיתופיות רשומות תוכלנה לייסד אגודה שיתופית. יוצא מכך כי אף אם רצתה אותה עמותה או אף אם רצה בכך הרשם, ספק אם יש סמכות להותיר אגודה כזו על כנה כשיש בה רק חבר אחד שאינו אגודה שיתופית, אף כשבצדו ברית סיוע.
14. ומה באמת המצב כשמספר חברי האגודה פחת מהמספר שקבעה הפקודה? מה קורה אם מספר החברים פחת מ- 7 כמצוות סעיף 8 (2)(א) לפקודת האגודות השיתופיות? או באגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה ואז יש להחתים את הבקשה על ידי נציג של האגודה הרשומה החברה באגודה נשוא הייסוד, ביחד עם שבעה חברים? כשהבקשה מוגשת על ידי אגודה רשומה ואין בה שבעה חברים מותר להחתים את כל יתר החברים בנוסף לנציג האגודה, ראה סעיף 8(2)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות. מה קורה אם המספר של החברים הנוספים פחת עד כדי אפס? ומה קורה שהגוף המאוגד עצמו אינו אגודה שיתופית ואין יותר חברים בשר ודם, כמו המקרה דנן? האם הגוף המאוגד שאינו אגודה רשומה יוכל לקיים את האגודה ולתפעל אותה? התשובה לכך מצויה בסעיף 47 לפקודת האגודות השיתופיות. סעיף זה מצווה על הרשם לפרק את האגודה במקרה זה. זהו הנוסח של סעיף 47 לפקודת האגודות השיתופיות:

"אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרשם שמספר חברי האגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה, של אגודה כזו על פי סעיף 6, יצווה הרשם על אותה אגודה להתפרק".

15. אין שיקול דעת לרשם במקרה שמספר החברים פחת מהדרוש בפקודה (ראה גם את ח. נועם, אגודת שיתופיות הלכה ופסיקה, מהד' 2010 בעמ' 8-9, וכן בעמ' 683-685). ומה המקרה אצלנו? אף אם נכשיר את החברות של עמותה שהיא גוף מאוגד אך אינו אגודה שיתופית, אין היא יכולה להצדיק המשך קיום האגודה, פשיטא משום שאין שבעה חברים שיש לצרפם או מספר כלשהו של חברים שיוכלו להצטרף לגוף המאוגד על מנת להכשיר את המשך קיום האגודה (כמצוות סעיף 8 לפקודת האגודות השיתופיות). אני מפנה לממצא של החוקר שאישור הרשם כלל לא הוצג, אף אם יכול היה לרפא את הפגמים ולא אמרתי כך.
16. תנאים לפירוק אגודה שיתופית נקבעו בפקודה. תנאי מוקדם לפירוק אגודה ביוזמת הרשם ומכוח שיקול דעתו או על פי בקשה של האגודה (לפי סעיף 46 לפקודה) הנו מינוי חוקר לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. אם מדובר בפירוק מפני שפחת מספר החברים על פי סעיף 47 לפקודה, מקובל למנות חוקר על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. הייתי מהין לקבוע כי אין צורך בחקירה כשמספר החברים פחת מהקבוע בדין. יחד עם זאת אצא מהנחה שמטרת החקירה היא לאמת את הנתון כי מספר החברים אכן פחת ואז קמה החובה על הרשם כן להורות על הפירוק. יהיה אשר יהיה המצב החוקי לגבי הקדמת חקירה לפי סעיף 43 לצו פירוק, הרי גם במקרה זה נערכה חקירה כאמור על ידי רו"ח חבשוש, ובדו"ח החקירה הוא כן המליץ על פירוק האגודה. אי לכך התנאים המקדימים למתן צו הפירוק אכן התקיימו.
17. סופו של דבר, אין כל היתכנות להמשך חיותה של האגודה. בפירוק לא יהיה כדי לפגוע במי שטוען לזכות והוא יוכל לממש את זכותו, ככל שיצליח בכך, מול המפרק. המשך קיום האגודה אינו חוקי באשר נותרו בה לכל היותר ברית סיוע ועמותה ותקופת כהונת הוועד הסתיימה זה מזמן. אני מורה לפרק את האגודה ולמנות כמפרק את עו"ד משה שפורן, המזכירות תוציא צו פירוק פורמלי ותביא לחתימתי.

ניתנה היום, ‏י"ב תמוז, תשע"ט                                                  רמזי חוראני, עו"ד

‏15 יולי, 2019

‏‏בירושלים, בהיעדר הצדדים                                                     

                                                                                          עוזר רשם האגודות השיתופיות