כיצד תחולק בין חברי מושב באר טוביה תמורת מכירות מניות תנובה? האם באופן שוויוני לכלל החברים או שמא יצרני החלב יקבלו יותר?

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הפ 1231/04 שייקה גלעד ואח' נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע''מ

 

עובדות רלוונטיות:

שייקה גלעד ושאר העותרים הם בעלים של משקים חקלאיים במושב באר טוביה.

במשך השנים עסקו שייקה גלעד וחבריו בייצור חלב ושיווקו בעיקר באמצעות תנובה- בה מושב באר טוביה חבר.

תנובה העבירה למושב באר טוביה את תמורת התוצרת החקלאית לאחר שניכתה עמלת שיווק. מניות תנובה נרשמו בספרי החשבונות של מושב באר טוביה כנכס מנכסיו. מושב באר טוביה העביר לעותרים את תמורת תוצרתם בהפחתת העמלה וניכוי בגין רכישת המניות.

בשנת 1999 הקצתה תנובה למושב באר טוביה "יחידת השתתפות", משמע מניות בעלות ערך כלכלי. חלוקת המניות התבצעה באופן אשר משקף היקף פעילות שיווק התוצרת החקלאית שלה.

במשך השנים מניות העותרים הוחזקו בנאמנות על ידי מושב באר טוביה, ובשלב מסוים המושב ביקש לחלק את המניות לעותרים ולשם כך שכר את שירותיו של הכלכלן מר יעקב גדיש ז"ל. שיטת גדיש לחלוקת המניות אושרה באסיפה הכללית. עקרונות החלוקה לפי שיטת גדיש קבעו כי : 10% מיחידות ההשתתפות ישמשו רזרבה עד גמר הליך החלוקה, ומה שישאר מהן יחולק כאמור בשיטה זו. 12.5% מיחידות ההשתתפות ועד לשווי 35,000 ₪ יחולק לכל יחידת משק במושב. הסכום יחולק למשקים הקיימים באותה עת במושב. 8.82% מיחידות ההשתתפות יחולק בין המשקים ששיווקו תוצרת שאינה חלב. יתרת יחידות ההשתתפות, כהגדרתה "יחידות ההשתתפות בגין חלב" תחולק בין משקי החלב לפי ארבעה עשורים. בכל עשור יתחלקו שווה כל היצרנים שהיו באותו עשור, בהתאם לאחוזים שנגבו באותו עשור לפי רשימות תנובה. לפי שיטת גדיש, החלוקה במושב באר טוביה כדלקמן: משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1953 לספטמבר 1963, יתחלקו ב-15.52% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב. משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1963 לספטמבר 1973, יתחלקו ב-19.25% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב. משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1973 לדצמבר 1983, יתחלקו ב-38.61% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב. משקי החלב שהיו פעילים בין ינואר 1984 לדצמבר 1993, יתחלקו ב-26.63% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב.

שייקה גלעד וחבריו עותרים לבית המשפט על מנת לבטל את החלטת האסיפה הכללית של המושב בעניין קבלת שיטתו של יעקב גדיש.

 טענות שייקה גלעד ואח':

חלוקת המניות על פי שיטת גדיש כפי שנקבע בהחלטת האסיפה הכללית איננה שוויונית, בכך שמעניקה לרפתנים, יצרני החלב, נתח גדול יותר מהמניות לעומת שאר חברי המושב שתרמו בדרכים אחרות לקבלת המניות ובכך עומדת בסתירה לבסיס קיומו של מושב באר טוביה, שהינו עיקרון השוויון והבעלות המשותפת.

יש ליתן צו הצהרתי שיבטל את החלטת האסיפה הכללית בעניין שיטת חלוקת המניות בין העותרים ויצרני החלב במושב באר טוביה ולהצהיר על חלוקה שווה במניות לכל חברי המושב.

טענות מושב באר טוביה:

חלוקת המניות על פי שיטת גדיש משקפת את מידת השקעתם היחסית של חברי מושב באר טוביה, ביצירת זכות המושב במניות תנובה בהתאם לפעילות שלהם ולכן משקף "שוויון מהותי". מכאן שמדובר בהבחנה מותרת ולא באפליה פסולה.

כמו כן, היה על העותרים להעלות טענותיהם באסיפה הכללית ולא כעת, ומשנמנעו לעשות כן הם מנועים מלהעלות את הטיעונים כעת.

 כבוד השופטת ענת ברון פסקה:

מושב באר טוביה הזמין את חברי המושב ובהם גם העותרים לאסיפה ובהזמנה צוין כי ידונו בעניין שיוך מניות תנובה לחברי המושב וכי גדיש הוא שילווה את התהליך. טרם האסיפה הכללית שנקבעה- הפיץ מושב באר טוביה את ההצעה בנוגע לאופן חלוקת המניות לחברי המושב וניתנה הזדמנות לחברים להגיש השגות למר גדיש תוך חודש ימים מיום פרסומה.

באסיפה הכללית שנתקיימה נתקבלה הצעת הנהלת המושב לעניין חלוקת המניות לאחר שנדחו הצעות אחרות שהועלו.

העותרים לא הביאו כל תימוכין לכך שקודם לפניות אלה שבכתב, הם קבלו בפני הנהלת מושב באר טוביה בעניין החלטת האסיפה הכללית וחלוקת המניות בעקבותיה, והתנהלותם מלמדת דווקא שהשלימו עם החלטת האסיפה הכללית ודרך יישומה בכך ששיתפו פעולה עם התהליך ולא הביעו מחאה בעניין, אלא רק לאחר שהנתח שהוקצה להם לא נשא חן בעיניהם.

 על פי ההלכה הנוהגת, החלטות של אסיפה כללית שנתקבלו כדין במהלך הרגיל של ניהול עסקי האגודה נהנות מ- "חזקת תקינות", ועל כן התערבות בהחלטות אלה תיעשה במקרים חריגים בלבד. יחד עם זאת, פגיעה בזכויות יסוד של מי מחברי המושב עשויה לשמש עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות האסיפה הכללית.

העותרים טוענים כי החלטת האסיפה הכללית פוגעת בעקרון השוויון בין חברי מושב באר טוביה שהוא מאבני היסוד של רעיון האגודה השיתופית, ועל כן שומה על בית המשפט להתערב בהחלטה זו ולשנותה. אולם רעיון האגודה השיתופית לא בא לשלול מחבר האגודה השיתופית, את קניינו האישי.

לסיכומו של עניין, חלוקה יחסית של מניות תנובה אינה בגדר הפלייה פסולה, כי אם הבחנה מותרת המשמרת את קניינם האישי של חברי מושב באר טוביה- שכן הוכחה זיקה בין יצירת מניות תנובה לבין ההשקעה של חברי המושב במניות במרוצת השנים. שיטת החלוקה של המניות בין חברי המושב נקבעה לאחר מחשבה ובסיוע איש מקצוע- מר גדיש. חזקה על גדיש שעשה מלאכתו נאמנה ושלא היה דופי בהתנהלותו.

מכאן הרי שהתשובה על השאלה- האם נפל פגם בקבלת החלטת האסיפה הכללית המחייב את ביטולה? הינה שלילית. 

 

התובענה נדחית.

שייקה גלעד ושאר העותרים יישאו בהוצאות המשפטיות של מושב באר טוביה בסך של 30,000 ₪.

ניתן ביום 5/2/2009.

לחץ כאן למידע נוסף אודות מושב באר טוביה מתוך אתר ויקיפדיה

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: