תביעתה של חברת הגינון כנגד המועצה האזורית נדחתה ברובה לאחר שנקבע כי השתתפות במכרז כמוה כהסכמה לתנאיו המקימה השתק ומניעות מתקיפתם בעתיד

פסק הדין הבא ניתן במסגרת תביעה בה משרדנו ייצג בהצלחה את הנתבעת.

חברת גינונים הגישה כנגד המועצה איזורית מרום גליל תביעה כספית לתשלום בסך של 800,000 ₪ בגין עבודות גינון שנטען שביצעה.

רקע:
בשנת 2014 פרסמה הנתבעת, מועצה אזורית מרום גליל, מכרז לביצוע עבודות גינון בשטחי המועצה. התובעת, גינונים- חברה לפיתוח ועבודות גינון בע"מ, הינה חברה לעבודות גינון, אשר זכתה במכרז.

לטענת החברה, שטחי הגינון שבמועצה נמצאו במצב מוזנח וירוד כאשר מערכות ההשקיה לא פעלו ועל כן היא נתבקשה על ידי המועצה לפעול לתיקון מערכת ההשקיה והיא עשתה זאת ללא קבלת תשלום. כמו כן, לטענתה גודל שטחי הגינון בפועל לא תאם את גודל שטחי הגינון על פי המכרז, מה שהוביל לכך שהחברה לא קיבלה תשלום מלא עבור עבודתה.

אשר על כן, הגישה החברה תביעה כספית לתשלום בה היא דורשת לקבל פיצוי בסך 444,000 ₪ בגין ביצוע עבודת גינון בשטחי גינון החורגים מהאמור במכרז, כ- 102,000 ש"ח בגין תשלום עבור עבודה בחודשים נובמבר 2015 עד מרץ 2016, כ-10,800 ₪ בגין תיקון מערכת ההשקיה שלא במסגרת ההסכם, וסך של 300,000 ₪ בגין נזקים ופגיעה במוניטין.

מנגד, המועצה טענה כי במסגרת המכרז נערך סיור לקבלנים בו השתתפו כל הקבלנים העתידים להשתתף במכרז, ובגדרו הוסברו לקבלנים בפירוט דרישות הגינון והיקפי העבודה במכרז. על כן, החברה ידעה היטב אילו עבודות גינון ובאילו שטחים והיקפים עליה לבצע ומה התמורה. כמו כן, החברה הכירה בכך שלא ניתן לחרוג מההיקפים האמורים במכרז ללא קבלת אישור המועצה.
 

דיון והכרעה:

לאחר שמיעת עדויות הצדדים ובחינת חומר הראיות, בית המשפט מצא כי בהתאם למסמכי המכרז, נדרשו המציעים לבצע בדיקות מקדמיות בעצמם טרם הצעתם, באופן שהאחריות לבדיקת שטחי הגינון והתאמתם להצעה במסמכי המכרז הוטלה לפתחם. כמו כן, אף הודגש במסמכים כי על המציע מוטלת האחריות לבסס הצעתו על בדיקות שיערוך בעצמו ועל מידע שייאסף על ידו, תוך שהובהר כי על המועצה לא תחול שום אחריות בעניין זה. כלומר, עם החתימה על ההסכם, החברה הייתה מודעת למספר הדונמים המוגדרים לטיפול בכל יישוב ויישוב במועצה ואף ככול שלא הייתה מודעה לכך, הסכימה בהתנהגותה להיקף השטחים שהוצגו בהצעת המחיר. נפסק זה מכבר, כי השתתפות במכרז כמוה כהסכמה לתנאיו והיא מקימה השתק ומניעות מתקיפתם בעתיד. כמו כן, בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי החברה לא הרימה את הנטל להוכיח את גודל השטחים בהם בוצעו העבודות, כמו גם את הטענה כי העבודה אכן בוצעה בפועל בשטחים הנטענים. עוד נקבע כי כלל לא הוכח כי המועצה היא שהורתה לתובעת לבצע עבודות בשטחים עודפים ונוספים על המוגדר במכרז.

סיכום:
התביעה בעיקרה נדחתה, מלבד הרכיב הנתבע בגין אי תשלום יתרת תמורת ביצוע העבודה בהתאם למכרז. 

ניתן ביום כ"ח בתשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהיעדר הצדדים.