חברה לשעבר בקיבוץ איילת השחר חויבה להחזיר את קצבת השארים שקיבלה מהביטוח הלאומי בסך העולה לכדי 68,000 שקלים חדשים

בבית משפט האזורי לעבודה בנצרת בפני כב' השופט מירון שוורץ. ב"ל 7424-08-10 זיוה בן ערב רבינוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי
הרקע
הגברת זיוה בן ערב רבינוביץ, חברה לשעבר בקיבוץ איילת השחר, הגישה תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, שחייב אותה להשיב רטרואקטיבית כספי קצבת שארים ששולמו לה בין השנים       1994-2007, מכח סעיף 255 לחוק הביטוח הלאומי. לאחר דין ודברים, הסכים המוסד לדרוש תשלום רק עבור השנים 1999-2007, לאחר שזיוה עזבה את הקיבוץ, בסכום של כ-68,000 שקלים חדשים.
דרישת הביטוח הלאומי התבססה על הטענה, כי זיוה הייתה באותה תקופה ידוע בציבור של מר און רבינוביץ, ולמרות זאת קיבלה קצבת שארים מתוקף היותה אלמנה. זיוה אינה מכחישה את היותה ידועה בציבור, אך טוענת, כי אין לחייבה בגין התקופה שקדמה למרץ 2007, שכן רק אז שונתה ההלכה בנושא אלמנה שחיה עם ידוע בציבור.
 
דיון והכרעה
הסוגיה המרכזית הנדרשת להכרעה היא מתי למעשה פקעה זכותה של זיוה לקיצבת שארים לנוכח היותה ידועה בציבור. האם בשנת 1994, כפי שטוען הביטוח הלאומי, או בשנת 2007, כפי שטוענת זיוה, ולשם כך, נדרש בית בית המשפט לבחון את ההלכות המשפטיות הרלוונטיות.
בשנת 1994 ניתן פסק דין אורנן בו נקבע, כי מטרת חוק הביטוח הלאומי הייתה להשוות את הידועה בציבור לאישה נשואה לכל דבר, לטוב ולרע. בשנת 2006 בפסק דין פריימן נקבע, כי שלילת זכאות לקיצבה תיעשה רק אם נעשה אקט של נישואין. ובשנת 2007 ניתן פסק דין בוארון פינק, בו נקבע חד משמעית, כי ידועה בציבור איננה זכאית לקבצת שארים.
בית המשפט דוחה את טענותיה של זיוה, כאילו רק החל מהלכת בוארון פינק אוינה זכאותה לקצבת שארים.
ראשית, הלכת אורנן אמנם איננה חופפת למקרה שלפנינו, אך הקביעה הנחרצת שבו, מובילה לכלל מסקנה, כי לנוכח היותה של זיוה ידועה בציבור, אין היא זכאית לגמלת שארים.
שנית, או שפס"ד פריימן קובע הלכה חדשה או שהוא מתייחס רק למקרה הקונקרטי שהיה לפניו, כך או כך ברור שההלכה עד אליו הייתה שידועה בציבור לא זכאית לקצבת שארים עד שנת 2006, וכל ההבדל הוא רק בשנה הנותרת.
מעבר לכל האמור עד כה, סבר בית המשפט, כי פעולותיה של זיוה, ובכלל זאת אי הדיווח לביטוח הלאומי, היו מתוך מודעות ומתוך חשש כי קצבת השארים שלה תופסק. במצב דברים זה, בו זיוה נמנעה מלדווח למוסד על מעמדה כמתחייב, ופעלה בחוסר תום לב מובהק, לא תשמענה טענות משפטיות כאלה או אחרות.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי מבחינה עובדתית יש לראות את זיוה כידועה בציבור כבר משנת 1993, אך החישוב לגביה ייעשה רק משנת 1999, עת עזבה את הקיבוץ.
 
סיכום
בית המשפט פסק, כי זיוה חייבת בהשבת הסכומים שקיבלה בגין קצבת שארים משנת 1999 ואילך.
בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות.
 
ניתן ב- י' אב תשע"א, 10 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.
 
לאתר קיבוץ איילת השחר

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: