הסדר פירוק לקיבוץ חנתון
בפני איטה ילין, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק 2835/390/08
ב ע נ י ן : פקודת האגודות השיתופיות
"הפקודה"
ב ע נ י ן : קיבוץ חנתון – בפירוק
תיק מספר 57-002835-7 ע"י ב"כ עו"ד שגיא מירום,
מפרק מפעיל
רחוב דניאל פריש 3, תל-אביב-64731
ו ב ע נ י ן : 1. חברי קיבוץ חנתון (בפירוק)
ע"י ב"כ עוה"ד אטיאס, פרוכטר ושות'
מרחוב כורי 2, מגדל הנביאים, חיפה
"חברי הקיבוץ"
2. התנועה הקיבוצית המאוחדת
אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
"התק"ם"
3. תנועת הנוער העובד והלומד
"תנועת הנוע"ל"
4. "חברי הנוע"ל":
1. אלה גורן ת.ז. 039273610;
2.
3. מאיד דגן ת.ז. 066030313;
4. מור גונן ת.ז. 052978939;
5. נעם סולומון ת.ז. 061985552;
6. סער פוקס ת.ז. 052975992;
7. אסף אחיטוב ת.ז. 060717816;
8. גור שפיגל ת.ז. 062895743;
9. יערית מלמן ת.ז. 060718350;
10. ריקי לוי ת.ז. 060960051;
11. רן בן שבת ת.ז. 052795119;
12. תמיר צייגר ת.ז. 060734084;
13.
14. איתן דרור ת.ז. 061111753;
15. אלעד פלג ת.ז. 060277529;
16. ארז אליהו ת.ז. 061110300;
17. גיל פלוטקין ת.ז. 062866330;
18. גלעד חזרתי ת.ז. 061200358;
19. ל
20. מורן כהן ת.ז. 052694957;
21. מיכל דדון ת.ז. 060745072;
22. מיכל רוזן ת.ז. 066016841;
23. נתנאלה אוסלנדר ת.ז. 053066775;
24. עדי גולן ת.ז. 061009650;
25. רונה צביבך ת.ז. 053087243;
26. שי איזקוב ת.ז. 064986334;
27. תמר צרפתי ת.ז. 060740917.
התק"מ, תנועת הנוע"ל וחברי הנוע"ל
ע"י ב"כ אמיר לויצקי ו/או אריה נייגר ו/או
אילת ברודיצקי ו/או סלה חלבי ו/או קובי בר
ו/או שירה אבנת ו/או אמיר פיש, עו"ד
נייגר-לויצקי עורכי דין;
ועל ידי ב"כ כרמית דורון, עו"ד,
אסנת נווה ושות', עורכי דין;
רחוב קויפמן 4, בית שרבט, תל-אביב-68012
6. המועצה האזורית עמק יזרעאל ע"י גב' חנה פרידמן.
7. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ע"י
מר יואב אריאל.
החלטה
א. רקע
1. קיבוץ חנתון נוסד ביום 4.5.83 ע"י חברי התנועה המסורתית בישראל, אולם המתיישבים מטעם התנועה המסורתית לא הצליחו, מסיבות שונות להתאקלם בקיבוץ. היום, מונה הקיבוץ 13 חברים, חברי התנועה המסורתית, מתוכם 2 חברים שאינם גרים במקום.
2. בשנים האחרונות התנהל הקיבוץ ע"י ועד ממונה שנבחר על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ) בהיותו קיבוץ "בהתהוות". מאז 1996 נקלטו למועמדות בקיבוץ חמישה מועמדים מתנועת הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) וגם נקלטו לחברות, אולם הם עזבו את הקיבוץ.
בשנת 1998 הגיעו לקיבוץ, מטעם התק"מ, 2 גרעינים נוספים של הנוע"ל שעזבו את הקיבוץ.
בשנת 2003 באו לקיבוץ 28 חברי נוע"ל, שמתוכם התקבלו למועמדות 17 מועמדות. אולם חברותן לא אושרה על ידי האסיפה הכללית.
3. ביום 3.1.05, עקב מצבו הדמוגרפי והכלכלי הקשה של הקיבוץ, מונה לאגודה ע"י הרשם ועד ממונה, שהרכבו תואם עם התק"מ, בהתאם לאמור בתקנה 28(ח) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה-1975.
4. הועד הממונה לא הצליח ליצב את הקיבוץ הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה כלכלית. לפיכך, מונה הכלכלן מר זרח יהב ביום 1.1.06 כחוקר, לצורך בדיקת הרכבו דרכי עבודתו ומצבו הכספי של הקיבוץ ולצורך מתן המלצה בהתאם לממצאי הבדיקה, על המשך התנהלות הקיבוץ.
5. בעקבות דו"ח החקירה החליט הרשם ביום 24.10.06 למנות את עו"ד שגיא מרום כמפרק מפעיל לאגודה.
בהחלטת הרשם על פירוק הקיבוץ קבע הרשם בין היתר:
"אין ספק כי במצב דברים זה אין עתיד לקיבוץ. באשר לקבלת קבוצת חברי הנוער העובד והלומד – קבלה אוטומטית של חברים חדשים לקיבוץ מבלי לבדוק את יכולות התפרנסותם ותרומתם לקיבוץ ולהקטנת חובותיו – אינה נוסחאת פלא להצלת הקיבוץ".
בהמשך -
"לקיבוץ זעיר כמו חנתון אין עתיד כל עוד לא יתקבלו בו חברים של ממש, אשר עמם יוכל הקיבוץ להתקדם ולהתפתח ולהחזיר חובותיו".
בהמשך -
"המפרק המפעיל יפעל לקליטת חברים חדשים, אשר יתרמו לחיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית וחברתית יחדיו, חיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית יביא להחזרת חובותיו במסגרת ההסדרים שנעשו או יעשו".
6. על פי דייווחי המפרק:
"חברי הנוער העובד והלומד המתגוררים בחנתון מחזיקים בכ-11 דירות בקיבוץ ומסרבים לשאת בשכר דירה המשולם על ידי אחרים ועושים שימוש בנכסי הקיבוץ. דמי שימוש הראויים בגין השימוש שעשו בדירות במהלך 5 השנים האחרונות עולם כדי מליון ₪.
חברי הגרעינים קיבלו מהקיבוץ שרותים וכספים אחרים הנאמדים בכחצי מליון ₪ נוספים במהלך השנים האחרונות.
בספרי הקיבוץ מופיע חוב בסך כ-50,000 ₪ לערך בגין שירותים שונים שסיפק הקיבוץ לחברי הגרעינים".
7. מהחומר שבפני עולה בברור כי חברי הנוער העובד והלומד לא עבדו מעולם כקיבוץ בניגוד להוראות סעיף 17 לתקנון הקיבוץ הקובע כי המועמדים חייבים להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתם.חברי הנוע"ל לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ, בניגוד להוראות סעיף 21 לתקנון הקיבוץ הקובע כי עליהם למסור לבעלות הקיבוץ את כל השתכרותיהם השוטפת.
8. המפרק, עם כניסתו לתפקידו ובאישורו של הרשם, פעל מידית להקטנת החוב וחייב את חברי הקיבוץ לדאוג לפרנסתם בהתאם למקובל בקיבוץ מתחדש.
9. במקביל, החל המפרק לנסות ולהסדיר את חובות הקיבוץ תוך שהוא מנסה להגיע להסדר עם כל תושבי הקיבוץ מתוך כוונה לאפשר קליטת חברים חדשים בקיבוץ.
בשל פעילות המפרק, הוקטן משמעותית חוב הקיבוץ, הושגו הסדרים ובין היתר הושג הסדר חוב עם הנושה הגדול, הסוכנות היהודית. הסדר המחייב את המפרק לפרוע את שארית חובות הקיבוץ לסוכנות היהודית, בסך הנאמד ב-4.3 מליון ₪, עד חודש ינואר 2009.
10. במסגרת נסיונותיו של המפרק לקלוט חברים חדשים הושג הסכם בין המפרק ובאי כוחם של התנועה הקונסרבטיבית, ובין המפרק ונציגי ובאי כוחם של הנוע"ל. אולם מסיבות השמורות עימם, לדברי המפרק, חזרו בהם נציגי ובאי כוח הנוער העובד והלומד מהסכמותיהם ודרשו בכל פגישה עם המפרק לשפר מעמדם, והכתיבו תנאים אחרים שבסופם בו
11. במהלך המו"מ, פסל רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, עצמו מלהמשיך ולדון בתיק הפירוק ולפיכך עבר הנושא לטיפולי. בהיותי עוזר רשם בנושא פירוקים בהתאם להוראות סעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות.
ב. הבקשות שבפני ועיקרי טעוני הצדדים
1. המפרק הגיש לרשם האגודות ביום 17.7.08 בקשה לאישור התקשרות עם פונים המבקשים להתקבל כחברים בקיבוץ חנתון וזאת על סמך הוראות שקיבל בכתב המינוי כמפרק מאת רשם האגודות השיתופיות.
2. מאחר וניסיון להסדר כאמור בסעיף א(10) לעיל כשל, נוצרה חלופה חדשה, לדברי המפרק, בדרך של קליטת משפחות חדשות, כפי שפורט בבקשה זו. לכן החלטתי לזמן את נציגי כל הצדדים שהיו מעורבים בניסיונות השונים לדיון בבקשתו של המפרק והדיון נקבע ליום 24.8.08 בפני.
3. במהלך התקופה שקדמה לדיון הוגשו אלי בקשות שונות להצטרפות לדיון כצד או כמוזמן. מאחר ולכל הפונים היתה זיקה כלשהי לאגודה או לחבריה ולפיכך להחלטה שתתקבל, איפשרתי את השתתפותם.
א. עו"ד רם צידון – בשם משפחות המבקשות להיקלט בקיבוץ.
ב. נציג החטיבה להתיישבות.
ג. נציג המועצה האזורית עמק יזרעאל.
4. במהלך תקופה זו הוגשו אלי מספר בקשות מאת ב"כ התק"מ ותנועת הנוער העובד והלומד וחברי הגרעין.
א. בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשת המפרק.
ב. בקשה למתן הוראות "להימנע מסילוק חברי גרעיני הנוער
העובד והלומד כמפורט בבקשה בסעיף 1 עד 7.
ג. בקשה למתן סעד ארעי דחוף במעמד צד אחד.
ד. בקשה לעיון בתיק האגודה.
5. לבקשות אלה התנגד המפרק נחרצות, וטען בין היתר, כי אין לתק"מ ותנועת הנוע"ל מעמד בהליך פירוק זה. "חברי הנוער העובד והלומד המתגוררים בחנתון אינם חברים בקיבוץ חנתון והם לכל היותר נקלטים פוטנציאלים, גם התנועה הקיבוצית אינה חברה בקיבוץ חנתון ואינה נמנית על נושיו".
6. החלטתי ביום 6.8.08 לדחות את בקשות התק"מ ותנועת הנוער העובד והלומד, לדחית מועד הדיון ולעיין במסמכים למעט המסמכים הקבועים בסעיף 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות) תשל"ו-1976.
7. ביום 24.8.04 התייצבו כל הצדדים לדיון בפני.
8. בתחילת הדיון הצעתי לצדדים לשקול המשך הליך המו"מ שבין המפרק ונציגי התק"מ והנוער העובד והלומד וב"כ חברי הקיבוץ. הצעה זו נדחתה ע"י המפרק וכל המשיבים האחרים למעט נציגי התק"מ והנוע"ל, כל אחד מסיבותיו, כפי שנרשם בפרוטוקול.
9. בדיון עמד המפרק על בקשתו וביקש לאפשר את קליטתם של 17 משפחות המסורתיות והמשפחתיות העצמאיות, 15 זוגות נשואים עם 22 ילדיהם ושני רווקים ולאפשר ל-6 מבני הקיבוץ, רווקים אחרי צבא, להתקבל לחברות בקיבוץ. לכל בני הקיבוץ האמורים הסדרי מגורים עם הקיבוץ עוד מלפני מועד הפירוק. כתנאי לקבלתם הסכימו הבנים שירשם, לכל אחד מהם, חוב בסך 30,000 ₪ בספרי הקיבוץ.
לדבריו, יש בקיבוץ היום 21 דירות שניתן להעמיד לרשות משפחות חברים, באופן מידי, (מבלי שנלקחו בחשבון הדירות המוחזקות על ידי חברי הגרעינים).
בנוסף, ישנו בשטח המחנה של הקיבוץ שטח של 20 דונם המיועד לבניה ומסומן בתב"ע הקיבוץ ובשטח זה ניתן לבנות כ-30 יחידות דיור נוספות.
לדבריו, רק קבלת החברים החדשים לקיבוץ מתחדש תאפשר הקליטה. הקיבוץ למעשה מתנהל מאז הפירוק כקיבוץ מתחדש, (שכר דיפרינציאלי, מנגנון רשת ביטחון וכיו"ב). מהלך השנה וחצי האחרונות מוכיחה היתכנות כלכלית לשינוי הסיווג.
"וזאת לזכור – עד למועד הפירוק צבר הקיבוץ, שהתנהל כקיבוץ שיתופי, הפסד תפעולי חודשי של 80,000 ₪ לערך (קרוב למליון ₪ לשנה!) מכניסתו של החתום מטה לתפקיד, ומשהשתנו אורחותיו (להתנהלות של קיבוץ מתחדש) משאיר הקיבוץ רווח תפעולי של 800,000 ₪ לשנה...".
לדבריו, בהחשב בלוח הזמנים שמכתיב הסדר החוב עד ינואר 2009, יש להעדיף את קליטת המשפחות המסורתית והמשפחות העצמאיות ובני המשק. מהיבט כלכלי ישיר, יש יתרון עצום בסך של 4,450,000 ₪ לערך של כסף חיצוני – שיוזרם לקופת האגודה ויוכל לשמש לסילוק 70% מהחובות שבהסדרי החוב.
לגבי חברי הגרעינים, טען המפרק כי הוצע להם בעבר להיקלט בקיבוץ כיחידים ובלבד שיוכיחו יכולת התפרנסות עצמאית וזאת, בין היתר, על מנת לודא שלא יהפכו נ
לדבריו, אין גם כל ממש בהצעת מזכיר התק"מ להסדר. מזכיר התק"מ פעל להכשלת ההסדרים שניסה לגבש המפרק, כאשר לדוגמא נדרש ארגון הקניות משקי המפרץ להימנע מלהעמיד הלואה לחנתון וזאת במהלך משא ומתן מתקדם להעמדת הלואה. באופן דומה, התבקשו ארגוני קניות אחרים שלא לשתף פעולה ולא להעמיד מימון להסדרי החובות. החלופה של קליטת המשפחות המסורתית, העצמאיות ובני משק עשויה להגדיל את מספר חברי הקיבוץ מ-11 חברים לכיון של כ-55 בתוך מספר חודשים אחדים. כל זאת, בנוסף על השיקולים החברתיים וההשתלבות בישוב.
10. ב"כ חברי הקיבוץ תמך בעמדת המפרק והוסיף וטען כי קבלת עמדת הנוע"ל והתק"מ עומדת בסתירה להחלטת הרשם על מינוי מפרק מפעיל, כשהורה למפרק לפעול לקליטת חברים חדשים בקיבוץ.
בתגובתו לבקשה התייחס ב"כ החברים לתק"מ ולחברי הנוער העובד והלומד וטען כי מזה 12 שנים נוהל הקיבוץ ע"י ועדת היגוי שמנעה את קליטת אנשי התנועה המסורתית.
בשנת 1996 נקלטו 5 חברי תנועת הנוער העובד והלומד לחברות אך הם עזבו את הקיבוץ.
בשנת 1998 הגיעו 2 גרעינים נוספים מטעם הנוער העובד והלומד אך גם הם עזבו את הקיבוץ.
בשנת 2003 "הוגנבו על ידי התק"מ כ-28 מחברי תנועת הנוער העובד והלומד אל מקרקעי הקיבוץ, אותם חברי גרעינים פרצו לאחד הבתים, והתיישבו בו. למותר לציין כי התק"מ בתוקף ניהולו בפועל את הקיבוץ, דחה בבוז את דרישת חברי הקיבוץ לפעול לפינוי הפולשים ממקרקעי הקיבוץ, ואף כפה על חברי הקיבוץ להסכים לשקול את מועמדותן של כ-17 מבנות אותם גרעינים, התק"מ הכריח את חברי הקיבוץ לאפשר לאותם פולשים להשתמש ב-3 רכבים שהיו אותה עת ברשות 16 חברי הקיבוץ וילדיהם שגרו בקיבוץ. שנה לאחר מכן הכניס התק"מ לקיבוץ גרעין נוסף בין 10 חברים, וזאת חרף מחאותיהם הנמרצות של חברי הקיבוץ, יודגש בניגוד מוחלט לתקנון הקיבוץ ולכל נורמה נוהגת, חברי הנוער העובד והלומד בקיבוץ – ואף דרשו שכר בעבור תוכניות אלטרנטביות. זאת בשעה שתקנון הקיבוץ קובע לגבי מועמדים לקליטה: כי הם חייבים להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עזיבתם (סעיף 17 לתקנון....
בניגוד מוחלט לתקנון הקיבוץ ולכל נורמה נוהגת חברי הנוער העובד והלומד לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ אלא ניהלו משק פנימי שלהם בתוך הקיבוץ, וזאת בשעה שתקנון הקיבוץ קובע לגבי מועמדים לקליטה: כי הם חייבים למסור לבעלות הקיבוץ את כל השתכרויות השוטפות (סעיף 21 לתקנון).
בניגוד מוחלט לתקנון הקיבוץ ולכל נורמה נוהגת , 17 המועמדים לקליטה לחברות לא עברו כל תהליך קליטה, ולא מלאו כל שאלון או תצהיר בניגוד לסעיף 10 לתקנון.
בניגוד מוחלט לתקנון הקיבוץ, ולכל נורמה הנוהגת חברי הקיבוץ נדרשו לאשר את קבלתם לחברות של כל חברי הנוער העובד והלומד כקבוצה ולא כיחידים.
קליטת 30 חברי הנוער העובד והלומד אשר לא תרמו מעולם אגורה שחוקה לקיבוץ, אשר חיים כקומונה המנותקת להווי הקיבוץ, ואשר מוכנים לעבוד אך ורק בתחום החינוך מחוץ לקיבוץ, ללא קשר לתועלת שהדבר מביא לקיבוץ עצמו מנוגדת להחלטת רשם האגודות השיתופיות לגבי מפרק מפעיל".
למרות זאת, מתוך רצון למנוע עימותים משפטיים מיותרים הסכימו חברי הקיבוץ להצעות המפרק לקליטת חברי הנוע"ל כחברים לצד קליטת המשפחות, לאחר משא ומתן אינטנסיבי ביום 16.4.08. תוך ויתורים ופשרות משמעותיות. הם נאלצו להסכים לקבל בתוכם נטע זר, אשר אין בינו לבין יעודו המקורי של הקיבוץ דבר וחצי דבר, אך ורק מתוך חשש, כי הנוע"ל יעמיד אמצעים לניהול הליכים משפטיים אשר עלולים להביא לקריסתו הסופית של הקיבוץ.
לתדהמת חברי הקיבוץ התברר כי לאחר סיום המו"מ המשיכו חברי הנוער העובד והלומד לקיים מו"מ עם המפרק וחזרו בהם מהמוסכם.
לאור כל האמור, הצטרפו חברי הקיבוץ לעמדת המפרק וביקשו לאשר את כל פעולותיו ובקשותיו ולדחות את כל הבקשות לסעדים זמניים שהוגשו על ידי התק"מ והנוער העובד והלומד.
11. לבקשת המפרק הצטרפו גם המועמדים לקליטה, המועצה האזורית עמק יזרעאל, והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית.
12. באי כוחה של התנועה הקיבוצית המאוחדת ותנועת הנוער העובד והלומד וחברי הנוער העובד והלומד (להלן: "המשיבים") התנגדו לבקשת המפרק וטענו כי הנני מנועה מלקיים הדיון בבקשת המפרק על כל תיקוניה לאחר הגשת הבקשה מבלי לאפשר להם להגיב על הבקשות החדשות. לטענתו, המפרק אינו רשאי לתקן את בקשתו ולהגיש עקרי טעון הסוטים מהבקשה למתן הוראות. היות והם אינם יכולים לשמש אכסניה לבקשות חדשות המועלות ערב הדיון מבלי שניתן סיפק לצדדים להגיב עליהם כנדרש.
אין להם התנגדות לקליטת חברים חדשים לקיבוץ והם אינם רואים בקיומה של אגודה מתחדשת סתירה לכך שבמקביל לה תפעל אגודה שיתופית. מדובר בחלופות מצטברות שיכולות להתקיים זו לצד זו, ולא בחלופות אלטרנטיבות שכל אחת מוציאה את השניה.
קבלת בקשתם והחזרת הצדדים לשולחן המו"מ לא תמנע קליטה של חברים חדשים במתווה שלפיו יקלטו חברי הנוער העובד והלומד, מבלי שיגרם למי מהצדדים נזק בלתי הפיך. מאידך, קבלת ההסדר המוצע על ידי המפרק כפי שהוא תסכן באופן מיידי את האפשרות להגיע להסדר כולל לשיקום הקיבוץ ברוח ההבנות שגובשו במהלך המו"מ הארוך והמתמשך בין הצדדים וקליטתם של חברי הנוע"ל.
המפרק, חברי הקיבוץ וגם הנקלטים החדשים לא הניחו בתשובותיהם – ולא בכדי – כל תשתיות לטענה כאילו עיכוב לפרק זמן קצר נוסף בקליטה, בו יחזרו המשיבים לשולחן המו"מ, יגרום נזק בלתי הפיך ו/או ימנע לתמיד את קליטתם במתווה חדש שיאפשר גם את קליטת חברי הנוער העובד והלומד.
ההסדר החדש המוצע ע"י המפרק, אינו משקף, מבחינה מהותית, קליטת חברים למסגרת של קיבוץ מתחדש, אלא דומה לצרוף משתכנים להרחבה קהילתית.
בהסדר הוראות הסותרות את דיני האגודות השיתופיות. לטענתו, אין לשלול בהסדר מחברי האגודה זכויות הצבעה, ואין צורך בהסדר כדי להקנות לחברים זכויות מוניציפליות, או למנוע מחבר הנמצא בחופשה לבחור לרשויות האגודה ולהשתתף בהצבעות בקיבוץ.
קודם לקבלת החברים יש צורך לתקן את תקנון הקיבוץ ורק לאחריו יכול המפרק לדון בהסדרי הקליטה למצטרפים החדשים. המפרק לא הגיש כלל בקשה לתיקון התקנון.
המפרק ער לכך שיש צורך בתיקון התקנון לשם אימוץ ההסדרים שהוא מציע בהסכמי הקליטה של החברים החדשים ובסעיף 1-3 להסכם ההצטרפות המוצע מבקש המפרק לכלול הוראה בלתי חוקית.
"בכל מקום בו תהיה סתירה בין הוראות תקנון הקיבוץ או החלטת הקיבוץ, יגבר האמור בהסכם זה אלא אם נאמר אחרת מפורש".
סעיף 8 להסדר הנושא את הכותרת זכויות וחובות בערבות הדדית עומד בסתירה לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) התשס"ו-2005. אותו פגם קיים גם בהסדרי הביטוח הסוציאלי שמוצע להחיל על המצטרפים החדשים ואין אפשרות בדין לקבוע תקופת אכשרה ע"מ להיות כלול במסגרת הערבות ההדדית.
ההסדר שמציע המפרק, לאפשר לחברים החדשים להמשיך ולהשתמש בדירות המגורים שלהם גם אם יפסיקו להיות חברים בקיבוץ, איננו אפשרי ועומד בסתירה להוראות מינהל מקרקעי ישראל ויוצר הלכה למעשה הרחבה קהילתית ולא קיבוץ.
כל נושא החשבונות שאינו מפורט בהסכם, הינו בעייתי. סגנית הרשם אינה יכולה לאשר למפרק את הסכם ההתקשרות העומד בסתירה ללוח הזמנים המתואר בבקשות המפרק. אין הכרח בביצוע הסדר קליטה המוצע על ידי המפרק כדי להסדיר את חוב חנתון.
המפרק התעלם מפנית מזכיר התק"מ להסדר החוב. כמפרק מפעיל, שמונה להפעיל את הקיבוץ ולא לממש את נכסיו, אמור גם המפרק להעדיף חלופה המאפשרת לפרוע את החוב מבלי למכור נכסי מקרקעין של הקיבוץ באמצעות יזמי נדלן או להצמידם לאחרים. כל זאת, כאשר קיימת היום חלופה ממשית וברת ביצוע להסדר חוב חנתון.
לדברי ב"כ המשיבים חברי הנוער העובד והלומד התקבלו למועמדות בעצמאות כלכלית. גם החוקר קבע כי פעילותם מאוזנת ולא ניתן היום לתקוף את קביעות החוקר. לדבריו, חברי הנוער העובד והלומד אינם חייבים כספים לקיבוץ, היות ובעת קבלתם הוצע כי הגרעינים יקבלו מהקיבוץ חנתון דיור בלבד וכל שאר ההוצאות תהיינה על חשבון חברי הגרעין. לפיכך, התביעה שהוגשה, ללא קבלת אישור הרשם, לבית המשפט אין לה כלל מקום.
ג. דיון והחלטה
1. אין בכוונתי בהחלטתי זו לקבוע כל קביעה לגבי מעמד התק"מ וגרעין הנוער העובד והלומד, כמו גם הצדדים האחרים לדיון בבקשה, למרות שהעובדות מראות כי 17 המועמדים לא נקלטו לחברות וכי יש בעיה במעמד חברי הנוער העובד והלומד בקיבוץ.
2. הנני דוחה את הטענות המקדמיות של המשיבים כי המפרק הגיש למעשה בקשה חדשה במסגרת עיקרי הטיעון. אין מדובר בבקשה השונה בתכלית מהבקשה למתן הוראות הראשונה שהגיש המפרק. העקרון של קבלת חברים הינו זהה ככל הבקשות.
3. הנני מורה למפרק, בשלב ראשון, להגיש למחלקה המשפטית שבמשרד רשם האגודות השיתופיות בקשה לאישור תיקון תקנון הקיבוץ לקיבוץ מתחדש שבו יקבעו גם העקרונות לקבלת חברים חדשים. אציין כי אני נוטה לאשר התיקון אם וכאשר יובא לאישורי הסופי, מאחר וקיבוץ זה מתנהל כבר למעשה כקיבוץ מתחדש, מאז כניסת המפרק לתפקידו. הבקשה תוגש כנדרש על פי התקנות. המפרק, בטרם יגיש את הבקשה, יקיים אסיפת חברים בהתאם לקבוע בסעיף 7(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד), תשל"ו – 1976.
4. בשלב השני, יוכל המפרק, רק לאחר אישור תיקון התקנון ובאישורי, לפעול לקבלת חברים חדשים בהתאם לתקנון הקיבוץ והתיקונים שיאושרו כדין בתקנון הקיבוץ וההסכם המוצע וכל זאת בכפוף לשמירה על כל הוראות הדין החלות על הקיבוץ, חבריו ועל קליטת חברים חדשים, לרבות הוראות מינהל מקרקעי ישראל.
באשר לחברי הנוע"ל המתגוררים כיום בשטח הקיבוץ: על המפרק להמשיך ולנסות ולהגיע להסדר קליטה בקיבוץ עם אותם חברי הגרעין שהתגוררו דרך קבע בשטח הקיבוץ. הקליטה לא תהיה קבוצתית אלא בדרך של הצגת מועמדות לחברות של כל אחד ואחד בהתאם לתקנון הקיבוץ ותיקוניו. התנאים לקבלתם אפשר ויהיו שונים לאור הוראות סעיף 3 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) תשנ"ו-1995, אך תוך שמירה של זכויות חברי הקיבוץ היום והמצטרפים בעתיד. על המפרק וחברי הנוע"ל לנסות ולהגיע להסדר מוסכם תוך שבועיים מקבלת החלטתי ולהביא הסדר זה לאישורי.
הפירוק המפעיל של הקיבוץ יימשך כל עוד לא הושלמו הסדרי הקליטה והחזר החובות על ידי המפרק או עד קבלת החלטה אחרת בנידון.
כמו כן, על המפרק לבדוק, את הצעת התק"מ לקבלת הלוואה מקרן קמ"ע כמקור נוסף אפשרי לפרעון חלק מחובות הקיבוץ (ככל שההצעה תהא כדאית וישימה) ולעדכן אותו בפרטי ההצעה והתייחסותו להצעה.
הדיון בפני היה טעון רגשית. המפרק, שמונה על ידי הרשם, פעל רבות לקדם הסדר שיהיה מקובל על מרבית הצדדים הקשורים לקיבוץ ומתוך רצון להעלות הקיבוץ על דרך של הבראה. במסמכים שהוחלפו בין הצדדים, לקראת הדיון ובדיון בפני, הועלו טענות רבות ע"י הצדדים האחד נגד משנהו. עם זאת, טובת הקיבוץ וחבריו היא העומדת לנגד עיני ולה יש ליתן את הדגש. טובה זו פירושה, הגדלת מספר חברי הקיבוץ בחברים החפצים לקשור את חייהם בחיי הקיבוץ וחבריו. המפרק, כמי שאחראי לכל ענייני הקיבוץ מאז הפירוק וכמי שמכיר היטב את כל ענייניו החברתיים והכספיים, אמון עלי כי יפעל בדרך הראויה והטובה לקליטת המצטרפים החדשים ולניסיון לקליטת חברי הנוע"ל החפצים בכך, בדרך שתהא נכונה בנסיבות החדשות שנוצרו.
נוכח החלטתי זו, בשלב זה, אין אני מוצאת מקום להחלטה בדבר הצווים הזמניים המבוקשים ע"י התק"מ והנוע"ל.
לפיכך, על המפרק לפעול כמפורט לעיל ולדווח לי תוך שבועיים על התקדמות ההסדר עם גרעין הנוע"ל והתייחסותו להצעת התק"מ.
אין צו להוצאות.
ה
לצדדים במכשיר הפקסמיליה
היום: ז' באלול התשס"ח עוזר רשם האגודות השיתופיות
7 בספטמבר 2008
