ישראל טיטו, תושב שכונת ההרחבה במושב שתולים, נפגע מהתקלות במוט ברזל. עבודות הפיתוח בשכונת ההרחבה נמשכו זמן רב. האם זכאי טיטו לפיצויים מהמועצה האזורית באר טוביה? מהקבלן שבנה את בתי הרחבה או ממושב שתולים?

בית משפט השלום באשדוד בפני כב' השופט גיל דניאל. ת"א 1744-04 ישראל טיטו נ' מועצה אזורית באר טוביה ואח'

ישראל טיטו הגיש תביעה נגד מועצה אזורית באר טוביה (להלן: "המועצה"). טיטו רכש בית בשכונת ההרחבה במושב שתולים. ביום 22.8.97 נפגע טיטו, ברגלו הימנית כתוצאה מהיתקלות במוט ברזל אשר בלט מתוך שביל עפר בקרבת ביתו. עבודות הפיתוח בשכונת ההרחבה לא הסתיימו כאשר חלק מהדיירים, בינהם טיטו, עברו לגור בשכונה. בדיון שנערך הגיעו הצדדים בתיק להסדר פשרה חלקי, לפיו ישולם לטיטו סך של 30,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרת בית משפט. שאלה שנותרה במחלוקת, לעניין קיומה של חבות וחלוקת האחריות בין המועצה, לבין חברת שמעון צרפתי בע"מ - הקבלן האחראי על בניית יחידות הדיור במושב (להלן: "הקבלן"), לבין שתולים – מושב עובדים התיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "המושב" ), וחברת המושבים בדרום בע"מ (להלן: "חברת המושבים") החברה המבצעת.

טענות הצדדים

לטענתו של טיטו, האחריות לנפילתו רובצת על כתפי המועצה אשר היתה ממונה על ניקיון הרחוב, תחזוקתו ושמירה על שבילי גישה חופשיים ללא כל מכשולים.

 חברת המושבים משמשת כידה המבצעת של המועצה בפרויקטים ציבוריים שונים ופועלת מכוח הסמכויות שהוענקו לה על ידי המועצה. המועצה וחברת המושבים טוענות כי חברת המושבים התקשרה עם המושב (בעל הזכויות בקרקע) ועם הקבלן לבניית יחידות דיור במושב. על ההסכם בין הצדדים חתומים הקבלן, חברת המושבים והמושב. המועצה וחברת המושבים טוענות כי מדובר במפגע בגודל מזערי שלא ניתן לראותו ולפיכך מדובר בסיכון טבעי ורגיל לפעילות האנושית המקובלת. לדידן, טיטו הכיר את המקום בו נפל, שכן מדובר בכביש הגישה לביתו ועל כן אין להטיל לפתחן אחריות. כמו כן  האחריות לאירוע היא על הקבלן, מי שביצע את העבודות בשטח והיה האחראי עליהן.

לטענתו של הקבלן, החוזה עליו חתם הוא עם חברת המושבים ולא עם המועצה ולכן לא קיימת יריבות ביניהם. הקבלן מציין כי היה אחראי על בניית יחידות הדיור בשטחי המגרשים בלבד ולא על הפיתוח הסביבתי ועל כן אין לו כל נגיעה לעבודות שבוצעו בשטחים הציבוריים שמחוץ לגבולות המגרש של יחידות הדיור. הקבלן טוען גם, כי לא הוכח שמוט הברזל בו נתקל טיטו הושלך או נשכח על ידו. הקבלן מטיל את האחריות לפתחם של המועצה, כרשות מוניציפאלית ומזמינת העבודה, אשר מכוחה לדאוג לשלומם של העוברים והשבים בתחומה, ועל המושב, כמחזיק ובעל המקרקעין.

המושב טוען, כי אין לייחס לו אחריות, שכן חברת המושבים שימשה כיזם הפרויקט והקבלן הוא המבצע. הקבלן התחייב לבטח על חשבונו נגד נזקים אשר עלולים להיגרם. מה גם שמדובר במקרקעין אשר במועד התאונה האחריות הבלעדית להם היתה על המועצה ו/או חברת המושבים ו/או הקבלן.

דיון – אחריות הצדדים לאירוע

סכום הפיצוי ששולם לטיטו, משקף את נזקיו בניכוי התרשלות תורמת שהיתה לו בנסיבות העניין. עתה יש לבחון את אחריותו של כל אחד מהצדדים הנותרים, ואת מערכת היחסים בין צדדים אלו, לצורך קביעת הגורמים שיישאו בתשלום הפיצוי לתובע וחלוקת האחריות ביניהם.

המועצה וחברת המושבים: כבר נקבע בפסיקה, כי קיימת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין גוף שלטוני המפעיל סמכות סטטוטורית (כגון רשות מקומית) שעניינה בטיחות הציבור בכלל ואחריות לתקינות ובטיחות בדרכים בפרט, לבין ציבור המשתמשים בדרכים, שכן גוף שלטוני כזה צריך לקחת בחשבון שהתרשלות בהפעלת הסמכות הסטטוטורית עלול לגרום לפגיעה בגוף או ברכוש. המועצה הזמינה את הפרויקט. חברת המושבים היא בבעלות המועצה, שימשה כיזם הפרויקט ופעלה מכוח סמכויותיה והוראותיה של המועצה. המועצה, כמי ששולטת ומפקחת על המקרקעין – מן הראוי שתדע את הסיכונים הקיימים בשטחה. גם מזמין הפרויקט – חייב לעקוב ולדעת על הסיכונים הנוצרים בפרויקט שבאחריותו. לחברת המושבים יש צוות הכולל מהנדס ומפקח, אותם אנשים שעובדים גם במועצה, אשר הסתובבו בשטח. מתוקף תפקידם להתריע כאשר הם נתקלים במטרד, לפקח על טיב העבודות ועל תנאי הבטיחות באתר. לכן לו היתה המועצה מפעילה סמכותה להחזיק ולתחזק את הדרכים בשטחה בכלל ובשטח המושב בפרט, היתה צריכה לצפות לכך, שבשל העובדה שמדובר בדרך לא סלולה/זמנית, הותרת/הימצאות מכשולים כגון מוט ברזל עלולה לגרום לנזק כגון זה שנגרם לטיטו. אין לקבל את  טענתן של המועצה וחברת המושבים, כי מדובר בסיכון רגיל אשר נמצא בכביש ביתו של טיטו, אותו הוא מכיר היטב. לכן יש להטיל אחריות על המועצה ועל חברת המושבים, בשיעור של 20%  מהנזק, כל אחת.

הקבלן צרפתי: הימצאותו של מוט הברזל בשביל העפר שבסמוך לביתו של טיטו, מקום בו טרם הסתיימו עבודות הבניה והפיתוח, מוביל למסקנה הסבירה ביותר כי מוטות ברזל המצויים בסמיכות לאתר בניין הגיעו מן הסתם לשביל מאתר זה. טיטו העיד כי בנייתו של הבית האחרון נסתיימה רק כשנה לאחר שנכנס להתגורר, וכי במשך כל התקופה הסמוכה למועד האירוע המשיכו לבנות מול ביתו. השביל בו נפגע טיטו היה כביש זמני, מעין דרך גישה שנסללה על ידי הקבלן. דרך כביש זה הכניס הקבלן את כלי עבודתו וחומריו. לפיכך יש לדחות טענתו של הקבלן, לפיה עבודתו ואחריותו הינן בשטח המגרשים עצמם בלבד ולא מחוצה להם. מכלול הנסיבות מלמד על סבירות לכך שמקור מוט הברזל הינו בעבודות שביצע הקבלן בסמוך למקום. יתרה מכך, במסגרת עבודות הבניה העסיק הקבלן צוות מקצועי ומיומן שכלל מהנדס, אדריכלים, מנהל בניה/מנהל עבודה–אלה היו נמצאים יום יום. בנסיבות דנן קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית, שכן הקבלן יכול היה לצפות את תוצאות אי סילוק מכשול ו/או מפגע במקרקעין נשוא התביעה, אשר נוצר כתוצאה מעבודות שבוצועו על ידיו באיזור. ראוי היה כי מתוקף היותו מבצע העבודה יקפיד על אמצעים סבירים על מנת למנוע את המפגע וכן לגלותו, לאחר שנוצר. ההתרשמות היא כי הקבלן לא נקט בפעולות לביצוע חובותיו ולהסרת המכשול הנ"ל. אין טענתו של הקבלן לפיה לא קיימת יריבות בינו לבין המועצה (בשל העובדה שחברת המושבים היא שחתומה על החוזה ולא המועצה). בין משום שההסכם רשומה המועצה בעצמה, ובין אם משום שחברת המושבים הינה זרועה הארוכה של המועצה, הפועלת מכוחה, ביוזמתה ועל פי סמכויותיה. לכן, המועצה, אשר חבה מכוח אחריותה הסטטוטורית ובגין העדר פיקוח נאות, זכאית להשתתפות ולשיפוי מצד המזיק העיקרי, הוא הקבלן, אשר היה הגורם למפגע, מכוח עקרונות דיני הנזיקין. לכן יש להטיל על הקבלן אחריות לקרות האירוע בשיעור של 50%.

המושב: אמנם, המושב אינו הגורם אשר בנה את הפרויקט ולא יזם אותו. יחד עם זאת, המושב חתם על ההסכם עם חברת המושבים ועם הקבלן, כאשר ברישא להסכם נכתב במפורש כי המושב הינו מחזיק המקרקעין, הוא זה שמעוניין להגדיל את מספר תושביו ואת יחידות הדיור שבתחומו והוא זה שביקש לבצע בו עבודות פיתוח ותשתיות. למשל  אם  נפער בור באמצע הכביש, יש נציג של המושב המתריע על כך. הנציג מעביר את המסר למועצה והאחרונה מחייבת את הוועד המקומי בהוצאות. לכן היה ביכולתו של המושב לדאוג שנציגיו יסתובבו בשטח, בייחוד כשמדובר באתר בנייה שאינו סטרילי ממפגעים ומכשולים, אתר בו מתגוררים חברי המושב. ביכולתו ואף מחובתו של נציג זה להתריע, כאמור, בדבר מפגעים לגורמים השונים, לרבות בפני המועצה והקבלן, ולדרוש את תיקונם ו/או פינויים. משלא הוכח כי פעל המושב כראוי וכמצופה, יש  להטיל עליו אחריות בשיעור של 10%.

כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של מושב שתולים.

לאתר הבית של המועצה האזורית באר טוביה.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: