חברת קיבוץ ננשכה ע"י כלב של חבר קיבוץ אחר – תבעה הן את הקיבוץ והן החבר לשלם לה פיצויים

התובעת חברת קיבוץ עין החורש ננשכה ברגלה ע"י כלב של חבר קיבוץ אחר בעודה פוסעת בשבילי הקיבוץ. הנתבעים הינם הקיבוץ, חבות הביטוח של הקיבוץ וחבר הקיבוץ, בעליו של הכלב. הנתבעים אינם חולקים על חבותם לפצות את הנתבעת והתביעה נסובה על שיעור הפיצוי הראוי.

הרקע

התובעת הגישה חוות דעת לביהמ"ש אשר קבע כי שיעור נכותה בגין נשיכת הכלב עומד על 15%, שמתחלקים ל10% נכות עפ"י חוק ביטוח לאומי ועוד 5% נכות בגין מיקום הצלקת הבולט. מנגד הגישו הנתבעים חוות דעת הקובעת כי לתובעת אין כלל נכות כיוון והצלקת הינה בצבע העור ואינה בולטת לעין.

בשל הפער בין המומחים מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו, המומחה קבע כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 2%, עוד הוסיף כי בשבועיים לאחר הנשיכה שיעור נכותה עמד על 100% ופחת לאט לאט עד שבחלוף חמישה חודשים שיעור נכותה עמד על 2% כאמור.

התובעת הוסיפה לטעון כי היא סובלת מכאבים, כי היא נזקקה למרוח מישחה על הצלקות וכי הנשיכה הפכה אותה לנכה ומוגבלת בשל סיוטים והתקפי חרדה הפוקדים אותה. עם זאת יש לציין כי התובעת לא העידה על היעדרות מעבודה או הפסדי שכר וכיוצ"ב. מטבע הדברים התובעים מכחישים את טענותיה של הנתבעת, יחד עם זאת ויתרו הצדדים על חקירה נגדית של התובעת.

דיון והכרעה

בפתח דבריו סקר ביהמ"ש מקרים נוספים בהם דנו בבתי המשפט בנזק לא ממוני שנגרם מנשיכת כלב. מפסקי הדין ניתן לראות כי הוכרה האפשרות להעניק פיצוי על נזק שאינו ממוני. משכך קובע ביהמ"ש כי גם במקרה דנן ניתן להעניק פיצוי בשל הנזק הלא ממוני שאירע.

ביהמ"ש ציין כי הפיצוי כולל בתוכו את תקופת הנכות הזמנית, אשר כאמור ארכה חמישה חודשים, בהם המשיכה התובעת להגיע באופן סדיר למקום עבודתה.

סיכום

ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק לנתבעת פיצויים בסך 18,000 ₪, עוד נקבע כי סכום הפיצויים כולל בתוכו שכ"ט והוצאות משפט.

ניתן ביום: ו' אב תשע"ט, 07 באוגוסט  2019.