חברת קיבוץ דפנה תובעת מהקיבוץ להסיר כביש אשר עובר בשטח מגרשה ולשלם לה פיצויים בסך 150,000 ₪

בבית משפט השלום בצפת, בפני כב' הש' מיכל ברלינר, ת"א 46976-04-17 כוכבה קוטלר נ' קיבוץ דפנה

תושבת קיבוץ דפנה חתמה על הסכם הצטרפות כחברה חדשה בעצמאות כלכלית לשורות הקיבוץ. במסגרת סיכום שערכה עם הקיבוץ, נקבע כי ישויך לה מגרש בנוי אשר בשטחו עובר כביש. לטענת התושבת, חרף הצהרת הקיבוץ כי הכביש יועתק מהמגרש למקום אחר, לא בוטל הכביש. אשר על כן, התושבת הגישה תביעה לסילוק יד להסרת הכביש משטח המגרש, תשלום דמי שימוש ראויים עבור מעברו של הכביש בשטחה, וכן פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה.

הרקע

התובעת, אשר גרה בשכירות בקיבוץ דפנה במשך כ-15 שנים במעמד של תושבת, פנתה בשנת 2010 לקיבוץ בבקשה להצטרף לשורותיו במעמד של חברה בעצמאות כלכלית. לאחר החתימה על הסכם ההצטרפות, הוסכם כי לתושבת ישויך מגרש עליו בנוי בית מגורים ובשטחו עובר כביש, ובתמורה לכך התושבת תשלם עבור המבנה הבנוי במגרש כ-308,000 ₪ וכן  כ-50,000 ₪ נוספים עבור תשתיות.

לטענת התושבת, בעת הסיכום מול הקיבוץ על הקצאת המגרש, הציג בפניה הקיבוץ מצג לפיו הכביש עתיד להתבטל תוך זמן קצר, ותחתיו עתיד להיסלל כביש בתוואי אחר. התושבת מלינה על כך שבפועל עברו מספר שנים מאז החתימה על ההסכם, בהם הקיבוץ לא פעל לשינוי תוואי הכביש, וזאת על אף שלאורך השנים שחלפו חזרה ופנתה לקיבוץ בדרישה כי יפנה את הכביש העובר בתוך שטח מגרשה.

משהבינה שהקיבוץ מתנער מהבטחתו להסיר את הכביש המצוי במגרשה, הותירה בידה התושבת סכום של 25,000 ₪ מהסכום אותו נדרשה לשלם עבור התשתיות, על מנת שישמש כקלף מיקוח כלפי הקיבוץ וכן על מנת שיהווה חלק מהמימון הדרוש להזזת הכביש.

בעקבות האמור, הגישה התושבת את התביעה דנן, בה ביקשה מבית המשפט להורות לקיבוץ לסלק את הכביש העובר במגרשה. עוד ביקשה, כי ישולמו לה פיצויים בגין דמי שימוש ראויים בטענה שהקיבוץ עושה שימוש במגרש שהינו קניינה הפרטי, וכן דרשה פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות משפט בסכום אשר הועמד על ידה  על סך של  150,000 ₪.

הקיבוץ מצידו הגיש תביעה שכנגד, בה תבע מהתושבת להעביר לו תשלום על סך 26,320 ₪ בגין הסכום אותו סירבה לשלם עבור התשתיות על מנת שימש עבורה קלף מיקוח. לטענת הקיבוץ, בעת מעמד החתימה על ההסכם היו לתושבת כל הפרטים והמידע בקשר למגרש, לרבות לעניין התשתיות העוברות בו, וכן הובהר לה מפורשות במכתב מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה כי הכביש העובר במגרשה יישאר במתכונתו הנוכחית עד שהוועדה תסיים לתכנן ותתחיל בביצוע תשתיות על פי תוכנית מתאר חדשה.

באשר למעמדה של התושבת בנכס, לטענת הקיבוץ לתושבת זכויות חוזיות בלבד בבית ובמגרש, זאת מכיוון והיא טרם חתמה על הסכם חכירה מול רמ"י בנוגע למגרשים, ועל כן הליך השיוך טרם הושלם.

באשר לתביעת התושבת לפיצויים, טוען הקיבוץ כי התושבת לא הוכיחה את עוגמת הנפש שנגרמה לה, כך גם ביחס לטענותיה בנוגע לדמי השימוש. לטענת הקיבוץ מדובר בטענות בעלמא, אשר לא נתמכו ולא הוסברו, ועל כן לא ברור כיצד דמי השימוש אותם היא תובעת חושבו וכומתו, ומשכך יש לדחות תביעה זו.


 דיון והכרעה

בית המשפט בחן את חומר הראיות והעדויות שנשמעו על מנת לענות על השאלה האם הקיבוץ התחייב או הציג מצג כלפי התושבת לפיו הכביש שבשטח מגרשה יבוטל תוך זמן קצר כפי שהיא טוענת.

מעיון בבקשת התושבת לשיוך המגרש עולה כי התושבת הצהירה כי ראתה את הבית, המגרש וסביבתם, וכי ניתנה לה האפשרות לבדוק במנהל ובוועדה לתכנון ובניה את מלוא המסמכים וההוראות המתייחסים לבית ולמגרש, וכי היא מצאה את הכל ראוי ומתאים למטרותיה ולצרכיה. הרעיון העומד בבסיס השימוש בסעיף רכישת ממכר במצבו כמו שהוא (AS IS""), הוא כי הקונה מקבל על עצמו את קניית הממכר במצבו כפי שהוא על כל מעלותיו ומגרעותיו הנסתרות. כמו כן, במסגרת בקשת השיוך הצהירה וחתמה התושבת כי אין ולא תהיה לה כל טענה, דרישה או תביעה בקשר לבית או למגרש, לתשתיות, לעבודות הפיתוח והתשתיות במגרש, על כל המשתמע מכך.

בהתאם לכך, בית המשפט קבע כי יש לראות את התושבת כמי שהסכימה לשיוך הבית והמגרש בבית במצבם כפי שהם, למרות שידעה כי בשטח המגרש עובר כביש אשר יבוטל בעתיד במועד לא ידוע. על כן נקבע כי הקיבוץ לא הציג מצג או התחייבות כלפי התובעת לפיו הכביש יבוטל בתוך פרק זמן מסוים.

באשר לדמי השימוש הנתבעים, מכיוון שהתושבת לא סיפקה תשתית עובדתית מספקת לביסוס גובה דמי השימוש או הדרך בה יש לחשבם, דין התביעה לגביהם להידחות.

סיכום:

תביעת התושבת נדחתה, והתביעה שכנגד שהגיש הקיבוץ התקבלה. התושבת תשלם לקיבוץ סך של 26,320 ₪ בצירופי הפרשי הצמדה וריבית בגין חובה לקיבוץ. בנוסף, התושבת תשלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.


ניתן ביום כ"ה בכסלו תשע"ט , 3 דצמבר 2018

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: