היישוב פסגות ביקש לבטל פסק בוררות בנוגע להבטחתו למכור לתושב אשקובית

בית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט ארנון דראל. הפ"ב 215549-09-14 פסגות כפר שיתופי להתיישבות בע"מ נ' יואל בן שימול ואח'.
הרקע
בין היישוב פסגות ובין יואל וחוה בן שימול התנהלה בוררות במסגרתה ניתנו 3 פסקי בוררות וכעת מבקש היישוב לבטלם.
יואל וחוה בן שימול רכשו אשקובית ביישוב ולטענתם הובטח להם כי יוכלו לרכוש אשקובית נוספת הנמצאת מעל האשקובית שרכשו. היישוב הכחיש את מתן ההבטחה וטען שבכל מקרה אינו בעל הזכויות באשקובית הנוספת משום שהאחריות להקצאת האשקוביות היא של המועצה האזורית מטה בנימין. עוד טען היישוב שמסירת האשקובית יכולה להיעשות רק בדרך של מכרז. בעקבות הסכסוך נפתח הליך בוררות.
בפסק הבוררות הסופי נקבע כי על היישוב למכור לבן שימול את האשקובית ב- 227,000 ₪ וכי הם זכאיים להעביר את הזכות לרכוש את האשקובית כאילו שתי האשקוביות הן יחידה אחת שבבעלותם. עוד נפסק כי במידה והאשקובית תימכר במכרז, על היישוב לשלם לבן שימול את ההפרש בין ההצעה הזוכה לבין מחיר האשקובית שנקבע בפסק.
היישוב הגיש לביהמ"ש בקשה לביטול פסק הבוררות, במסגרתה טען כי הבוררים לא היו מוסמכים לדון בעניינים הקנייניים והתכנוניים שהובאו בפניהם ולכן אין זה בסמכותם להעריך את הסכום שהובטח לבן שימול לצורך רכישת האשקובית. עוד טען היישוב כי תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור שכן אכיפתו תגרום למכירת האשקובית בניגוד לחוק וללא אישור משרד הפנים משום שמדובר בהפרה של החובה לקיים מכרז המוטלת על המועצה, אשר איננה צד להליך.   
מנגד, טוענים בן שימול כי פסק הבוררות ניתן כדין ובסמכות ואין לבטלו.  
דיון והכרעה
ביהמ"ש קבע כי שטר הבוררות וכתב התביעה הסמיכו את הבוררים להעריך את הסכום שהובטח לבן שימול כפועל יוצא מהסמכתם לעסוק בסעד של חיוב היישוב למכור את האשקובית, על אף שהחיוב הכספי לא כלול במסגרת כתב התביעה. עוד קבע ביהמ"ש כי היות והמועצה אינה צד להליך, פסק הבוררות לא מטיל עליה חיובים על אף שהקצאת האשקוביות היא באחריותה, ובמידה ולא ניתן יהיה ליישמו ניתן יהיה להידרש לכך בהליך משפטי עתידי.
ביהמ"ש ציין כי בהתאם לפסיקה, פסק בוררות יבוטל רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בהן יש פגיעה בעקרונות וערכים שהחברה מבקשת לשמר. במקרה זה פסק הבוררות העניק לבן שימול סעד לפיו במידה ויהיה מכרז, היישוב ישלם להם את ההפרש בין סכום ההצעה הזוכה לבין מחיר האשקובית שנפסק. ביהמ"ש קבע כי מעשית מדובר בעקיפה של חובת המכרזים המוטלת על המועצה כרשות ציבורית משום שבן שימול יוכלו להציע הצעה גבוה בהרבה משאר ההצעות על מנת לזכות אך יקבלו מהיישוב את ההפרש בין הצעתם לסכום שנקבע ובפועל ישלמו את המחיר שנפסק, בין אם יתקיים מכרז ובין אם לאו.  משום שמנגנון זה לא עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון במכרז ביהמ"ש קבע כי קמה עילה לביטול פסק הבוררות מטעמים שבתקנת הציבור.
סיכום
היות ונפסק כי ההוראה לפיה קם ליישוב חוב לבן שימול בגובה ההפרש בין הסכום הגבוה המוצע במכרז לבין המחיר שהובטח נוגד את תקנת הציבור, קבע ביהמ"ש כי יש לבטל הוראה זו ולקבוע הוראה חדשה לפיה יש למכור לבן שימול את האשקובית במידה והיישוב רשאי לעשות זאת עפ"י דין. במידה ונדרשת מכירה ע"י צד שלישי, בין ע"י מכרז ובין שלא ע"י מכרז, יוכל בן שימול לדרוש מהיישוב פיצוי על הנזקים שנגרמו או יגרמו להם.
ניתן ביום: כ"א בתמוז תשע"ה, 8 ביולי 2015, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: