חבר אילת השחר לשעבר טוען כי לא קיבל את כל דמי העזיבה והקצבה אשר מגיעים לו

בית המשפט השלום בצפת, בפני כבוד השופטת רבקה איזנברג. תא (צפת) 32687-02-14 אופיר ניניו נ' קיבוץ אילת השחר אגודה שיתופית בע"מ.
הרקע

אופיר, חבר קיבוץ אילת השחר לשעבר, טוען כי נפלו טעויות רבות בחישוב שערך הקיבוץ כאשר עזב אותו. כך, טוען אופיר כי מגיעים לו כספים עבור הפרשים בגין דמי פנסיה שלא שולמה לו, בגין תוספת דמי עזיבה בעבור ילדיו, וכן את חלקו במניות תנובה, בסך כולל של כ-360,000 ₪.

לטענת הקיבוץ, דין התביעה להידחות כיוון והסכומים ששולמו לתובע נקבעו על פי תקנות האגודות השיתופיות. לחילופין טוען הקיבוץ, כי באם תתקבל תביעתו של אופיר, יש לנכות מהסכום זכויות עתידיות.

כל אחד מן הצדדים הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, ועל כן ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו.

 

דיון והכרעה

בחוות הדעת אשר הגיש המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש נקבע, כי הקיבוץ קבע פנסיה מתאימה כמתחייב מן התקנות, וכי אף דמי העזיבה שולמו במלוא הסכום המגיע ע"פ התקנות. יתרה מכך, אף אם תתקבל טענתו של אופיר כי הפנסיה הנהוגה בקיבוץ גבוהה מזו הקבועה בתקנות, ויש לנהוג לפיה, המשמעות הכספית תהיה זניחה יחסית, ותסתכם בתוספת של 181.91 ₪ בלבד לסכום הפנסיה.

 

בפתח דבריו מדגיש ביהמ"ש, כי הצדדים אינם חלוקים בדעה שהחישוב אמור להיעשות ע"פ התקנות.

ביהמ"ש קיבל את עמדת הקיבוץ, אותה קיבל גם מומחה ביהמ"ש, כי מהסכום הפנסיוני לו זכאי אופיר ע"פ התקנות  יש לנכות זכויות עתידיות. מתצהיר הקיבוץ עולה כי לאופיר עמדה במועד עזיבתו קרן פנסיה שבה נצברו לזכותו כספים המהווים זכאות לפנסיה חודשית, ולפיכך יש להפחית מהסכום לו זכאי אופיר ע"פ התקנות את הסכומים הללו.

 

באשר לטענתו של אופיר כי יש לנהוג ע"פ הפנסיה הנהוגה בקיבוץ במקרה שהיא גבוהה מזו המחושבת ע"פ התקנות, הרי שאופיר כלל לא הוכיח מה הפנסיה הנהוגה בקיבוץ, ואף אילו היה מוכיח זאת, הרי שמשעה שהמחוקק לא התייחס כלל לנוהג, אלא קבע הוראות מפורשות לעניין חישוב הסכום בהתאם לתקנות, אין בסיס לטענה כי יש לנהוג ע"פ הנוהג.

 

בנוגע לדרישת תשלום תוספת דמי עזיבה בעבור הילדים, קבע ביהמ"ש, כי ע"פ התקנות הקיבוץ שילם לגרושתו של אופיר את הסכום המקסימאלי הקבוע בחוק, וכי הוא אינו זכאי לקבל את הפרש המענק הנטען לאחר שגרושתו קיבלה את המענק, היות והתקנות קובעות במפורש כי במקרה של פירוד, תשולם התוספת להורה שעמו עוזב הילד.

יתר על כן, אף את טענתו של אופיר לקבלת חלקו במכירת מניות תנובה יש לדחות, שכן אופיר לא פירט  את הבסיס המשפטי לטענה זו ולא הביא כל ראיות בעניין, בעוד הקיבוץ הצהיר שאף אחד מחבריו לא קיבל כלל כספים ממכירות המניות.

 
סיכום

לאור כל האמור לעיל, דחה ביהמ"ש את התביעה. בהתחשב במצבו הכלכלי הנטען של אופיר, הוא חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ בלבד.

ניתן ביום, ט"ו בתמוז תשע"ה, 02 ביולי 2015, בהעדר הצדדים.

 
 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: