לא סיים את בניית הבית במושב עבדון בתוך תקופת הסכם הפיתוח, ונדרש על ידי המינהל לשלם תוספת של 31% מערך המגרש כתנאי להארכת תקופת הפיתוח

בבית משפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט אברהם אליקים. ה"פ 28917-02-10 אופיר יקוטי נ' מינהל מקרקעי ישראל - נצרת
הרקע
בראשית שנת 2007, נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין אחותו של אופיר יקוטי, חוזה פיתוח מהוון, בנוגע למגרש במושב עבדון, עליו הייתה מתוכננת להיבנות יחידת מגורים אחת. בחוזה נאמר, כי תקופת הפיתוח ובניית יחידת המגורים יסתיימו עד נובמבר 2009, ושבמידה והאחות תעמוד בהתחייבויותיה, מתחייב המינהל לחתום עימה חוזה חכירה ל-49 שנים.בשלב מסויים, העבירה האחות את זכויותיה לאופיר, ולמעשה, שניהם לא עמדו בתנאים השונים של חוזה הפיתוח, ולא השלימו את מלאכת הבניה עד לתום תקופת הפיתוח.
בדצמבר 2009, פנה אופיר בבקשה להארכת מועד, אך ועדת החריגים של המינהל החליטה לדחות את בקשתו, והתנתה את הארכת המועדים בתשלום של 31% מערך הקרקע. לאחר שפנייה נוספת שלו גם כן שבה ריקם, הגיש אופיר המרצת פתיחה בה ביקש להצהיר כי הוא רשאי לקבל ארכה בת 3 שנים מבלי להיקנס כלל, בנוסף לסעד הצהרתי לפיו חוזה הפיתוח תקף.
אופיר טוען, כי העיכובים נוצרו עכב נסיבות מיוחדות שיש לראותן כמניעה חיצונית שלא הייתה תלויה בו, והעובדה שהוא השקיע למעלה מ-80,000 שקלים חדשים, מקנה לו זכות בלתי הדירה לעשות שימוש במקרקעין. המינהל מצידו טוען, כי פעל כדין ובהתאם לאמור בחוזה הפיתוח, והתניית הארכת תוקפו של חוזה הפיתוח בתשלום 31% מוצדקת ונכונה.
 
דיון והכרעה
בית המשפט הבהיר, כי אין בסיס משפטי לטענתו של אופיר, שניתנה לו זכות בלתי הדירה, שכן החוזה מגדיר בבירור, כי הוא מקבל את המגרש לרשותו לתקופת הפיתוח בלבד, וכן שאי עמידה במועדים הכתובים בחוזה מהווה עילה לביטולו, ועל אופיר לפנות את המגרש באופן מיידי.
לגבי טענתו של אופיר, שהשקעתו הכספית יצרה אצלו ציפייה כאילו ניתנה לו רשות לצמיתות לעשות שימוש במקרקעין, דחה אותה בית המשפט וקבע, כי המינהל הבהיר לו בטרם החליף את אחותו כצד לחוזה, שהארכת הסכם הפיתוח מותנית בתשלום של 31% מערך המגרש, מה גם שחזקה עליו שעיין בחוזה הפיתוח.
בית המשפט עבר לבחינת עובדות המקרה הנתונות במחלוקת, וקבע, כי עמדת ועדת החריגים, שדחתה את בקשתו של אופיר בטענה שלא הייתה כל מניעה לבנות במגרש, לא נסתרה, כשבנוסף, לא הוא ולא אחותו לפניו, הגישו אפילו בקשה להיתר בנייה במשך כל תקופת חוזה הפיתוח.
בית המשפט הוסיף ודחה את טענותיו השונות של אופיר. כך, נקבע, כי אותן נסיבות מיוחדות שטען אופיר שעיכבו אותו, ובין היתר, עיכוב מצב המינהל בהעברת הזכויות מאחותו או הטעיה מצד המושב, לא הוכחו כלל. גם ניסיונו של אופיר לתקוף בתקיפה מינהלית עקיפה את סבירות החלטת המינהל להתנות מתן הארכה בתשלום של 31% מערך הקרקע נדחתה, שכן בית המשפט סבר, שאין היא בלתי סבירה, לאור העובדה שמדובר בקרקע המוקצית ללא תמורה.
 
סיכום
בית המשפט דחה את התובענה, וחייב את אופיר לשלם למינהל שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים חדשים.
 
ניתן ב- כ"ז אלול תשע"א, 26 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
 
לערך מושב עבדון בויקיפדיה

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: