חבר קיבוץ נחשון בעבר מבקש שייחשף שמה של חברת הקיבוץ אשר לטענתו הפיצה עליו שמועות שפגעו בשמו הטוב

בית משפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופטת שירלי רנר. רע"א 49326-09-14 קיבוץ נחשון נ' אור גבאי.
הרקע

ברקע בקשת הרשות לערעור שבפני ביהמ"ש, עומדת תביעתו של אור, חבר קיבוץ נחשון לשעבר, אשר טען כי הקיבוץ, מנהלת ענף השכרת הדירות בקיבוץ וחבר קיבוץ נוסף פגעו בשמו הטוב כאשר סירבו להשכיר לו דירה בקיבוץ בשל שמועות שהופצו עליו ע"י אנשים בקיבוץ. ביהמ"ש קמא דחה את בקשתו של אור לחשוף את שמה של חברת הקיבוץ אשר הפיצה לטענתו את השמועות, אך קיבל את בקשתו לגילוי תוכן האמירה, בנימוק כי זהות חברת הקיבוץ להבדיל מתוכן המידע אינו רלוונטי לתביעה.

בשל פטירתה של מנהלת ענף השכרת הדירות הקיבוץ, ולאור תצהירה של חברת הקיבוץ אשר שמה נותר חסוי בו ציינה כי כל שאמרה היה שלא כדאי להשכיר דירה לאור, היות ושמעה עליו דברים לא טובים, הגיש אור בקשה נוספת לביהמ"ש קמא, אשר קבע כי לאור שינוי הנסיבות יש למסור לאור את שמה של חברת הקיבוץ ובמידת האפשר, גם תצהיר מטעמה לתוכן הדברים שנאמרו על ידה למנוחה, ומכאן בקשת רשות הערעור שהגיש הקיבוץ.

לטענת הקיבוץ, אין בעצם פטירתה של המנוחה בכדי לשנות את החלטתו הראשונית של ביהמ"ש, כיוון וכל שרלוונטי הוא דבריה של המנוחה לוועדת ההשכרות וקיימות לכך עדויות רבות. בנוסף טוענים המבקשים, כי זכות הפרטיות של חברת הקיבוץ כחלק מזכותה היסודית לחופש הביטוי גוברת על רצונו של אור לחשוף את שמה, וכי לא נדרשת עדותה של אותה חברה לצורך הוכחת טענותיו של אור, ואף לא לצורך הגנת המבקשים, שכן הם הכחישו כל פרסום של לשון הרע מצדם.

בתגובתו מציין אור, כי המבקשים העלו מספר גרסאות שונות בכל הנוגע לתוכן המידע שמסרה חברת הקיבוץ למנוחה, וכיוון והמבקשים שיקרו בעניינים מהותיים נוספים אין לאפשר להם לחמוק מגילוי תוכן אותה אמירה, ולפיכך אין מנוס מגילוי שמה של חברת הקיבוץ. לטענת אור, לתוכן האמירה חשיבות רבה כיוון ועליו להוכיח שהדברים לא היו אמת, אך אין הוא יכול להוכיח זאת שעה שהמבקשים מסרבים למסור את תוכן הדברים ושעה שלא מתאפשר לו לחקור את אותו אדם שאמר אותם.

 

דיון והכרעה

ביהמ"ש פותח ומציין, כי חשיפת שמו של צד ג' שאינו צד להליך, תוך פגיעה בפרטיותו, מחייבת בחינה כפולה. תחילה יש לבחון את מידת הרלוונטיות של חשיפת השם להליך המתנהל, ורק אם מוכרע כי חשיפת השם רלוונטית, יש לערוך איזון בין החשיבות של חשיפת השם להליך המתנהל לבין מידת הפגיעה בפרטיותו של צד ג' כתוצאה מכך.

כיוון וביהמ"ש מצא ששאלת מידת הרלוונטיות של תוכן המידע שנמסר ע"י חברת הקיבוץ מוטלת בספק, דין הערעור להתקבל.

 

ראשית, במרכז תביעתו של אור עומדות התבטאויותיהם של המנוחה וחבר קיבוץ נוסף שהיה חלק מוועדת ההשכרות ולא דברים שנמסרו להם ע"י צדדי ג'. היות וניתן לחקור בעניין זה את חבר הקיבוץ הנוסף וכן את כל מי שנכח בישיבות הרלוונטיות של הוועדה, הרי שאין בעובדת פטירתה של המנוחה בכדי לשנות את הנסיבות.

 

שנית, הקיבוץ מכחיש כל טענה בדבר פרסום או הפצת לשון הרע, ומשכך מוטלת בספק הרלוונטיות של תוכן המידע שנמסר להם, להבדיל מזה שנמסר על ידם.

 

ולבסוף, חשיפת שמה של חברת הקיבוץ היא בגדר סעד עיקרי אותו ביקש אור בכתב התביעה, ולכן אין מקום במסגרת ההליכים המקדמיים ליתן לו את אחד הסעדים העיקריים שהתבקשו על ידו.

 
סיכום

לאור כל האמור לעיל, קיבל ביהמ"ש את ערעורו של הקיבוץ, והחלטת ביהמ"ש קמא המורה על חשיפת שמה של חברת הקיבוץ בשלב זה מבוטלת.

 

ניתן ביום ג' בניסן תשע"ה, 23 במרץ 2015, בהעדר הצדדים.

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: