יורשי דירה ששויכה לחברת קיבוץ חולתה תובעים פינוי חלק מהדירה שאוכלסה על ידי משפחת חברים אחרים וכן פיצוי כספי של 234,000 שקלים חדשים
הרקע
בשלהי חודש יוני 2002, החליטה האסיפה הכללית של קיבוץ חולתה על שיוך דירות הקיבוץ לחברי הקיבוץ בהתאם להחלטה מספר 751 של מינהל מקרקעי ישראל.
הגברת רחל רוטנברג, חברת הקיבוץ, נפטרה בשנת 2005, ועל כן הייתה זכאית טרם פטירתה לשיוך הדירה בה התגוררה, וזכות זו עברה ליורשיה, אסתר, איתן ואביטל. ואכן ביולי 2009, נחתם בין הקיבוץ לבין שלושתם הסכם של שיוך הדירה אליהם.
היורשים טוענים, כי בשנת 2004, כחלק מהליך שיוך הדירות, ניתן פסק של ועדת בוררות אשר מונתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, ועל פי פסק זה, הייתה רחל זכאית לשיוך של דירה נוספת הסמוכה לדירתה, כששתי הדירות ייחשבו ביחד לדירה מספר 84, כשזכאות זו תחל לאחר שמר צליכובר יפנה את הדירה, בדרך זו או אחרת. הם מוסיפים, כי מר צליכובר נפטר באפריל 2009, אך במקום שהדירה תימסר לידיהם, היא נמסרה לדוד ולילך שריר.
לאור טענותיהם אלה, הגישו שלושת היורשים תביעה כספית כנגד הקיבוץ וכנגד דוד ולילך שריר על סך כ-234,000 שקלים חדשים, בטענה, כי סכום זה משקף את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהימנעות הקיבוץ למסור לידיהם את הדירה עד היום.
מנגד, הקיבוץ, הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף והעברתו לבוררות במוסדות הקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ. על כך השיבו היורשים, כי לאור העובדה שהקיבוץ איננו מקיים את פסק הבוררות משנת 2004, אין הוא יכול לבקש להעביר את התיק להליכי בוררות, מה גם, שאין מדובר בתביעה לשיוך דירה שחלה עליה חובת בוררות, כי אם תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מאי קיום פסק הבוררות על ידי הקיבוץ. עוד הם טענו, כי התקנון מחייב את חברי הקיבוץ בלבד, והם אינם חברי קיבוץ.
בני הזוג שריר גם כן הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה של העדר עילת תביעה כנגדם.
דיון והכרעה
לגבי בקשת הקיבוץ, בית המשפט קיבל את עמדת היורשים ודחה את הבקשה, בין השאר, לאור העובדה, שהתביעה כנגד הקיבוץ היא בטענה שהוא לא קיים ואינו מקיים עד היום את פסק הבוררות שניתן בשנת 2004, ותביעה זו היא לפיצויים בגין הנזקים הנטענים שנגרמו ליורשים כתוצאה מהימנעות זו. אמנם לגבי טענת היורשים כי התקנון לא מחייבם שכן הם אינם חברי קיבוץ, בית המשפט הבהיר, כי אין לקבלה, אך הוא לא נדרש לדון בה לגופה, שכן, כאמור, הוחלט לדחות את הבקשה מסיבות אחרות.
לגבי בקשת בני הזוג שריר, גם אותה דחה בית המשפט, לאור העובדה שבני הזוג התאכלסו בדירה מספר 84 אשר הוקצתה ושויכה לרחל עוד בפסק הבוררות, ולאור העובדה שהם חברי קיבוץ, אשר מן הסתם, ידעו על הליך שיוך הדירות, על פסק הבוררות, ועל ההסכם שנחתם בין היורשים לבין הקיבוץ.
סיכום
בית המשפט דחה את בקשותיהם של קיבוץ חולתה ושל בני הזוג שריר לסלק על הסף את תביעתם הכספית של אסתר, איתן ואביטל כנגדם, וחייב הן את הקיבוץ והן את בני הזוג לשלם הוצאות משפט וכש"ט בסך 1,500 שקלים חדשים כל אחד.
ניתן ב- א' תשרי תשע"ב, 29 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
