הליך הגירושים של בני הזוג ממושב תנובות כלל מינוי כונס נכסים למכירת המשק החקלאי שהיה בבעלותם. עתה טוען הבעל, כי רשלנותו של כונס הנכסים גרמה לו לנזקים

בבית משפט השלום בפתח תקווה בפני כב' השופטת חנה קיציס. ת"א 2406/05 חזון שלום נ' עו"ד בכר מנחם – כונס נכסים ואח'
הרקע

בין שלום ודליה חזון התנהל סכסוך גירושין ממושך, במסגרתו הגישה דליה תביעה לפירוק שיתוף במשק החקלאי שבמושב תנובות שהיה בבעלותם. באפריל 1990, הסכימו הצדדים כי המשק יימכר והתמורה תחולק ביניהם, ולצורך כך מונו עו"ד קליר ועו"ד בכר ככונסי נכסים למכירת הנכס. כונסי הנכסים פרסמו הזמנה לקבלת הצעות לרכישת זכויות במשק, והצעתו של שלום, לרכוש את חלקה של דליה חזון במשק נתקבלה, והמכירה אושרה ביולי 1991.

במקביל, בהליך אחר, הוגש תצהיר מטעם מינהל מקרקעי ישראל, כי מדובר ביחידה חקלאית שאינה ניתנת לחלוקה, ועל כן לא ניתן לפרק את השיתוף בה בעין, אלא יש לפרק את השיתוף בדרך של מכירה.

לאור זאת, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת, האם היקף הנכס שנמכר לשלום כלל את כל המשק או שמא, כפי שטען עו"ד בכר, רק את בית המגורים ומבנה העזר, ללא הפרדס וללא שטח השלחין?

בשנת 1992 נתנה השופטת טלמור פס"ד בו הכריעה כדעתו של עו"ד בכר, כי שטחי פרדס ושלחין אינם כלולים במכירת המשק. במשך 14 השנים הבאות, ערער שלום על ההכרעות השיפוטיות השונות שדחו את טענותיו, עד שלבסוף, בשנת 2006, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ייקבע כי הוא שילם לדליה את מלוא התמורה עבור חלקה במשק, הוא יוסיף לה 20,000 שקלים חדשים, והמשק יירשם על שמו. הסכמה זו קיבלה תוקף של פס"ד.

שלום טוען, כי עו"ד בכר התרשל בכך שלא בדק האם ניתן למכור חלקים מתוך היחידה החקלאית בטרם מכר אותה, ובעקבות רשלנות זאת, ירד כל עמלו בפיתוח המשק לטימיון. נזקים אלו, בצירוף טענות נוספות כנגד עו"ד בכר, הביאו אותו להגיש כנגדו תביעה על סך 574,000 שקלים חדשים.

מנגד, עו"ד בכר טען, כי הוא פעל כדין בנאמנות ובמקצועיות, ששלום לא הוכיח את הנזקים הנטענים על ידו, ושיש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

דיון והכרעה

לגבי שאלת ההתיישנות, בית המשפט הבהיר, כי מירוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו נולדה עילת התובענה, ומכיוון שעילת התובענה מבוססת על הטענה כי כונס הנכסים שיקר בעדותו משנת 2001, ממילא לא חלה התיישנות שכן התביעה הוגשה בשנת 2005. אמנם לגבי טענת ההתרשלות ניתן היה לומר שחלה התיישנות, אך למעשה יש לגרוע מתקופת ההתיישנות את פרק הזמן בו נידונה שאלת היקף המכר בפני בתי המשפט השונים, ועל כן גם לגבי טענת ההתרשלות לא חלה התיישנות.

כאמור, שלום טעןשעו"ד בכר התרשל בתפקידו עת מכר לו חלק מהמשק מבלי לבדוק אם אכן המינהל מסכים לפיצול זה ובכך הפר את חובת הזהירות כלפיו. בית המשפט קיבל טענה זו, וקבע כי ככונס היה עליו לפנות למינהל ולבדוק האם ניתן למכור רק חלק מהמשק, ומכיוון שאין ראיה שהוא עשה כן, נמצא שהוא מכר חלק מהמשק מבלי שערך בדיקה מתאימה ובכך סטה מנורמת ההתנהגות הנדרשת מכונס נכסים ופעל ברשלנות.

אך יחד עם זאת, מאחר ובסופו של דבר נקבע כי שלום הינו הבעלים של מלוא הזכויות במשק הרי שלא נגרם לו כל נזק מעצם מכירת חלק מהזכויות ויש לבדוק את טענותיו ביחס לנזקים הנוספים.

באשר לטענותיו של שלום שהוא הוציא עשרות אלפי שקלים חדשים על מנת לאכוף על עו"ד בכר את ביצוע העברת הזכויות במשק, בית המשפט מצא כי אין בהן ממש, וששלום לא הצביע אפילו על חשבונית אחת ששולמה בגין ניסיון לרשום את המימכר על שמו.

כן נדחתה טענתו של שלום כאילו נגרם לו נזק מאי רישום המשק על שמו, שכן נמנע ממנו למשכן את זכויותיו במשק על מנת לקבל אשראי, שכן בית המשפט מצא, כי לא עניין הרישום מנע את קבלת ההלוואה אלא עניינים אחרים.

עוד טען שלום, כי נגרם לו נזק של מאות אלפי שקלים חדשים מאחר ועו"ד בכר נמנע מלמכור את המטלטלין שהיו במשק על אף אחריותו לעשות כן ככונס נכסים. אף טענה זו נדחתה מטעמים של השתק שיפוטי, מאחר ובהליך אחר טען שלום כי עו"ד בכר לא מונה ככונס נכסים לענין מכירת המטלטלין.

סיכום

בית המשפט דחה את מרבית טענותיו של שלום חזון כנגד עו"ד מנחם בכר ששימש ככונס נכסים האחראי על מכירת משקו של שלום.

 
ניתן ב- 27 באוקטובר 2011.

לאתר מושב תנובות

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: