ושאבתם מים בששון? מקורות רשאית לנתק את אספקת המים לקיבוץ אור הנר ואח'

העובדות הרלוונטיות:

התובעים, קיבוץ אור הנר ואח' הינם קיבוצים בנגב, חברה המאגדת שתי מועצות אזוריות ו-34 מושבים באזור הנגב ושותפות חקלאית של שלושה מושבים בדרום הר חברון העוסקים בחקלאות ומשתמשים לשם כך במי קולחין מושבים של מפעל לשפכי גוש דן (להלן: "שפד"ן") המסופקים על ידי חברת מקורות.

במהלך שנת 2003 צרכו קיבוץ אור הנר ואח' כמויות מים גבוהות מהכמויות אשר הוקצו להם לשנה זו, ובגין אותה כמות חריגה חייבה אותם מקורות בתעריפים הקבועים בחוק ואשר גבוהים באופן משמעותי מתעריף הצריכה במסגרת ההקצאה.

קיבוץ אור הנר ואח' סירבו להשלים עם הדרישה לתשלום, ולכן הודיעה להם מקורות כי היה ולא ישלמו את מלוא הסכום- תפסיק את אספקת המים, עד להסדר תשלום החוב.

קיבוץ אור הנר ואח' עותרים לצו מניעה קבוע נגד מקורות שיאסור עליה לנתק או לצמצם להם את אספקת המים בגין חובותיהם לשנת 2003.

ביום 28.6.05 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להתייצב בהליכים אלה, בהתאם סדרי הדין. עמדת היועמ"ש הייתה כי דין התביעה להידחות- לחץ לצפייה בעמדת היועמ"ש.

לבקשת קיבוץ אור הנר ואח' ניתן נגד מקורות צו מניעה זמני. והוסכם על ידי קיבוץ אור הנר ואח' ומקורות כי עד למתן פסק הדין יישאר צו המניעה הזמני בתוקף.

טענות מקורות- חברת מים בע"מ:

סכום החיוב בגין הצריכה החריגה נעשה עפ"י תקנות התעריפים. לכן, זכותה לנתק המים בגין אי התשלום כפי שקבוע הן בחוק, הן בתקנות והן בהסכמי ההתקשרות שלה עם קיבוץ אור הנר ואח'.

הערכאה המוסמכת לדון בעתירה ישירה לביטול תוקפה של חקיקת המשנה, הינה ביהמ"ש הגבוה לצדק. לכן, תביעת קיבוץ אור הנר ואח' ככל שעניינה תקפות תקנות התעריפים- דינה להידחות על הסף.

טענות קיבוץ אור הנר ואח':

חיובם בתעריף החריג אינו נכון ומנוגד להוראות החוק. לחלופין, מדובר בחיוב השנוי במחלוקת ולכן מנועה מקורות מלנקוט בצעד חד צדדי של ניתוק המים ותחת זאת עליה לפנות בראשונה להליכי בירור משפטי של החוב הנטען.

אין לנתק מים אלא במקרים קיצוניים ביותר של סרבני תשלום מועדים, אשר קיבוץ אור הנר ואח' אינם נמנים עליהם.

כמות המים שהוקצתה ב-2003, הינה כמות שקוצצה באופן ניכר מהשנה הקודמת, אך הקיצוץ נעשה ע"י נציב המים, ומבלי שהדבר התאפשר עפ"י "תקנות הקיצוב" שהיו בתוקף ביחס לאותה השנה.

קיצוץ מכסת מי השפד"ן לשנת 2003 היתה שלא כדין. זאת מאחר והתקנות שהסדירו עניין זה במפורש, מתייחסות רק לשנת 2005, בעוד שלגבי שנת 2003 עמד בתוקפו הנוסח הקודם של התקנות.

לאחר הטלת החיוב הסכים נציב המים לשנות רטרואקטיבית את כמות ההקצאה לשנת 2003 ו/או את תעריפי הצריכה לעניין זה – ונוצר בכך מצג מחייב כלפיהם.

קביעת התעריפים לצריכה חריגה כפי שנקבעה בתקנות התעריפים מנוגדים להוראות חוק המים ולכן בטלים, שכן נושא תשלומי היתר מוסדר תחת כותרת "תשלום מיוחד" כמפורט בחוק. ולא יוטל תשלום מיוחד, אלא לאחר שניתן להם כצרכנים להעלות את טענותיהם, ואף קיימת להם זכות לערור על הטלת אותו "תשלום מיוחד" בפני ביה"ד לענייני מים.

משבחר היועץ המשפטי להתייצב בהליכי תביעה זו, נרפא בכך הפגם של העדר הנתבעים, או המשיבים, הראויים לעניין טענותיהם ביחס לתוקפן של התקנות.

כב' השופט יוסף אלון פסק:

בהתאם לחוק המים הותקנו "תקנות התעריפים" ובהם התעריפים השונים למים המסופקים ע"י מקורות, שהינה מפיק וספק מים. בין הפרמטרים השונים שבתקנות התעריפים, קיימת התייחסות למחירי מים עבור צריכת מים נחרגת, מעבר לכמות המוקצית.

בתקנה שעניינה תעריפים לדמי קולחים מושבים מהשפד"ן, נקבע תעריף לכמות המים העולה על כמות המים שהוקצתה.

קיבוץ אור הנר ואח' אינם חולקים כי צריכת המים שלהם בשנת 2003 הייתה בכמות שפורטה בדרישות התשלום, לרבות הכמות שחרגה מכמות המים שהוקצתה להם אותה השנה.

"התשלום המיוחד" איננו בגדר תעריף הקבוע מראש לצרכן, כי אם קנס המכוון כנגד הספק או המפיק. לנציב המים נתונה הסמכות לאשר לספק לגבות את התשלום המיוחד, בו חוייב הספק, מהצרכן. ברם, מדובר ב"גלגול" החיוב המקורי המוטל מלכתחילה על הספק.

הסמכות ל"קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם" בחקיקת משנה, נתונה לשר החקלאות "לאחר התייעצות עם מועצת המים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".

תקנות התעריפים, לעניין התעריף המיוחד לכמויות חורגות, אינן סותרות את הסדר "התשלום המיוחד" ואינן לוקות בחוסר סבירות.

קביעת דמי המים ותעריפיהם הופקדו כאמור בידי השר הממונה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ואילו הטלת התשלום המיוחד הופקדה בידי נציב המים. פועל יוצא מהדברים הינו כי בחינת כמות המים שהוקצתה לקיבוץ אור הנר ואח' לשנת 2003 ממי השפד"ן מצויה במערכת כלים שלובים של הוראות וסמכויות שונות ונוספות הנשזרות אלה באלה.

קיבוץ אור הנר ואח' לא צירפו לתביעה את הצדדים הראויים וביניהם, שר החקלאות, נציב המים ומועצת המים. בנסיבות אלה, לא חלה דוקטרינת ה"תקיפה העקיפה" בהקשרה של סוגיה מורכבת זאת.

בעקבות קבלת החיוב נשוא תובענה זו התקיימה ישיבה בין נציג קיבוץ אור הנר ואח' לנציב המים, ולטענת קיבוץ אור הנר ואח' נציב המים נתן התחייבותו השלטונית לבחון מחדש את עניין חיובם בחריגות לשנת 2003. אולם, אין בסיכום הדיון הנ"ל עם נציב המים שינוי בהוראות הדין והתקנות שיש בו להטיל בספק את תוקף החיוב, כפי שחייבה מקורות את קיבוץ אור הנר ואח', ומכאן כי אין לראות בו משום "מצג שלטוני" הגובר כביכול על אותן הוראות שבדין.

עולה מן הדברים עד כה, כי דין טענות קיבוץ אור הנר ואח' ביחס לתוקף חיובם בדמי המים לשנת 2003 להידחות.

דרישת החיוב בתשלום הנדון הוצאה לקיבוץ אור הנר ואח' ע"י מקורות עוד בינואר 2004, שעה שהתראת ניתוק המים הוצאה רק ביום 19.4.05, דהיינו לאחר תקופה ניכרת ומשמעותית. אולם, במשך כל תקופה זו, בהן המתינה מקורות, לבקשת קיבוץ אור הנר ואח', בנקיטת צעדים לגביית החוב על מנת לאפשר להם לשטוח טענותיהם ולבוא בדברים עם מקורות וגורמים נוספים, נמנעו קיבוץ אור הנר ואח' מתקיפה ישירה של תוקף תקנות התעריפים ו/או תקנות הקיצוב.

עומדת לספק המים הזכות לנתק זמנית אספקת מים לצרכן המסרב לשלם את דמי המים, אלא אם מדובר ברשות מקומית המשמשת "ספק משנה", ואשר ניתוק המים לתחומיה- משמעו ניתוק המים לצרכני הקצה, על אף ששילמו לרשות המקומית את דמי המים שנצרכו על ידם.

ייחודה של "סרבנות" קיבוץ אור הנר ואח' הינה במעין עשיית דין עצמית, לפיה כל עוד לא ישונו תקנות התעריפים ו/או תקנות הקיצוב בדרך שתהלום את טעמם, עניינם ועמדתם – מתעלמים הם במוצהר מחובם וחיובם עפ"י חקיקת המשנה הנוכחית שאינה לרוחם.

לסיכומו של ענייו, לא נפל כל פגם בהודעת מקורות נשוא תביעה זו. על כן היה וקיבוץ אור הנר ואח' לא ישלמו את חובם- רשאית מקורות להפסיק את אספקת המים עד להסדר תשלום החוב.

התביעה נדחית וכפועל יוצא מכך מתבטל צו המניעה הזמני.         

קיבוץ אור הנר ואח', יחד ולחוד, ישלמו למקורות- חברת מים בע"מ הוצאות תביעה זו, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.

ניתן ביום 8/2/2006

למידע על קיבוץ אור הנר.

לדף הבית של מקורות- חברת מים בע"מ.

לדף הבית של היועץ המשפטי לממשלה.