העובד נפל מגג נגרייה בקיבוץ ברור חיל ונפצע- אך הקיבוץ לא נמצא אחראי אלא מנהל העבודה.

בבית משפט השלום בירושלים, בפני כב' סגנית הנשיאה עירית כהן. ת"א 122-04-11 אלכס אוסיפוב נ' סמי חזן וקיבוץ ברור חיל.
הרקע

במהלך תיקון גג אסבסט של נגרייה השייכת לקיבוץ ברור חיל נשבר קטע מהגג, ואלכס אוסיפוב, העובד אצל סמי חזן, נפל דרך אותו פתח ארצה ונפגע.

אלכס טען כי האחריות לתאונה ולנזק אשר נגרם לו עקב התאונה מוטלת על הקיבוץ ועל מעסיקו סמי ביחד ולחוד.

לטענת אלכס, לפני תחילת העבודה הוא התריע בפני סמי שהגג נראה מסוכן ובעל שיפוע חזק ולכן ביקש חגורת בטיחות, ואילו סמי אמר כי אין צורך באמצעי בטיחות וכי אין לו מה לדאוג. עוד טען אלכס, כי סמי לא סיפק לו לוחות דריכה ואמצעי בטיחות כנדרש ע"פ תקנות העבודה על גגות.  

מנגד טען סמי, כי יש לו במחסן אמצעי בטיחות וכי הוא אינו נותן לעובדיו את הציוד באופן אישי, אלא הם באים ולוקחים את הציוד מהמחסן ישירות בתחילת כל יום עבודה.

הקיבוץ טען כי אין להטיל עליו אחריות מכיוון ואלכס הועסק ע"י סמי, ואילו הקיבוץ שכר את שירותיו של סמי על יסוד היכרות קודמת והמלצת שמאי, וכי סמי הציג עצמו כקבלן מקצועי, מימון ובעל הציוד והיכולות לבצע את העבודה לשמה נשכר.

 

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע כי קיימות סתירות רבות בעדויות הצדדים אשר הקשו על קביעת הממצאים הרלוונטיים, כל, למשל, נקבע כי מאחר וסמי לא נכח במקום ביום קרות התאונה השיחות להן טען אלכס לא התרחשו.

עוד קבע ביהמ"ש, כי עדותו של סמי בכל הנוגע לאספקת לוחות הדריכה והדרכת אלכס הייתה כללית ולא משכנעת, וכי הוא לא ייחס חשיבות לאמצעי הבטיחות, ולפיכך הפר חובה חקוקה לפיה יש לדאוג לאמצעי בטיחות ולוחות דריכה לעובדים על גגות. וכן, מאחר וסמי לא סיפק לאלכס לוחות דריכה והוא לא היה נתון לבחירה האם לעשות בהם שימוש, לא ניתן להטיל עליו אשם תורם.

עוד נקבע כי בהפרת החובות החקוקות, התרשל סמי כלפי אלכס הן בכך שלא הנהיג שיטת עבודה בטוחה והן בכך שלא דאג לקיומה.

באשר לאחריות הקיבוץ קבע ביהמ"ש כי מהעדויות שהובאו לפניו עולה תמונה מטרידה לפיה הקיבוץ שוכר פעם אחר פעם את שירותיו של קבלן שאינו רשום, כדרישת החוק לקבלנות, ומעסיק עובדים שאינם מקצועיים. יחד עם זאת, קבע ביהמ"ש כי העובדה שהקיבוץ התרשל בבחירת בעל חוזהו ולפיכך הינו אחראי לעשיית המעשה שביצועו נמסר לסמי, אין בה כשלעצמה בכדי להטיל על הקיבוץ אחריות בשל הבחירה בסמי כמי שיבצע את העבודה.

עוד נקבע כי הקיבוץ לא אשרר את המעשה שגרם לפגיעתו של אלכס ולא היה אחראי מכוח החיקוק למלא אחר הוראות תקנות הבטיחות על הגג, אלא סמי.

סיכום

ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד סמי אך דחה את התביעה כנגד הקיבוץ.

לאור הנזק שנגרם לאלכס כתוצאה מהתאונה ואחוזי הנכות אשר נפסקו לו, קבע ביהמ"ש כי על סמי לשלם לאלכס 45,000 ₪ בגין הפסד השתכרות לתקופה של 6 חודשים, 13,260 ₪ בגין 13.6 חודשים בהם לא עבד סמי כלל, ו- 194,216 ₪ בגין הפסד השתכרות בעתיד.

עוד פסק ביהמ"ש כי על סמי לשלם לאלכס 22,000 ₪ בגין עזרת הזולת בתקופת אי הכושר ובעתיד, ו50,000 ₪ בגין כאב וסבל.

מסכומים אלו קבע ביהמ"ש כי יש לנכות את התשלומים שקיבל אלכס מהמוסד לביטוח לאומי מהסכום אשר נפסק כי על סמי לשלם.

לבסוף, חייב ביהמ"ש את סמי בתשלום הוצאות שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6% מהסכום שנפסק, ואילו אלכס חויב לשלם לקיבוץ סך של 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

 

ניתן ביום י"ד באייר תשע"ד, 14 במאי 2014, בהעדר הצדדים.

 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: