כלבתו של תושב קיבוץ תשהה בבידוד בביתו ולא במכלאת ההסגר, על אף שיוחסה לה מעורבות באירוע נשיכה
הרקע
לתום אקרמן, המתגורר בקיבוץ שדות ים, כלבה מסוג דוברמן אשר יוחסה לה מעורבות באירוע נשיכה ובשל כך דרש הווטרינר הראשי שאקרמן יביא את כלבתו למכלאת הסגר.
לטענת אקרמן, סמכותו של הווטרינר להורות על הבאת כלב להסגר, בעקבות הגשת תלונה על אירוע נשיכה, היא סמכות רשות שבשיקול דעת ולא סמכות חובה ובנסיבות העניין, בהם הכלבה מחוסנת נגד כלבת לכן אין חשש להיותה נגועה בכלבת, היה על הוטרינר להסתפק בבידוד בביתו.
דיון והכרעה
ביהמ"ש קבע כי החוק מעניק סמכות לווטרינר לבודד בעלי חיים החשודים כנגועים בכלבת על מנת לשמור על בריאות הציבור ולמנוע סכנה של הדבקה שמקורה בבעל חיים נגוע. החוק מטיל חובה על בעליו של כלב שנשך להביאו למאורת בידוד ולדווח על האירוע לרופא.
לדברי ביהמ"ש, לרופא הממשלתי סמכות שבשיקול דעת בנוגע להוראה להביא כלב למאורת הסגר הן לגבי כלב שבא במגע עם אדם וקיים חשד להדבקה בכלבת והן לגבי כלב שנשך ולא מתקיים לגביו חשד להדבקה בכלבת. להשמת הכלב בהסגר תכלית מעשית ולא עונשית ולכן המציאות המחייבת שיתאפשר לווטרינר להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לנסיבות הייחודיות של כל מקרה, כגון היות הכלב מחוסן מפני כלבת, הערכת הסיכון בנוגע לכלב המסוים וכדומה.
במקרה זה הכלבה מחוסנת, בכלל ונגד כלבת בפרט. אקרמן לא התנגד למציאת פתרון אשר ישמור על האינטרס הציבורי של שמירת בריאות הציבור ע"י נטילת מגבלות של הסגר ביתי. מתוך שיחה עם הווטרינר הראשי עולה כי אין מאורת בידוד בתחומה של המועצה האזורית חוף הכרמל ולא ידוע מה רמת הפיקוח על התפתחות תסמיני הכלבת בקרב הכלבים. לאור נתונים אלו ביהמ"ש קבע כי לא נשקלה במקרה דנן התועלת בהשמת הכלבה במאורת בידוד אל מול הנזק שייגרם לה ולבעליה ולא נבחנה אפשרות אחרת שמושתת על איזון מידתי בין האינטרס לשמור על בריאות הציבור לבין אינטרסים חשובים אחרים.
סיכום
בשל האמור קבע ביהמ"ש כי את פרק הזמן שעד להשלמת תקופת הבידוד תעשה הכלבה בבית אקרמן עפ"י התנאים שנקבעו. בנוסף על אקרמן להזמין לביתו רופא וטרינרי פעמיים בתקופת הבידוד אשר יבדוק את הכלבה ויבדוק אם התגלו בה סימנים של מחלת הכלבת. במידה והוטרינר יקבע שיש חשש שהכלבה נגועה בכלבת, אקרמן יידרש להביא את הכלבה למאורת בידוד.
ניתן ביום: י"א בשבט תשע"ה, 31 בינואר 2015, בהעדר הצדדים.
